יולי מלכא
יולי מלכא בת 31, אם לשלושה, גרה בכפר אדומים, מורת דרך ורכזת פרויקטים ב"יד בן צבי". יום חמישי 16.1.14 6 תגובות לפוסט 17510 צפיות

חבלי הכביסה

כביסה, אתם יודעים, זה עניין רציני. כבר בספר בראשית אנו קוראים לראשונה כי אלוהים עשה לאדם וחוה כותנות להלבישם. עשה כותנות, לבשו אותם יום-יומיים, היה חם שם ליד החרב המתהפכת לחוף הפישון והגיחון, הם הזיעו, בקיצור - את הכותנות צריך היה לכבס. הנה לכם הכביסה הראשונה בתולדות האנושות. ומכאן זה רק הולך ומסתבך.

אספר לכם על מה שאני למדתי על הכביסה - כביסה יכולה להימצא בחמישה מצבים:

המצב הראשון הוא מצב של "פוטנציאל כביסה". למשל חולצה נקיה שזה עתה נלבשה על ידי פעוט שובב. זה פוטנציאל כביסה. כל בגד שנלבש הוא בעצם, בעל פוטנציאל כביסה "בכוח", שלרוב לא נדרש זמן רב על מנת להוציאו "לפועל".


וזה לא נגמר. צילום: שאטרסטוק

המצב השני הוא מצב של "כביסה ממתינה". בגד שמימש את פוטנציאל ההתלכלכות שלו, ודרכו היישר אל סל הכביסה. קלעתם לסל? אתם גדולים. זה ממש חלק מהעניין. כביסה ממתינה יכולה להמתין בסל פרק זמן ממוצע שבין יומיים לשבועיים. ולא שפר מזלה אם מדובר בבגדים לבנים. לעיתים הם נאלצים לחכות שבועות ארוכים בתחתית הסל, עד אשר יצטברו לידם ומעליהם בגדים דומים להם. הכביסה הלבנה היא החתול השחור של תחום הכביסה.


צילום: שאטרסטוק

המצב הבא הוא "כביסה במכונה". זהו מצב מגביל. "לא, אני לא יכולה לנסוע, השארתי כביסה במכונה!", "בית קפה? אבל יש כביסה במכונה...". כביסה במכונה זה בעייתי.  
הבעיה מחמירה כשהכביסה נשארת במכונה קצת יותר מדי. נגיד, מיום שני ליום חמישי. זה כבר ממש מפגע תברואתי. ואל תגידו שאצלכם זה לא קורה כי זה קורה במשפחות הכי טובות. אצלנו לא.

אחרי שהכביסה יצאה מהמכונה, היא נקיה, אבל זה כמובן לא הסוף, ויש צורך גם בייבוש. האופציות: ייבוש בשמש - השיטה הטבעית, או ייבוש במייבש - השיטה הבזבזנית. השיטה הטבעית - סיכון גדול. אפשר לשכוח את הכביסה על החבל, היא עלולה להפוך שם לדיקט, לעוף לכל הרוחות, לקלוט הפרשות של ציפורים, למצוא את עצמה על המרפסת של השכנים - מביך, במיוחד אם מדובר בהלבשה תחתונה מנומרת. היא עלולה גם, במקרה של גשם מפתיע, למצוא את עצמה במצב של "מעין כביסה בפועל" – מצב ביניים שכזה, שלא ברור מה לעשות בה - מצד אחד היא רטובה, מצד שני האם היא באמת נקיה?  הרבה התלבטויות שנחסכות בשיטה הבזבזנית.


צילום: שאטרסטוק

מייבש הכביסה הוא חבר טוב שלי. הוא עושה את עבודתו נאמנה, ואפילו מצפצף בסוף, כאילו מודיע - "סיימתי, יש עוד משהו לעשות?". אני מחבבת אותו. הוא שקט ויעיל. חבל שהוא לא יודע לעשות גם דברים אחרים. 
לרוב גם אני מסיימת כאן את תפקידי כשרת הכביסה. מי שרוצה להתלבש, שיואיל בטובו לסור אל המייבש ולהוציא משם את מה שבא לו. אבל לא כולם יכולים... יש כאלה מבני הבית שהם עדיין נמוכים מדי, והמייבש מבחינתם הוא יעד בלתי מושג. עבור כאלה יש להמשיך לשלב האחרון. 

ואם כבר מדברים, 
למה בגן לא מלמדים אותם לעשות כביסה לבד, במקום כל הקשקשת על חמשת החושים, עלים נושרים וחיות משק? ככה מגדלים אנשים יצרניים?


צילום: שאטרסטוק

אז אני מוציאה את הכביסה מהמכונה, וכאן – עוד התלבטות. האם הפריטים שיקופלו ילכו היישר לארון? ממש באופן מיידי? האם הערימה תנוח על הספה בסלון? על המיטה שלנו? מקופלת או "במראה טבעי"? ואם כן, במשך כמה זמן? האם אגייס בת שירות לאומי שתעשה שירות לאומי בסלון שלי? ואם כן, האם זה יהיה מוסרי?

ואם גם כאן התגברתי, קיפלתי ואפילו פיזרתי בארונות השונים, עוד לא באה מנוחה ליגע. למה? נכון, כי יש כביסה חדשה שצריך לעשות.
אז אני מזכירה לעצמי כי הכביסה היא בעצם סימפטום. סימפטום של ברכה. בכל יום ויום עלינו להודות על כך שיש למי לכבס, שיש כביסה מלוכלכת שמתנקה, ושיש אנשים אהובים שלובשים אותה.

טוב. אני חייבת ללכת, היא מחכה.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
6 תגובות לפוסט זה
מעין (אורח) הגיב ביום שישי 17.1.14

מעולה!
כל כך נכון!!!

הגב
הודיה (אורח) הגיב ביום שבת 18.1.14

נהנתי מאד!
כל כך נכון!

הגב
נ (אורח) הגיב ביום שני 20.1.14

ייבשת את הצורה.
לא מעניין.

הגב
ליטל (אורח) הגיב ביום שני 20.1.14

מזדהה.
אצלנו יש מצב נוסף. הכביסה יולדת!!!!
באמת!!!
זורקים רק חולצה, את באה אחרי כמה שעות והופ!!!! כל הסל מלא. איך? לא ברור. בלילה אני מנסה לישון אז אני לא מצליחה לעקוב!!!

הגב
יולי (אורח) הגיב ביום שלישי 21.1.14

תודה לכם! דרישת שלום מהסל :)

הגב
אור (אורח) הגיב ביום שלישי 21.1.14

יול את אדירה! מתגעגעת בטרוף אליך ואל חוש ההומור המבורך שלך.
אוהבת...

הגב