אורנית עצר
אורנית עצר בת 34, נשואה לרפי ואמא לשלושה ילדים. מתנחלת מלידה – היום מתנחלת בפסגות שבבנימין. עורכת חדשות בערוץ 7 ומנהלת אתר האינטרנט של המועצה האזורית מטה בנימין. יום רביעי 28.8.13 19 תגובות לפוסט 33606 צפיות

יום מיוחד עם ילדה מיוחדת

אתמול ליוויתי את הבת שלי ביומה הראשון בכיתה א', כמו המון הורים אחרים ברחבי הארץ. בשבילי זה היה יום מיוחד כמו כולם. כמו כולם? לא ממש.

עבורי זה היה יום מיוחד עם ילדה מיוחדת.

אצלנו המעבר לכיתה א' בכלל לא היה ברור ולא מובן, ולווה בשנה שלמה של התלבטות וחששות. אולי יתאים לה להישאר בגן? איזה בית ספר יתאים לה? איך היא תסתדר?

חלק מההורים ודאי ראו יום זה כמובן מאליו, הילד הגיע לגיל המתאים והוא עולה לכיתה א' עם חבריו. המסלול בו ילך בחיים כבר ברור וידוע, בעוד שש שנים יסיים את בית הספר היסודי, ויעבור לחטיבת הביניים ואחר כך לתיכון. ישיבה, צבא או שירות לאומי, חתונה, ילדים...

כאמא לילדה מיוחדת אני יכולה להגיד ששום דבר לא מובן מאליו. הצעד הראשון, המילה הראשונה, המשפט הראשון, אכילה עצמאית, עלייה במדרגות, טיפוס על סולם, גמילה מחיתולים – כל שלב לווה בהמון עבודה בבית, וכמובן גם בעזרת המטפלים הפרא-רפואיים שעזרו לנו להתקדם כל הזמן.

יש לי עוד ילדים, ואני יודעת כמה כיף זה שהילד עושה פתאום את הצעד הראשון ומפתיע אותנו. גם הילדה שלנו מפתיעה אותנו כל פעם מחדש – אנו עובדים במשך שנה שלמה על עלייה במדרגות, עולים ויורדים שוב ושוב ומעודדים אותה להצליח, ואז פתאום היא מפתיעה אותנו – אחרי שנה של עבודה ללא הצלחה רבה, פתאום יום אחד היא מצליחה ועולה לבד. אין מילים לתאר את ההתרגשות שבהצלחה אחרי עבודה רבה כל כך.

כבר בחילת השנה בגן חובה התחלנו כמובן לחשוב על כיתה א'. המרפאה בעיסוק הודיעה לי: אני מתכוונת ללמד אותה לכתוב את השם שלה לבד. אמרתי לה 'בהצלחה' עם חיוך, וממש לא האמנתי שזה יקרה. מספר חודשים לאחר מכן הבת שלי חזרה עם ציור מהגן. בראש הציור התנוסס שמה. לפי הכתב היה ניתן לזהות שלא הגננת כתבה אותו. האושר הציף אותי...

זה  היה יום אחד לפני ארבע שנים כשהשמיים נפלו לנו על הראש. בתום האבחון שבתנו עברה הסבירו לנו שהמצב לא פשוט ושיש לה מכלול של בעיות. יצאנו מהחדר עם ילדה בת שנה וחצי שלא ידעה אפילו לעמוד לבד, דמעות בעיניים, המון סימני שאלה, וצרור דפים עם הפניות לבדיקות. מאז עברנו כברת דרך. גילינו שעם אמונה, ביטחון, סבלנות והרבה מאמץ, אנו מגיעים לתוצאות טובות מאד. לימדנו את הבת שלנו לאכול לבד, להתלבש לבד, לטפס על מתקנים, ואפילו - לאחר שנתיים של סבלנות, סבלנות ועוד קצת סבלנות - הצלחנו לגמול אותה מחיתולים (בגיל 5...).

לפעמים המשפחה או חברים מסתכלים עלינו כמשוגעים, כשהם רואים אותה מתאמצת לעלות על מתקן בגן השעשועים וההורים שלה עומדים ומסתכלים בשקט ולא עוזרים לה. לא פעם ולא פעמיים סבתא אמרה לנו – די! תשימו לה חיתול וזהו, היא לא גמולה. השתדלנו לענות בנימוס ולהתעלם מהמבטים. אנחנו בטוחים בצדקת דרכנו. היא מנסה ומנסה שוב ושוב, ובסוף היא מצליחה. אין ייאוש...

ברוך ה' החלטנו בלב שלם לשלוח אותה לבית ספר מיוחד בירושלים.

אתמול קמתי מוקדם אחרי שלושה לילות כמעט ללא שינה מרוב מתח ודאגה, השארתי בבית ילדה מתוקה בת 3 שעולה לגן בלי אמא (סבתא באה במקומי) ועוד ילד מדהים שעולה לכיתה ו', ועליתי על ההסעה לכיתה א'. הלב מנסה להתחלק אבל הגוף יכול להיות רק במקום אחד.

הגעתי לכיתה א' עם ילדה מלאת קסם וחייכנית, מאושרת מעצם העובדה שהיא עולה לכיתה א'. היא נכנסה לכיתה ואמרה לי – "אמא לכי, אני צריכה להיות בבית ספר לבד".

תהיתי בלבי, למה בעצם עשיתי את הדרך הארוכה בהסעה אם אני מיותרת... אבל ידעתי שנוכחתי משרה עליה ביטחון.

אנו מאמינים שהיא מסוגלת לשבת בכיתה א' וללמוד לכתוב ולקרוא, אך יודעים כמובן שעבודה רבה לפנינו. עדיין חוששים מהנסיעות הארוכות והמרחק מהבית, אך בטוחים שבית הספר יקדם אותה ויצמיח אותה.

עכשיו אנחנו מחכים שהיא תפתיע אותנו...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
19 תגובות לפוסט זה
מעיין (אורח) הגיב ביום רביעי 28.8.13

מאוד ריגשת אותי!הבת שלך מאוד מתוקה....שיהיה לה המון בהצלחה!

הגב
סבא אברהם (אורח) הגיב ביום רביעי 28.8.13

לבתי היקרה!
קראתי את דברייך בנשימה עצורה ולא פספסתי שום מילה, אני מידי פעם שואל ומתעניין בעדינות ככל ניתן על ההתקדמות (כמובן במילים אחרות) של טהר ודואג כל הזמן שתהיה התקדמות.
מידי פעם שהצעת לי לעזור בדברים קטנטנים כמובן קפצתי על המציאה וציפיתי לפעם הבאה.
כמובן לאחר שקראתי את דברייך אני חושה שהבנתי הרבה יותר את הרגשותייך והמתחים שאת נושאת על גביך. אני חייב להזכיר גם את רפי שאני רואה כמה הוא אוהב ודואג לה.
אני מאחל לכם שהקב"ה יסייע בידכם וימלא כל משאלות לבכם לטובה!

אוהב מאוד, אבא/סבא אברהם

הגב
תמר (אורח) הגיב ביום רביעי 28.8.13

אורנית, פוסט מרגש ומדהים.
מדהימים אתם!

הגב
מיה (אורח) הגיב ביום רביעי 28.8.13

לכל הורה לילד מיוחד ושגרתי- לקרוא את חוויותיכם מאיר ומעורר.
תודה ובהצלחה!

הגב
הודיה (אורח) הגיב ביום רביעי 28.8.13

ריגשת אותי מאד!
שתמשיך בעז"ה להתקדם, שתרוו נחת ממנה ומכל ילדכם.
שנה טובה.

הגב
נתנאל (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

איזה מרגש המשך הצלחה בכל אשר תפנה!

הגב
אריק קרמר (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

ילדה מיוחדת להורים מיוחדים

הגב
מירית (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

ילדה מיוחדת של אמא מיוחדת... ריגשת אותי מאד... שתעלה ותצליח!

הגב
עדי גנני, חמרה (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

אדם מקסים
ילדה מתוקה
אני אוהב אותכם מאוד.
הלוואי עלי מעלות כשלך.
אני קצת חנוק מהתרגשות אז אפסיק כאן.
שנה טובה

הגב
מוריה (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

אני עם דמעות בעיניים. תצליחו, תתקדמו. אתם מעוררי השראה.

הגב
אבשלום (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

מקסים.
שמח בשביל הילדה החמודה שזכתה בהורים כמוכם.
ברכה והצלחה

הגב
רחל הרטום (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

אורנית יקרה,
גודלך, כגודל פתיחותך ויכולתך לחלוק את לבטייך והתמודדויותיך.
תימצות המצב ומיקודו ביום גדול זה,
ממבטך שלך
גרם לי להתרגשות גדולה.
אני מאחלת לך
כי אומץ ליבך
לשלוח את בתך למסגרת חיצונית
יממש את מטרתו
ותזכו לראותה גדלה,
סוגרת פערים,
וממלאת ליבכם בנחת.
ילדים מפתיעים.

הרבה כוחות ואורך רוח.
שנה טובה
שכנתך החדשה

הגב
רותי (אורח) הגיב ביום חמישי 29.8.13

ממש מרגש, ומקווה שתצליח ותגיע לכל מה שכולם מאחלים לה.

הגב
ענבל טויטו (אורח) הגיב ביום ראשון 1.9.13

אורנית יקרה,
קראתי וקראתי עם דמעות בעיניים. ממש מרגש!
אתם הורים מדהימים.

הגב
נעמה (אורח) הגיב ביום שלישי 10.9.13

יגעת ומצאת תאמין! העבודה הקשה נושאת פרי..הורים מדהימים

הגב
אתי יעוז קסט (אורח) הגיב ביום רביעי 14.1.15

אורנית יקרה, מרגש היה לקרוא את הדברים. אין ספק שאתם הורים מדהימים, משקיעים ואוהבים. אני בטוחה שבע"ה עןד תרבו ממנה הרבה שמחה ונחת. הקב,ה מעמיד אנשים בניסיון, רק אם הוא בטוח שהם מסוגלים לעמוד בו - וללא ספק נבחרתם ! זכיתם !

הגב
אתי יעוז קסט (אורח) הגיב ביום רביעי 14.1.15

אורנית יקרה, מרגש היה לקרוא את הדברים. אין ספק שאתם הורים מדהימים, משקיעים ואוהבים. אני בטוחה שבע"ה עןד תרבו ממנה הרבה שמחה ונחת. הקב,ה מעמיד אנשים בניסיון, רק אם הוא בטוח שהם מסוגלים לעמוד בו - וללא ספק נבחרתם ! זכיתם !

הגב
יוני (אורח) הגיב ביום שני 10.8.15

לילדים יותר קל להגמל מחיתולים מאשר מבוגרים מתוך חיתולים לגיל הזהב

הגב
אור (אורח) הגיב ביום חמישי 29.6.17

לחברת אלטמן יש פתרונות

הגב