תמר אסרף
תמר אסרף נשואה לאייל ואמא לחמישה ילדים, גרה בישוב עלי שבבנימין. יום רביעי 27.11.13 8 תגובות לפוסט 19486 צפיות

נר איש וביתו

 

כל שנה, כמה ימים לפני חנוכה, אני מתחילה להרגיש את זה בבטן. יש איזו התרחשות כזו באוויר, כולם עסוקים בהכנות לחנוכה.

זה מתחיל במסיבות בגנים, בחופשה של הילדים, באיפה נדליק ועם מי, בחופשות באילת, בטיולים ברחבי הארץ, ובעיקר ברגע הזה שכל המשפחה מתכנסת יחד לכמה דקות של הדלקת חנוכייה.

לפעמים אני חושבת לעצמי שזה בסך הכל שתי ברכות ושתי דקות וגמרנו, אבל באמת זה ממש לא ככה.

זה רגע כזה של משהו עמוק ומשותף של משפחה, של בית, של כאן ועכשיו ושל אז. סוג של חיבור שאין דומה לו, "בימים ההם בזמן הזה".

לכל חג או אירוע בלוח השנה היהודי יש משמעות ותוכן שתמיד מייצר את החיבור הזה, אבל דווקא בחנוכה, בשתי דקות האלו של ברכה והדלקה, אני מרגישה את השיא הזה.

אני מאוד אוהבת את חנוכה, אולי יותר מכל רגע אחר, בעיקר בגלל שבחנוכה אני נדרשת כל שנה מחדש לברר לעומק את המשמעות של מה זה משפחה, ומה זה בית. וזה בירור לא פשוט, לעיתים מתסכל, אבל כל שנה אני מרגישה איך הימים האלו מוסיפים אצלי אור וכוח, ואז אני יודעת שאני בכיוון הנכון.

חנוכה זה בעיקר נר איש וביתו. זה רגע של אחדות משפחתית. אין פלא שזה חוצה מגזרים ושכולם מחוברים לימים האלו. אין כמעט שום מחיצות שיכולות להפריד בחנוכה, לא שבת, לא חמץ, לא ארוחת חג מייגעת, רק שנדליק נרות יחד, שניפגש.

ולמרות כל זאת, אצלנו זה בדרך כלל בעיה. הביתו אמנם נמצאים יחד, אבל האיש בצבא.

מילא זה היה עניין פנימי בלבד, ואז מי בכלל יודע מה קורה מסביב, אבל מכוון שמדליקים נרות מחוץ לבית או על אדן החלון הפונה לרחוב, קל מאוד לראות איך המשפחות שמסביב מתכנסות להן לחיבוק משפחתי ואיך אצלנו זה לא. זה תמיד רגע כזה של נשימה עמוקה פנימה ובירור מחדש של הבית שלנו.

ברגע הזה אני מקבצת את הילדים סביבי ומדליקה בעצמי את הנרות, מברכת בקול ובלב חושבת על אייל. זה רגע נדיר ומדהים, זו בעצם פעם יחידה במעגל השנה היהודי שבה אני מברכת גם עבורו ומוציאה אותו ידי חובה.

זה ממש אשתו כגופו.

במקום לחיות את הלבד (והיו לי לא מעט שנים גם כאלו, שבעיקר שנאתי את כל העולם בכלל ואת השכנים בפרט), בחרתי להתחבר לאפשרות המדהימה הזו של להבין איך אפשר שיהיה נר איש וביתו למרות שהאיש לא בביתו.

כשהבנתי שזו המשימה שלי, להדליק את הנרות של הבית, ושהוא לא יכול לעשות את זה בשבילנו בצבא, הבנתי גם איך זה צריך לעבוד.

הרגע הזה שאני עוצמת עיניים, חושבת עליו, חושבת עלינו, הופכת אותו לנוכח כאן למרות שהוא לא כאן, זה האור הגדול של חנוכה מבחינתי, זה אור שמלווה אותי כל השנה ומאיר לי את הדרך הנכונה איך לגדל משפחה כשאבא לא נמצא פיזית בבית.

בגלל הרגע הזה אני כל כך אוהבת את הימים האלו, בגלל הביחד המשפחתי הזה שאני מצליחה להרגיש למרות שפיזית אנחנו כאן והוא שם.

מבחינתי זה רגע של גבורה, זו גבורה אישית, קטנה, שלנו, אבל היא מאוד מתחברת לי לאלפי סיפורי גבורה של משפחות יהודיות, לאורך ההיסטוריה, שלא נתנו לאויבים הרבים שהיו לנו לפרק את הביחד הזה. ובזכות הגבורה הזו אנחנו כאן, היום, מסוגלים להגיד בימים ההם בזמן הזה.

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
8 תגובות לפוסט זה
הילה (אורח) הגיב ביום רביעי 27.11.13

תמר! את חזקה אמיתית והרבה השראה ח עבורי.תודה שאת נותנת כוחות דווקא היום.. חג שמח!

הגב
אביה (אורח) הגיב ביום רביעי 27.11.13

אותי חיזקת מאוד!
שנה שניה שאני לבד בבית עם הילדים וכבר שבוע שאני שומעת את ההכנות של כולם סביבי ושבוע שאני מתמרמרת על זה שאני קצת בודדה! (בעלי גם איש ביטחון) אבל כנראה שהתפקיד שלנו כאמהות חזק יותר מהכל!
ובסוף ״ברגע הזה״ מצאתי את עצמי שמחה יותר מהרגיל, משקיעה בלביבות (למרות שהגדול שלי רק בן שנה ו8) רוקדת איתם ושרה שירי חנוכה מה שעשה אווירת חג אמיתית בבית חם!
שתמיד נשמור על הכוח שלנו ושנאמין שאפשר לחגוג ביחד גם לבד :) בחגים ובשגרה!
חג חנוכה שמח!!!

הגב
נועה (אורח) הגיב ביום חמישי 28.11.13

תמר יקרה!

עם אישה שכמותך שום חושך לא יוכל להכנס לביתך.
ריגשת מאוד עם העוצמה שלך ובזכותך בעל הוא אור איתן.

הגב
תמר אסרף
תמר אסרף הגיב ביום חמישי 28.11.13

הילה, אביה ונעה, תודה על התגובות המרגשות, ובעיקר תודה על השיתוף. מאחלת לכולנו חנוכה שמח הרבה אור וכן גם הרבה כח לעמוד במשימות הלא פשוטות של חיינו.

הגב
אורנה (אורח) הגיב ביום שני 2.12.13

שלום תמר
חג חנוכה הוא חג של גבורת נשים (יהודית וראשו של הולופרנס), זאת הסיבה שנשים בטלות ממלאכה חצי שעה לאחר הדלקת הנרות. זה כשלעצמו גבורה לשבת בטלה וכו... מבחינתי הנשים שבעליהן משרתים בכוחות הביטחון למיניהם והן נמצאות בחזית הבית יום, יום. שעה, שעה. הן גיבורות. את וחברותייך, תמר, בשכונה בהן אתן גרות, וגם במקומות אחרים. אתן סמל לגבורת נשים יהודיות. חג אורים שמח.

הגב
למשפחת אסרף היק... (אורח) הגיב ביום רביעי 17.12.14 הגב
למשפחת אסרף היק... (אורח) הגיב ביום רביעי 17.12.14 הגב
למשפחת אסרף היק... (אורח) הגיב ביום רביעי 17.12.14 הגב