יעל שושני
יעל שושני אמא לשמונה, גרה בשבות רחל, מנטורית לשמחת חיים יום שני 3.3.14 5 תגובות לפוסט 16857 צפיות

המהפכה של חיי

לכבוד חודש אדר החלטתי לשתף אתכן בשינוי משמעותי שעשיתי בחיים שלי, והשינוי הזה קשור כמובן ל...שמחה. כבר כילדה צעירה הייתי טיפוס רגיש מאוד, עם נטייה לנוירוטיות ודרמטיזציה של כל דבר שעברתי בחיים.

 

רגישות היתר הביאה אותי להזדהות ואמפתיה עם כל הסובלים באשר הם, ופעמים רבות חשתי שאני נושאת את צער העולם על כתפיי. הבחירה שלי במקצוע של תראפיה באמנות הייתה טבעית עבורי. אבל התברר לי שיש גבול ליכולתי לשאת את צערם של אחרים בעודני מקימה את משפחתי הצעירה (וכשלא הצטערתי, ממש השתעממתי). כך עזבתי את התחום ודילגתי בין עבודות, עד שהגעתי להיות גננת. עבדתי כך כמה שנים, עד שהגעתי למקום מאוד קשה בתוכי. שנאתי את העבודה בגן. שנאתי את הילדים. הודעתי חד משמעית למפקחת שאני לוקחת חופשה ללא תשלום.

לאחר שנתיים כאלה, ילדתי וכמובן הארכתי את חופשת הלידה. ואז קיבלתי טלפון: "מדברים משמחת הלב, היינו רוצים לעניין אותך בקורס ליצנות רפואית". כמובן, עניתי שאני כארבעה חודשים אחרי לידה שישית וממש לא נראה לי...

"בואי לסדנא ותתרשמי", שכנעו אותי.

ברגע שהגעתי לסדנא, כבר אי אפשר היה לשכנע אותי לא לעשות את הקורס. כל כך צחקתי ונהניתי, והרגשתי שזה המקום הכי טוב בשבילי. לא משנה המחיר.

אכן הקורס נתן לי המון, לחיים עצמם. כליצנית רפואית יצא לי להתנדב רק פעמים ספורות, אך הקורס חולל מהפכה בחיי. לראשונה התחלתי לצחוק על עצמי, לקבל את כל חוסר השלמות שלי, את כל הפאשלות והכישלונות; לא רק לקבל, אלא אפילו לצחוק וליהנות מהם!

לומדת יוגה צחוק

למדתי לצחוק. סתם כך בלי סיבה מיוחדת, ואפילו כשקשה לי. מצבים שבהם הייתי בוכה ומרחמת על עצמי במשך שעות, הפכו למצבים שאני פשוט צוחקת על הצרה, או על עצמי.

אחרי הקורס בליצנות המשכתי ללימוד יוגה צחוק. ובתום השנה הזו, חזרתי אל המקום שחשבתי שיותר לא אעבוד בו לעולם: חזרתי להיות גננת.

אבל,

גננת אחרת לגמרי.

גננת שיודעת שאחד הכלים הכי חזקים שלה זה האילתור.

 גננת שלא מפחדת להיכשל ולהשתטות, גננת צוחקת ופתוחה לאהוב.

אני לא אגיד שחוש הדרמה המפותח שלי נעלם, הוא רק מנותב למקום הרבה יותר טוב...

אחרי כמה שנים בגן החלטתי לעשות צעד נוסף: לא רק לשמוח בעבודה, אלא להיות מחויבת לשמחה בחיי.

התחלתי לחתום על כל המיילים שלי: יעל שושני, אשה שמחה.

מי שראה אותי במצב רוח טיפה פחות טוב ממצוין היה מעיר לי: הלזאת ייקרא אשה שמחה?

וככה התחלתי להקרין חיוכים ושמחה, גם כשבאמת, בפנים, לא הייתי מי יודע מה שם... אך הפלא ופלא, כשמקרינים שמחה וחיוך, זה משפיע מבחוץ פנימה! זה פשוט עבד עלי!

הוספתי עוד צעד. התחלתי להגיד סתם כך בכל הזדמנות: "איזה כיף!". ואנשים שואלים אותי: מה כל כך כיף? וזה מאלץ אותי למצוא סיבה טובה, למשל, שהשמש זורחת או שסוף סוף יש גשם, או להגיד להם את האמת, סתם ככה, כיף לחיות!

לפני שנתיים, כשהייתי בשבתון, זכיתי להקים אתר ולשתף בו מהגיגיי ומתכוניי. כשחיפשתי שם לאתר ראיתי שהשם שרציתי "אשה שמחה" תפוס כבר.

התלבטתי לגבי שם האתר, עד שיום אחת מישהי אמרה לי: "את נראית אחת שמבסוטה מהחיים", והאסימון נפל.

כיום אני גננת (כמובן), מנחה סדנאות שמחה וצחוק, ונותנת כלים מעשיים שאפשר אשכרה ללכת איתם הביתה ליישם, לחיים הרבה יותר שמחים.

כמה טיפים שאני יכולה כבר לתת לכם:

·       חייכו! זה גם מעלה את המצברוח וגם את מספר שנות החיים! (בדוק מחקרית)

·       כשקורה משהו מעצבן, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: "האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לשנות את המצב?";

אם כן: יאללה, תעשי.

אם לא, תשאלי את עצמך:

"כמה זמן אני מתכוונת להתעצבן על זה?".

זו שאלה שמחדדת לנו כמה מגוחך להתעצבן בכלל על משהו, ביחוד על משהו שאין לי כל אפשרות לשנות. ואם שווה להתעצבן עליו, הרי וודאי לא שווה יותר מיום, שעתיים, שעה או עשר דקות... לפעמים אחרי השאלה הזו אפשר להחליט לא להתעצבן כלל.

תרגיל ונהפוכו לתרגיל הקודם: נגיד שנתת לעצמך שעה שלמה להתעצבן על הדבר. יאללה, תשקיעי בשעה הזו את כל העצבים... נראה אותך... תגזימי את המקום של הכעס לגמרי עד שיהפוך למצחיק...

לטיפים נוספים ומתכונים קלים שפיתחתי (גם זה כחלק מלהיות שמחה ויצירתית, להשאיר לי זמן לכל מה שאני רוצה לעשות ולא להשתעבד למטבח), מוזמנים בשמחה לבקר באתר שלי.

 

באהבה, יעל שושני, מבסוטה!

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
5 תגובות לפוסט זה
סתם אחד (אורח) הגיב ביום שני 3.3.14

ממש יפה.
הלוואי שכל הנשים יהיו כאלה, זה יאיר קצת את היום של הבעלים...

הגב
מיכל אודסר (אורח) הגיב ביום שני 3.3.14

איזה מדהימה!
אין על "שמחת הלב", בתור ליצנית רפואית גם אני למדתי להפנים את המקום היותר עמוק של השמחה בחיים שלנו. ממליצה לכולם!

הגב
לא-סתם אחת (אורח) הגיב ביום שלישי 4.3.14

בעלים יקרים! נכון שאשה כדאי לה להיות שמחה, אבל אתם ה-י-ח-י-ד-י-ם שיכולים וצריכים לשמח אותה. חשבת היום: מה אוכל לעשות כדי לשמח את אשתי? אולי טיול קטן? אולי פתק ? גם אתה יכול לשמח את משפחתך... שווה לנסות!

הגב
רחל (אורח) הגיב ביום שלישי 4.3.14

יעל, תמיד נהנית לקרוא את דבריך.
בגובה העינים. ומלב אל לב.
המשיכי להקרין מיכולותיך.פורים שמח

הגב
אפרת (אורח) הגיב ביום שלישי 4.3.14

נכון!!!

הגב