תמר אסרף
תמר אסרף נשואה לאייל ואמא לחמישה ילדים, גרה בישוב עלי שבבנימין. יום שלישי 4.2.14 5 תגובות לפוסט 18950 צפיות

גשם גשם בוא

כבר חודש אדר, וחוץ מסופת שלג מטורפת אחת לא היה כאן חורף.
אני מסתכלת על הגינה שלנו, האדמה יבשה, השקדיות עדיין לא פרחו ויש תחושת יובש באוויר.
העור יבש, העציצים יבשים, השפתיים של הילדים אדומות וצורבות ומתחיל להרגיש לי שגם הנפש יבשה.

כבר כמה זמן אני מרגישה את זה, משהו חסר לי, חסר לי מאוד. בשבת האחרונה הבנתי שזה קשור לגשם או יותר נכון לעובדה שאין גשם.
וידוי קטן: אני ממש לא חובבת חורף. פעם הייתי, לפני שבאתי לגור בהרי בנימין. כאן החורף קיבל משמעויות חדשות - רוחות מטורפות, קור שאי אפשר לדמיין, מים שחודרים בהתחלה את קירות הקרוואן ואחר כך גם את קירות הבית - הצפות בחדר שינה, שלוליות מתחת לחלונות, והרבה מאוד בוץ בכל מקום. בוא נגיד שימי שמש חמימים באמצע החורף עושים לי ממש טוב, אבל אפילו אני הגעתי למסקנה שהמצב לא טוב ושכדאי שאפסיק לשמוח.

חשבתי לעצמי שאני חייבת להבין מה המשמעות של הגשם הזה, ובעיקר מה זה אומר שאין אותו.

יש לנו בשכונה רב מאוד מיוחד, הוא טוען שגשם זה בעצם תקשורת, חיבור בין שמים לארץ. הגשם יוצר שיחה. הוא הביא שלל ציטוטים אבל בגלל שזה היה בשבת לא כתבתי, ובגלל גילי המופלג אני לא ממש זוכרת. לפני שהגשם הוא מים לשתייה או לחקלאות הוא קודם כל חיבור הרבה יותר פנימי וכשאין אותו זה חסר. כשאין אותו - אין שיח. הצינור ריק. בהתחלה אולי מרגישים את זה רק בחוץ אבל מהר מאוד זה גם מורגש מבפנים. עוד הוא אמר שכשאין תקשורת מלמעלה כלפי מטה אנחנו צריכים להתחיל לתקשר מלמטה כלפי מעלה - לפתוח את הסתימה, להזרים שם מילים, כי ככה הצינור הזה עובד, מילים ומעשים מלמטה למעלה וגשם שיורד מלמעלה למטה.
זה מתחיל במעגלים הכי קרובים, קודם עם עצמנו ואחר כך עם הקרובים לנו וכן הלאה והלאה.


אמרתי לו שאם בענייני תקשורת מדובר אז אין בעיה, זו הרי המומחיות שלי. וככה יצאתי לדרך. היו לי המון תוכניות גרנדיוזיות איך להפעיל את ערוץ התקשורת הזה, אבל בסוף הבנתי שאני צריכה להתחיל במה שאני מכירה הכי טוב - בעזרתו של הגרפיקאי הכי מוכשר בעולם, מוטי פלדמן - שהוא גם, ולא במקרה, המעצב של הבלוג שלנו - יצרנו יחד תפילה וקמפיין אינטרנטי מצליח, שעובר מפה לאוזן ברשתות החברתיות ומקבץ עוד ועוד אנשים בכל רחבי הארץ שמדברים על זה שאין גשם, שמדברים על זה שצריך להתחיל לבקש גשם, והמעגלים הולכים ומתרחבים - קיבוצים בעמק, אולפנות מעפרה ועד טבריה, חקלאים בגולן, ישיבה במצפה רמון ורשת שלמה של בתי ספר - כולם מצטרפים.


עיצוב: מוטי פלדמן

מצחיק אותי שדווקא אני שכל כך סובלת בגשם עסוקה כבר כמה ימים בלהפוך עולמות כדי שירד כבר גשם. מי יודע, אולי מתחיל כאן סיפור אהבה. בכל מקרה אותי זה מרגש ואני מלאת ציפייה, ואתם שקוראים מוזמנים להצטרף אלינו. http://statictab.com/ij95876

-תמר-

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
5 תגובות לפוסט זה
אורית (אורח) הגיב ביום שלישי 4.2.14

תמר את פשוט מדהימה!!
יוזמה נפלאה, התחברתי למילים שלך....
והשיר סיום מושלם!!!
הצלחות !!!

הגב
יעל רון (אורח) הגיב ביום רביעי 5.2.14

התפללנו אני ובני יחד, לגשם.
כל היום חשבתי כמה הגשם חסר לנו. והוא באמת תקשורת. יישר כוחך!

הגב
אריק קרמר (אורח) הגיב ביום חמישי 6.2.14

יישר כוחך,מקסים

הגב
יולי (אורח) הגיב ביום חמישי 6.2.14

תמר, איזה יופי! מעורר השראה.
שנזכה וייפתחו שערי שמיים

הגב
רימונה (אורח) הגיב ביום חמישי 6.3.14

אמן.

הגב