מיכל שלם
מיכל שלם עורכת דין במגזר הציבורי. מתגוררת בנווה דניאל, בגוש עציון. נשואה לאוהד, אמא למאיה גיא ורותם. יום שלישי 31.10.17 1 תגובות לפוסט 2278 צפיות

לא מוצאת דופק

m.jpg מרגע שאת רואה שני קווים את עפה בדמיון. את כבר יודעת איך יקראו לה. את יודעת שזה היא או הוא מיד. תמיד הסקירה מפתיעה אותך כי צדקת. או כי טעית. את כבר רואה את הברית או את שמחת הבת, ואת מריחה בקצה הנחיריים ובידיים מושטות את הריח של תינוק חדש ואתו את החופש שמחכה לך. במיוחד אם זו לא הפעם הראשונה. וגם אם סיפרת כבר ואפילו מתחילים לראות עלייך, זה שלך. את קמה בהיריון בבוקר ואת נרדמת בהיריון בלילה. וזה כל מה שמגדיר אותך בחודשים האלה, והבגדים, אוף הבגדים...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
מירב לוי
מירב לוי בת 37. מתנחלת מלידה. תושבת סוסיא בהר חברון. גדלה בקריית ארבע, ממפוני שירת הים בגוש קטיף. מנהלת צימר "לב ההר" בסוסיא ומורה לספרות. נשואה לאיתמר ואמא ל8. יום ראשון 29.10.17 אין תגובות 1835 צפיות

רסיסים

IMG-20171026-WA0076.jpg "כולם מכירים את כולם". ככה זה ביישוב לא גדול. זה אומר שבשבילים את זורקת "שלום" לכל עבר, בשלל סוגי הנהונים וחיוכים. זה אומר שאת יכולה להיעצר לכמה דקות ואף יותר עם חברה זו או אחרת, לפטפט על אסיפת ההורים שהייתה אתמול או על הפסקת החשמל שהייתה שלשום. זה אומר להיות ביחד בערבי נשים, ערבי גיבוש, טיול יישובי. להיות ביחד על הדשא בליל יום העצמאות. להתפלל ביחד בשבתות ובחגים. זה אומר גם לאבד ביחד. בערב שמחת תורה התבשרנו ביישוב סוסיא על תאונה איומה שהתרחשה בכביש המוביל אל ים המלח...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
שלומית אשר
שלומית אשר אמא ל-4 מופלאים פלוס כלב. גרושה. גרה בקרית נטפים בשומרון. כותבת ונושמת מילים וסיפורים. יום שני 23.10.17 3 תגובות לפוסט 1868 צפיות

כוס קפה

c4b9e708-abee-4d60-80e9-46e836608b7e.jpg את יושבת מול הכוס קפה, ומחזיקה אותו חזק, מחממת תוך כדי את הידיים. משהו אחד טוב בטוח יצא מזה, את חושבת לעצמך, כוס קפה איכותי, חזק וטעים. לא מזכיר בכלל את כל כוסות הקפה שאת מכינה לעצמך, באבקה העלובה שיש לך בבית; הקפה ההוא, שאת שותה בדרך כלל בעמידה ומסיימת תוך דקה וחצי, כי למי באמת יש זמן לשתות בנחת. ואחר כך את עוד צריכה לשטוף את הספל. לפעמים את חושבת שבעצם חבל על כל הטרחה. ועכשיו הקפה חזק וטוב. המוסיקה שמתנגנת ברקע חרישית ונעימה, ואת מחכה לו, להוא, שיבוא. זה קצת מצחיק, האירוניה, לא?...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
רינה אריאל
רינה אריאל תושבת קריית ארבע, נשואה ואם לשלושה, עו"סית ופעילה ב"נשים למען המקדש". אמה של הלל שנרצחה ביוני 2016 יום שני 16.10.17 1 תגובות לפוסט 954 צפיות

בראשית, שוב התחלה

IMG-20160705-WA0022.jpg החגים התקפלו להם עם בדי הסוכה, האורחים התפזרו מדירת הארעי לדירתם הקבועה. ואני מנסה לחשוב איך להתחיל כל שנה מחדש עם חיוניות, שמחה ויצירתיות. להתחיל למרות המשא הכבד. למרות הכאב והייסורים. להתחיל עוד שנה ללא בתי הבכורה הלל שנרצחה בהיותה רק בת 13 וחצי. הלל נרצחה בקיץ 2016. נערה יפה, חכמה ואהובה שחזרה מהופעת ריקוד, ונרדמה בשמחה במיטתה בביתנו בקרית ארבע. אבל השמחה הופסקה. רק האיר הבוקר ומחבל בן 17 חדר אל הבית וטבח. מחבל מכפר שכן. כמה אומץ ועזות מצח. לפרוץ לבית באור יום. לדקור נערה ישנה בשלווה...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
חני פנש
חני פנש מתנחלת טרייה. גרה בעופרים. נשואה לשמעון ואמא לחצי תריסר מרדנים. כותבת, יוצרת ועוסקת באימון באמצעות אומנות שימושית. יום חמישי 28.9.17 אין תגובות 1577 צפיות

כתיבה של החיים

שמי סגריר.jpg "כתיבה וחתימה טובה", כולם מאחלים לכולם. כתיבה. אני עדיין בקטע של כתיבה. מי בכלל חושב על חתימה. ועם יד על הלב, החתימה הזאת מלחיצה אותי כל שנה מחדש. כאילו, זהו נחתם. לא ניתן לשנות וגם לא ניתן לדעת מראש. קשה לי עם סופים. עם חתימות. קשה לי עם חוסר יכולת לשנות. אני אחת שמעדיפה להישאר בסטטוס של כתיבה שמביא איתו יצירה והתחדשות. אני אוהבת לכתוב, אולי בגלל זה אני יותר מתחברת ל"כתיבה" מאשר ל"חתימה". אני רוצה לכתוב אבל כרגע, בתקופה הזאת, הכל נראה כמו בלילה של הרגשות לא ממוקדות...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
אסתי רוטשטיין
אסתי רוטשטיין בת 34, במקור משילה (כרגע מירושלים). עובדת עם ילדים ונוער בסיכון, ומתחביביה: השלמת תעודת בגרות, השקיית עציצי פלסטיק, כיוון שעוני שבת ושוקולד. יום שלישי 26.9.17 4 תגובות לפוסט 7430 צפיות

חגים vs רווקים

20293072_10155535006763899_7530228801315270662_n.jpg ידוע לכל שאויב מספר אחד של רווקי ישראל אלו הם חגי ישראל. מודה, מדובר בתקופה קשה אפילו לאחת כמוני, שחוגגת כל שנייה של רווקות. הלבד לא חדש לנו, הוא חברנו הקרוב והטוב. הוא החבר הזה שלפעמים אתה מת עליו, ולפעמים בא לך למות בגללו. הוא החבר הזה שנדחף לכל מקום ובכל זמן בלי שאף אחד הזמין אותו. הוא החבר הזה שלא משחרר, שדורש דיוק ובירור, שלא מתפשר על פחות מעבודה פנימית כנה ונוקבת. הוא החבר הזה שגורם לך להתמרמר ולהתמסכן, אבל במקביל מפרגן לך טיסות, יציאות וחיים מלאי הטבות...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
כרמי אור
כרמי אור כרמי אור בת 38, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא' יום שלישי 19.9.17 אין תגובות 3449 צפיות

להרגיש את החג בדרך שלך

dev-benjamin-222588.jpg את מקסימה. כל כך רוצה לקיים את מנהגי החג, להיות חלק מהקהילה, לקיים את כל ההלכות והמנהגים שהכרת וספגת ונשמת. ונראה לך שכולן מסביבך כל כך מתוקתקות ומספיקות הכל ונראות נהדר וגם בישולים וגם עריכה נהדרת לשולחן וגם לבוש כל כך מוקפד. ויש לך שלושה קטנטנים, צפופים, כי התחתנתם מאוחר או כי ככה רציתם או כי ככה אמרו לך שהכי טוב. ואת רגילה הרבה שנים לשבת בבית הכנסת בחרדת קודש. תקיעת שופר, כל נדרי, אבינו מלכנו ונעילה. לבושה בלבן ומלאה באור...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
מוריה תעסן מיכאלי
מוריה תעסן מיכאלי בן זוג אחד, שני תארים ושלושה ילדים, לאו דווקא בסדר הזה. מתנחלת, פמיניסטית, אמא, אשה, לאו דווקא בסדר הזה. בת שלושים, במקור מעפרה, כעת בגבעת הראל. יום שני 11.9.17 אין תגובות 2166 צפיות

כמה רגעים של שלווה

תמונה של וואצאפ.png ובבוקר אחד בחודש יולי התעוררו להן עשרים נשים על שפת הכינרת, התמתחו לאורן של קרני השמש החמימות ושאפו אינספור חלקיקים של חופש אל תוך ריאותיהן. הכל התחיל לפני ארבע עשרה או חמש עשרה שנים. קבוצת נשים הרפתקניות יצאה מהיישוב הצעיר גבעת הראל צפונה אל עבר הימה האהובה. הנשים היקרות נדדו מחוף אל חוף, תקשרו זו עם זו בין הרכבים באמצעות פלאפונים פשוטים ונטולי קבוצות וואצאפ עד שמישהי הכריזה שמצאה את החוף האולטימטיבי או לחליפין, שנמאס לה לשוטט...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
שיר סיגל
שיר סיגל 27, אמא לשלושה, גרה בכפר תפוח, כותבת, מלמדת, לומדת, מבשלת יותר מדי, מנקה יותר מדי, ועייפה יותר מדי. יום ראשון 10.9.17 אין תגובות 1229 צפיות

מצלמים

zcamera-20170828_230638 (1).jpg "תצלם, תצלם" "איך יצאתי?" "תפסת את כל הנוף מסביב?" אפשר לשמוע את המשפטים האלה מכל עבר, בכל מקום, בכל שעה. נסעתם לקמפינג? תצלמו! יצאתם לנופש? תצלמו! הגעתם לתערוכה? תצלמו! עליתם לירושלים? תצלמו! טסים ליוון? ת צ ל מו ! ! ! אל תסתכלו מסביב, ואל תיהנו מהרגע, כי אם לא תצלמו, לא תהיה לכם הוכחה שבאמת הייתם שם, ואז אף אחד לא יידע כמה אתם מאושרים...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 
אסתי רוטשטיין
אסתי רוטשטיין בת 34, במקור משילה (כרגע מירושלים). עובדת עם ילדים ונוער בסיכון, ומתחביביה: השלמת תעודת בגרות, השקיית עציצי פלסטיק, כיוון שעוני שבת ושוקולד. יום ראשון 3.9.17 אין תגובות 2283 צפיות

תלמידה שכמוני? חלום. חלום בלהות

IMG_9631.jpg אתם מריחים את זה באוויר? את ריח שנת הלימודים החדשה? את הריח הזה של התחלה חדשה ומבטיחה? למרות שביננו, ההמשך ידוע מראש. ובואו נגיד את זה בעדינות, מבטיח הוא לא. אני זוכרת את היום הראשון שלי בכיתה א. התעוררתי קצת מבוהלת, קצת מתרגשת. לבשתי את הבגדים היפים שהכנתי ערב קודם, כרגיל הסתבכתי עם קשירת שרוכי הנעליים והלכתי לחפש את אחד ההורים שיעזרו לי. מצאתי בסלון את אבא שלי שהסביר לי שהשעה היא 12 בלילה וכדאי לחזור לישון עד שיפתחו את בית הספר בבוקר. בנקודת זמן הזו התחיל המשבר שלי מול מערכת החינוך...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

קרא עוד
 

עמודים