מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין יום שישי 9.8.13 2 תגובות לפוסט 21278 צפיות

אלול ואוגוסט לא הולכים ביחד

עם תחילת אוגוסט, יש מעין הורדת הילוך כללית שמורגשת בארץ. הכבישים ריקים (למעט פקקים סביב הכנרת), פתאום יש יותר מקומות חנייה פנויים מחוץ למשרדים בעבודה, וכשמתקשרים כדי לנסות לקדם פרויקטים מעניינים - במקרה הטוב יש מחליפה, אבל לרוב פשוט אין מענה, כולם בחופש. בדרום, בצפון, בחוץ לארץ, והשבוע גיליתי כי אפילו ירושלים היא יעד פופולרי לחופשה למרות החוסר בחופי ים...

 

בתוך תחושת החופש הזו, אחרי ארוחת בוקר קלילה בהשראת החופש באחד מימי השבוע, בעלי קפץ להתפלל בבית הכנסת הקרוב. ידענו כי אותו יום הוא ראש חודש (בעיקר תודות להכרזה ברדיו), ועם זאת לקראת סוף התפילה  פתאות נשמעה לה תקיעת שופר שהקפיצה את כל המתפללים. מסתבר שחודש אלול הגיע, ונחת עלינו בהפתעה מוחלטת.

בעולם המבוגרים, כפי שתמיד קראנו לכך, האדם הממוצע לומד מהר מאוד להתנתק מלוח השנה העברי. כל הדברים החשובים ביותר מתרחשים לאורך לוח השנה הלועזי. המשכורת בראשון לחודש, הצ'קים לבעל הדירה ואיתם שאר החשבונות וחיובי האשראי, אפילו יום ההולדת היחידי שנחשב חל בתאריך הלועזי, בגלל הפייסבוק. רוב הסיורים שאני מקיימת בעבודה הם לאורחים מחו"ל, לא יהודים, ולכן כדי לא לקבוע סיורים חשובים בעבודה התחלתי לאחרונה להקפיד לסמן ביומן את החגים הקרבים, אחרת יש סיכוי סביר שאמצא את עצמי קובעת פגישות בראש השנה...

יש שנים בהם קל יותר לזכור תאריכים חשובים כאשר החודשים הלועזיים והעבריים כמעט מסונכרנים, אך השנה אנו נמצאים בשיאו של אוגוסט, כאשר העיסוק המרכזי שכנראה ימשיך להעסיק אותנו בשבועיים הקרובים הוא כיצד לנצל את ימי הקיץ האחרונים בצורה הטובה ביותר. חודש אלול הוא חודש של אוויר מתקרר ובקרים אפרוריים, סוודרים שיוצאים החוצה מהארון ועוברים כביסה מחודשת לקראת ימי הסתיו. חודש של ימי סליחות ושופר, מחשבות על ראש השנה הממשמש וקרב, איך עושים חשבון נפש ואיך אפשר להגיע ליום כיפור עם תחושת מוכנות לקראת היום הקדוש הזה. חודש אוגוסט הוא חודש של ים וכיף, שמש וקרם הגנה, הופעות ושלל בילויים. אוגוסט ואלול פשוט לא הולכים ביחד.

כשהייתי סטודנטית בשנים עברו, ניסיתי לנצל את התקופה בעיסוקים משמעותיים שונים. שיעורים במדרשה כלשהי, נסיעה לשליחויות בחו"ל שכללו העברת סמינרים של העמקת היהדות והציונות, התנדבויות ספונטניות בארץ. אני נזכרת ברגעים שבהם ישבתי לקראת ערב עם ילדי כיתה י' בפעילות ערב בסידני, אוסטרליה. דיברנו על זהות יהודית, כיצד היא משתלבת עם חיים מודרניים, ואיך לוקחים את העוצמות של שבת כפי שחווים אותה במחנה ומנסים ליישם אותה גם ביום יום, במיוחד אם יש הורים שלא תומכים בהתחזקות הדתית הפתאומית הזו של ילדיהם. החוויה הזו איתם הכריחה אותי להתעמת עם אותן מחשבות זהות, גם אם התנאים שלי אחרים, ומכאן ואילך חודש אלול היה עובר עלי בתחושה משמעותית, וימי החגים קיבלו משמעות מיוחדת.

היום, הדברים שמעסיקים אותי הם עניינים יומיומיים. תהליכים בעבודה הכוללים הגדרת מטרות ותפקידים מחודשים לקראת השנה החדשה, חוזה דירה שנגמר בסוף שנה הבאה ומגביר את התהייה היכן נחליט להקים את ביתנו לטווח הרחוק, שלל תהליכים אישיים וכלליים המאלצים אותי לערוך הסתכלות פנימית בשביל לקחת החלטות כל כך חשובות. המחשבות האלה הן לא מחשבות של בית כנסת וגם לא מחשבות שקופצות לראש בזמן תקיעת השופר, אבל הן מחשבות שקופצות לי לראש בחוף הים, באירועים משפחתיים ובפקקים בדרך לעבודה.

בעודי מקשיבה לסיוון רהב מאיר בתוכנית הבוקר הקבועה שלה, אני שמחה לשמוע שהיא מסכימה איתי ולקבל אישוש נוסף למחשבות שלי. אלול ואוגוסט לכאורה הם שילוב מאוד מוזר, אבל יש בהם משהו מעצים. דווקא חודש של חופש והנאות, הוא הזדמנות להתרענן ולהיזכר בדברים החשובים לנו, לראות איך משלבים אותם בשגרת היומיום. לעומת זאת חודש של מחשבות וחשבון נפש הוא הזדמנות לזכור שהחיים הם לא רק רצף של הנאות אלא שכל חודש וכל שנה שמתחדשים פותחים אפשרויות חדשות של התפתחות וצמיחה.

חשבון הנפש כפי שאני רואה אותו, של אוגוסט-אלול 2013 - תשע"ג, הוא חשבון נפש בוגר יותר, ריאלי יותר, אולי פחות עוצמתי אבל וודאי הרבה יותר משפיע. חשבון נפש שמהותו אינה רק פשפוש במעשים שהיו והתעסקות בעבר, אלא עלייה לדרגה אחרת, עליונה יותר, של התעסקות בעתיד.  

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
2 תגובות לפוסט זה
הילה (אורח) הגיב ביום ראשון 11.8.13

תודה על המאמר שגרם לי לעצור ולחשוב על הימים שדוהרים על פנינו לא כימים האחרונים ב"טבלת הייאוש" של החופש הגדול, אלא כימים טעוני המשמעות של חודש אלול.
בעודי כותבת לך את התגובה, נשמעה תקיעת שופר מבית הכנסת הסמוך לעבודה שלי (שייתכן אפילו שהוא אותו בית הכנסת שאת מזכירה...) כמו קריאת השכמה לאני הפנימי שלי. כמו שכתבת, צריך לשלב את הקריאה לתשובה בתוך היום יום!

הגב
טל (אורח) הגיב ביום שני 2.9.13

גדול, אני חשבתי ואת כתבת!!! כאילו מישהו כתב את המחשבות שלי.
יופי של פוסט.

הגב