נריה ארנון
נריה ארנון בת 26, נולדתי וגדלתי בחברון. שותפה למערך ההסברה והדוברות בחברון. יום ראשון 7.9.14 9 תגובות לפוסט 16789 צפיות

נקודה טובה

נריה ארנון מחברון, זה השם שלי, זו הזהות שלי. בעבר הייתי מעין שגרירה של חברון, גם אם לא בחרתי בכך – בהודו, במכללה, בטרמפים ברחבי הארץ, בהפגנות שהשתתפתי בהן כנערה, בסרטים ובכתבות שצולמו מפעם לפעם. ולאחרונה בחרתי להיות שגרירה מלכתחילה. אבא שלי הוא הדובר, ואני עובדת איתו, עוזרת לו.

כל אחד הוא שגריר של המקום שממנו הוא בא. כל שכן מתנחל, כל שכן מתנחל מסמל כמו חברון: באופן אוטומטי, אותו מתנחל נכנס לקטגוריית "הקיצוניים". חברון היא ההארד-קור של ההתנחלויות, אוהבים הרבה להגיד לי. בהתאם לכך, שיחות שמתפתחות בעקבות עובדת היותי מחברון, לרוב מתחילות בנקודת המוצא ולפיה אני בוודאי קיצונית, בהכרח שונאת ערבים, ומן הסתם הייתי שותפה לא פעם בזריקות אבנים וכדומה. לפעמים לוקח לי הרבה זמן לגרום למי שמולי להאמין שאני לגמרי שונה מהתדמית שהראש שלו יצר לגביי.

לא מזמן התראיינתי לתכנית "נקודה טובה" בערוץ 20 החדש. המטרה המוגדרת של התכנית היא למצוא נקודה טובה בין שני אנשים שנמצאים בשני צידי מתרס כלשהו, נקודה שממנה אפשר להתחיל לדבר. צוות התכנית בחר להציב מולי בחור צעיר מארגון "שוברים שתיקה", נדב קוראים לו. נדב אמר לי שאני קיצונית, וכמה שאני אנסה להתכחש לזה, זו האמת ואין בילתה.

אולי אני לא אובייקטיבית, בכל זאת אני מדברת כאן על עצמי, אבל התחושה שנוצרה אצלי היא דווקא שהקיצוני מבין שנינו זה הוא. ניסיתי לדבר איתו בנחמדות, בחיוך, על דברים אחרים, לא קשורים לפוליטיקה. אבל הוא כמעט לא הסכים. אנחנו נמצאים בחברון, הוא אמר, מולנו יש חנות פלסטינית סגורה שעל הדלת שלה כתובה כתובת נאצה נגד ערבים, איך את רוצה שאתיידד איתך עכשיו, הוא האשים.

לא לגמרי הבנתי אותו, למה הוא לא מפריד בין פוליטיקה או מה שזה לא יהיה, לבין התייחסות בסיסית לבן אדם, כמותו, בשר ודם. הרי מבחינתי, גם אני יכולה להתייחס אליו כאל בוגד. הוא חבר בארגון אנטי-ישראלי שעל-פי ראות עיניי עוסק כולו בהחלשתה וניוונה של מדינת ישראל. אבל נדב היה נראה לי בחור נחמד עם כוונות טובות, למה שלא אדבר איתו באופן ידידותי, ואנסה קצת להבין את המקום שלו? לא להסכים, חלילה. רק קצת להבין. כדי שיהיה אפשר להתחיל לדבר.

אם היו שואלים אותי, הייתי חושבת לקרוא לתכנית הזו "נקודה משותפת", אולי "נקודת מפגש". מלחמות נוצרות על בסיס שוני אידיאולוגי (יש שיאמרו על בסיס אגו...) כלשהו. הן לא מתייחסות לדבר הבסיסי הזה, שתמיד שוכחים, שכולנו בני אדם, ורוצים פשוט לחיות, איש באמונתו. זה הבסיס, מכאן מתחילים. נדב ואני שני בני אדם. יהודים. ישראליים. מאמינים ורוצים בטוב. זו הנקודה שלנו. יש לי דבר משותף עם כל אדם שרוצה לחיות ולתת לשני לחיות. בנקודה הזו אני ארצה לגעת, אליה ארצה להתייחס, אותה ארצה להרחיב. עד שיגבר המשותף על המפריד.

אנשים שמשתייכים לצד שלי במפה הפוליטית יכולים לפעמים להתרגז עלי, לחשוב שאני נחמדה מדי, "יפת נפש" מדי. אולי. ואולי זה מה שאני רוצה להגיד – אני מחברון, אבל אני לא קיצונית. יש לי נטייה מוזרה, שאולי לפעמים אני צריכה לכווננן אותה ולסנן חלקים ממנה, והיא להאמין בטוב של האדם שמולי, והרצון להיות בשלום עם מי שסביבי. ברירת המחדל שלי היא כי האדם שמולי, שאינני מכירה, הוא זכאי כל עוד לא יוכח אחרת. אני לא אהיה החברה הכי טובה של שכניי הערבים, אני משתדלת ללמוד מההיסטוריה ולהיזהר. אבל אני כן מסתכלת על אדם כאדם, לא כאל חלק מקבוצה. לא רוצה לחיות בעולם של מלחמות, לא רוצה לשנוא. משתדלת להאמין בטוב. החיבור שלי לחברון, לאמונה בצדקת דרכנו, מגיע מהרצון הזה. להתחבר, לאהוב. אז איפה אני קיצונית?

כואב לי לשמוע על סבל של תושבי עזה, או תושבי חברון. אבל מה לעשות וכואב לי יותר על בני עמי, וכשמי שמולי מסרב להבדיל בין שני הקטבים, אני אסרב להכיר בסבל של הצד שאינו שלי. הזאת קיצוניות?

אין לי כל עניין לשכנע מישהו שאני כזאת ולא אחרת. כפי שגם הזכרתי קודם, אני לא בטוחה שהנטייה הזו שלי תמיד נכונה ומתאימה. לפעמים צריך להיות קשה ולא רך. אבל זאת אני, בכל מקרה, וכל מה שאני רוצה להגיד למי שחושב שאם אני מחברון סימן שאני "פנאטית": אם זה מה שאתה חושב עליי, תנסה קודם כל לבחון את עצמך.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
9 תגובות לפוסט זה
עפרה (אורח) הגיב ביום ראשון 7.9.14

נריה יקרה! המון הצלחה בתפקיד הענק הזה!

הגב
תהילה (אורח) הגיב ביום ראשון 7.9.14

את מדהימה!! עלי והצליחי!!

הגב
אריק קרמר (אורח) הגיב ביום ראשון 7.9.14

יפה מאוד!בהצלחה רבה

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שני 8.9.14

הי נריה, זו רני שובל מרמת השרון. מאוד אוהבת את מה שכתבת. אני לא תמיד מצליחה להפריד... אבל משתדלת. בהצלחה!!

הגב
נריה ארנון
נריה ארנון הגיב ביום שני 8.9.14

הי רני, תודה רבה...! לא תמיד זה קל, אבל תמיד טוב לנסות... בהצלחה ;)

הגב
נריה ארנון
נריה ארנון הגיב ביום שני 8.9.14

תודה רבה!

הגב
אורית (אורח) הגיב ביום רביעי 10.9.14

פוסט מקסים!
נגעת במילים ובמקומות הכי נכונים שיש

הגב
רות ונטורה (אורח) הגיב ביום חמישי 11.9.14

נריה הגישה שלך בהחלט רעננה, מביאה רוח צעירה טובה ופתוחה , הניסיון להקשיב לצד האנושי בצד השני ולחפש את נקודות החיבור יחד עם דרך מבוררת של מאין באת וחיבור חזק לעם שלנו ולמקומינו, והלוואי שתצליחי להנחיל את חיזוק הטוב והמחבר בכל מקום בו תפני ותתראיני , את נפלאה ! בהצלחה !

הגב
בנימין-מאריאל! (אורח) הגיב ביום שני 26.10.15

נריה בוקר טוב! נריה יישרי כוח! את עושה עבודת קודש! תמשיכי בשליחות הזאת חיזקי ואימצי את על כייפק כל תושבי יהודה ושומרון מאחורייך! בהצלחה מבנימין מאריאל!

הגב