מאירה דולב
מאירה דולב נשואה ליעקב, אם לשישה (לא סתם שישה - חמישה בנים ובת) נולדה בחברון, גדלה באלון מורה שבשומרון, והיום גרה בטלמון. יום רביעי 11.7.18 3 תגובות לפוסט 2163 צפיות

מאזן האשמה

קיר לנוכח האינתיפאדה.jpg בשלושת הלילות שאחרי הביקור במרכז רבין התעוררתי באמצע הלילה בגרון כואב. באיזשהו מעבר לא ברור בין שינה לערות, בין חלום למציאות, המשכתי לנהל את הדיון שקיימנו אחרי הסיור במרכז, עד שמתישהו התעוררתי לגמרי והחושך והגרון הלוהט הבהירו לי עד כמה תחושת החנק ההיא, מלפני עשרים ומשהו שנים, לא התפוגגה ולא נעלמה, ועד כמה היא עדיין צרובה בגופי כסוג של טראומה. שלושה לילות. ואני כבר יודעת את מה שאמא שלי תמיד אומרת, כשאני מספרת לה שכואב לי הגרון: על מי רצית לצעוק ולא צעקת, היא שואלת...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
רחלי סגל
רחלי סגל בת 37, נשואה ואם לשלוש. גרה בטלמון. לא תל-מונד. בין מודיעין לרמאללה יום ראשון 8.7.18 אין תגובות 931 צפיות

הצתה מאוחרת

WhatsApp Image 2018-07-08 at 11.46.23.jpeg הזיכרון של הבריחה מול השמיים המוארים בכתום, עם שלוש ילדות קטנות, בעל שנלחם באש, בית שנשאר מאחור - לא לגמרי עזב אותי. מתוך המקום הזה, אני לא מצליחה להבין איך שורדים היום תושבי עוטף עזה. איך עומדים ב-100 ימים של שריפות כשכיפת ברזל לא יכולה לעזור. איך נושמים את האוויר, איך לא יוצאים לחורשה הקרובה למרות שחופש גדול, איך מתדרכים ילדים שלא להתקרב לבלונים ועפיפונים. איך לא עוצרים את זה

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
הדר שרקי
הדר שרקי במקור מסוסיא שבהר חברון. היום ירושלמית. אנימטורית, מעצבת, כותבת, מורה. נשואה ליהודה ואמא לעברי ואלישבע הלל. יום ראשון 1.7.18 1 תגובות לפוסט 4018 צפיות

הכל יכולה

andrew-tanglao-304626-unsplash.jpg פעם לא הייתי מפרגנת לעצמי. מה זה פעם? לפני מספר חודשים... לא לפני שנים. לא הייתי מפרגנת לעצמי. זה אומר שאם הייתי עייפה - לא הייתי מחפפת בארוחות הערב של הילדים או קונה פיצה. הייתי משקיעה. ולא הייתי נותנת לילדים זמן טלוויזיה כי זה לא חינוכי. ולא הייתי מזמינה עזרה בניקיון הבית. ועל בייביסטרים הייתי מתקמצנת. ולא הייתי הולכת לספר - כי השיער תחת כיסוי ראש ואין מה להשקיע בו, ולא הייתי שמה לק - כי יש מקווה עוד שנייה - ולמה לקלף את האדום שנשאר על הציפורניים. והייתי עושה קניות בסופר לבד...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
כרמי אור
כרמי אור כרמי אור בת 40, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא' יום חמישי 21.6.18 2 תגובות לפוסט 1740 צפיות

וכמו ענן להתגשם

20180621_055520.jpg ובין כל שני דוברים מחשיכים את החדר ומשמיעים שיר על רקע מצגת של תמונות מצולמות מחיי היומיום שלהם. ומילות השירים עולות במנעד מטורף ונדיר שמפתיע ותופס אותי לא מוכנה. מיקרוקוסמוס נדיר ביופיו שנפתח בפני אלה שהגיע מבחוץ להציץ לרגע ולנסות לספוג את האוויר המיוחד הזה שכל כך צריך להפיץ בעולם.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
יפית עזרא
יפית עזרא בת 40, נשואה אמא ל-6 בנים שווים+כלה. גרה ברבבה בשומרון. קומונרית בנשמה, עצמאית, מנהלת עסק לארגון אירועים - 'עטרת אירועים' . יום שלישי 19.6.18 אין תגובות 2339 צפיות

לגלות שהשד לא כזה נורא

rawpixel-460971-unsplash.jpg שנים טמנתי את הראש בחול. חייתי בתחושה של 'לי זה לא יקרה'. אני את שלי תרמתי, כבר בהיותי ילדה צעירה. אימי נפטרה בגיל 39 כשאני הייתי רק בת 9. נו, שואלים ממה? סרטן השד כמובן. לא הספקתי הרבה לחוות מאימי. הזכרונות ממנה מועטים ובעיקר כואבים. כי לגדול ללא אם, זה פצע פתוח לכל החיים. זה חוסר גדול בכל יום. היא חסרה בכל שנה ביומהולדת. בטח אם את חוגגת יומהולדת חמישה ימים לפני יום האזכרה שלה. מי בכלל זכר את היומהולדת שלי???? אין מי שיעבור איתך את גיל ההתבגרות. את ענייני הבנים וגם הבנות...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
חני פנש
חני פנש מתנחלת טרייה. גרה בעופרים. נשואה לשמעון ואמא לחצי תריסר מרדנים. כותבת, יוצרת ועוסקת באימון באמצעות אומנות שימושית. יום שלישי 12.6.18 אין תגובות 642 צפיות

הילדות האבודה

20160721_170519_HDR-1.jpg כילדה מאוד רציתי להתבגר. ההתבגרות סימנה בשבילי חופש בחירה וקבלת החלטות באופן עצמאי ומושכל על החיים. שני הדברים האלה היו מאוד חסרים לי. כנראה שיש ילדים שגם כשהם ילדים הם מתנהגים וחושבים כמבוגרים. אולי כי זה באופיים, או כאילוץ של המציאות. אצלי היה מדובר בשילוב של שניהם. תמיד הרגשתי צורך לזכור דברים למקרה שהמבוגרים שעל ידי ישכחו איזה פרט חשוב. תמיד להיות לגיבוי ולתמיכה למקרה שיהיה משהו לא צפוי...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
תמר אסרף
תמר אסרף נשואה לאייל ואמא לחמישה ילדים, גרה בישוב עלי שבבנימין. יום רביעי 6.6.18 2 תגובות לפוסט 2400 צפיות

מיואשים בסטייל

IMG_20180606_222935.jpg הכל התחיל מסבתא שלי, עוד רגע בת 90 אבל מלאת אנרגיות, ומידי פעם מגיעה אלינו ככה לכמה ימים. לטפס במדרגות קשה לה, אבל היא לא מוותרת. אז החלטתי שהגיע הזמן לבנות לה מקלחת ושירותים צמודים לחדר, ועל הדרך להגשים עוד כמה חלומות, כמו שיפסיקו להיות לי שלוליות חורף בחדר שינה. יצאתי לדרך ויצאה לי הנשמה...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
כרמי אור
כרמי אור כרמי אור בת 40, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא' יום חמישי 31.5.18 אין תגובות 2420 צפיות

החיים שאחרי המוות

d-ng-tr-n-qu-c-104959-unsplash.jpg מוות הוא הדבר שהכי לא מדברים עליו כשחיים. אבל כשמישהו קרוב אלינו נפטר מתעוררות תמיהות במגוון נושאים. על ההיבט הרגשי של האובדן נכתבו תילי תילים של מאמרים וספרים. אבל על ההתמודדות הטכנית, כמעט אף אחד לא מדבר... כרמי אור בפוסט שתרצו לגזור ולשמור ושלא נדע...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
אהרון צוף
אהרון צוף נשוי לרבקי ואבא לששה ילדים, גר באש קודש שבבנימין. מנכ"ל הקרן לפיתוח מטה בנימין וההתיישבות. יום חמישי 17.5.18 אין תגובות 643 צפיות

מסע באתיופיה – חלק שני

20180411_135729.jpg גונדר שטחים פתוחים, שדות, חקלאות, פרות רועות בצד הכביש, אוויר צח ונקי. אפריקה! הצטופפנו בתוך רכב קטן והתחלנו לעלות את מעלה ההר על מרצפות אבן. בצידי הדרך הולכים אנשים עם תרנגולות על הכתפיים למכירה, ונשים סוחבות ג'ריקנים של מים לכיוון ביתם. עזרי טובי, הצלם והמפיק שאיתי, התחיל לצלם את אמבנש, מנהיגת הקהילה בגונדר. אמבנש היא אישה צעירה, שמנהיגה את אלפי הממתינים לעליה בגונדר מזה כחמש שנים. היא מדברת אנגלית טובה, עם ביטחון עצמי ופנים נעימות ומחייכות...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
אילת אסולין
אילת אסולין נשואה ואמא לבת ובן, גרה באפרת, במקור ממעלה אדומים. עובדת, לומדת, ומג'נגלת. יום חמישי 10.5.18 אין תגובות 849 צפיות

בשערי הלא-נודע

DSC_0711.jpg ביום העצמאות האחרון עלינו כל המשפחה להר הבית. זאת לא הייתה הפעם הראשונה. הפעם הראשונה היתה ביום העצמאות לפני שלוש שנים. עליתי עם בתי, אז בת שנה. החוויה הייתה קשה. רציתי לעלות בחג, באווירה חגיגית עם עולים חוגגים נוספים. הצטיידתי בעגלה וגם במנשא למקרה הצורך. העלייה להר התעכבה והתעכבה על ידי המשטרה ובינתיים המתנו בשמש, קבוצה קטנה של עולים, לאחר הבידוק הקפדני שנערך ליהודים. עד שעלינו לבסוף, הלכנו במסלול הקצר, בצדו המערבי של ההר בלבד, כאשר מקיפים אותנו עשרות מוסלמים בצעקות מפחידות לב...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 

עמודים