אהבה פז
25, גרה בירושלים (במקור מקדומים), מחפשת את התחנה הבאה במסלול האישי והמקצועי ובינתיים מעלה על הכתב את כל המחשבות.
פוסטים אחרונים מאת אהבה פז:
הכי בבית בעולם
אני מתנחלת, גם עכשיו כשאני גרה בירושלים זה חלק ממני, זה טבוע בי. מה זה אומר? זה להכיר כל ישוב וכל גבעה בשם ובמיקום המדויק על המפה. זה לשמוע שמדברים על "השטחים" ולקפוץ ולהפוך לדוברת מספר אחת של ההתיישבות ולא להסכים לשמוע מילה רעה על הבית. זה לשבת עם האחים בכל יום חופש ולהתלבט לאן ניסע לטייל ושוב למצוא את עצמנו הולכים לגבעות של איתמר, למעיינות של גב ההר, קופצים לנחל קנה או הכי רחוק עד למעיין בעלי, כי זה הכי קרוב והכי יפה וכי זה הטבע שלנו... אהבה זה כל הסיפור
"איך קוראים לך? אהבה. תאייתי לי. א-ה-ב-ה. אהה, אהבה, מה את מאייתת אהבה, מי לא יודע איך כותבים אהבה?"... בכל מקום חדש, בכל שיחת טלפון עם אדם לא מוכר או מפגש אליו אני מגיעה, אני יודעת שיהיו תגובות על השם שלי. "אמיתי קוראים לך אהבה?"; "קצת קשה להתהלך בעולם עם שם כזה, לא?"; "חייבת לדעת - ככה קראו לך כשנולדת?"; "וואו וואו וואו אף פעם לא שמעתי כזה שם"; אלו חלק מהתגובות שתמיד גוררות דיון ומעלות חיוך על הפנים של האדם מולי... במעגלי העבודה
אחרי שסיימתי את התואר הראשון לקח לי הרבה זמן עד שמצאתי עבודה. חיפשתי מקום טוב להתפתח ולגדול בו. בדרך לשם שלחתי אינספור קורות חיים, לכל כיוון ובכל דרך שהיא. ריאיון אחרי ריאיון את יושבת – ילדה שרק סיימה את התואר הראשון שלה, עם מלא כוחות חיים, מלא רצון להיכנס לתחום נוצץ אבל מורכב ומסובך, בלי ניסיון כמעט בכלל ועם מלאי ענק של מוטיבציה להוכיח לעצמה ולכולם שהיא תצליח, שהיא תמצא את המקום שלה, שגם היא ראויה להיות חלק מהעולם הזה... 
