מאירה דולב
מאירה דולב נשואה ליעקב, אם לשישה (לא סתם שישה - חמישה בנים ובת) נולדה בחברון, גדלה באלון מורה שבשומרון, והיום גרה בטלמון. יום שני 29.9.14 4 תגובות לפוסט 18883 צפיות

מחשבות של ימים נוראים

הרבה מחשבות עמוקות מלוות את הימים האלה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ימים הרי-עולם, ימים הרי-גורל. חתימתנו מונחת על כפות המאזניים, ואני בוחנת את לבי, שוקלת את מעשיי, ממפה את חולשותיי, מנסחת את הבטחותיי לעצמי ולבוראי.

השנה היו אלה תפילות-ראש-השנה טעונות במיוחד. חווינו קיץ לא פשוט, לא רק בטלמון אלא בכל רחבי מדינת ישראל, והיעדרם של צעירים אהובים מהמקום בו אמורים היו לשבת בבית הכנסת, מכאיב כמדקרת חרב בלב ומעמת את מילות התפילה עם שאלות כבדות ונוקבות. מה נגזר בשנה שעברה. ולמה. ומה עוד ייגזר. והמילים חונקות בגרון. אבינו מלכנו, עשה למען טבוחים על ייחודך. עשה למען באי באש על קידוש שמך. מי בקיצו ומי לא בקיצו. מי בחרב ומי באש.


היעדרם של צעירים אהובים מהמקום בו אמורים היו לשבת בבית הכנסת מכאיב כמדקרת חרב. בית הכנסת שלנו בטלמון בעצרת התפילה למען החטופים

וליד בת גלים שהתיישבה לידי, לא יכולתי לעצור את הדמעות. אין דבר שלם יותר מלב שבור, התנגנו בי המילים, והרגשתי, שכשם שבמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד, כך במקום ששבורי לב עומדים בתפילה, כל המתפללים האחרים אינם יכולים לעמוד.

בכל שנה יש כמה משפטים בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים שכאילו נחצבו מקירות לבבי. כל פסוקי התפילה בימים הנוראים האלה מרטיטים ונוגעים, אבל יש כמה שיותר מאחרים. כאילו כל מיתרי גופי זועקים אותם בדממה וכל הרגשות והמחשבות והנימים והגידים נאספים ומתגייסים לתת את כוונת הלב הנכונה למשמעותם.

המילים עתיקות כל כך אבל עכשוויות כל כך. אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל וכצל עובר וכרוח נושבת; אתה חופש כל חדרי בטן ובוחן כליות ולב; הופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך, ויידע כל פעול כי אתה פעלתו; וטהר לבנו לעבדך באמת; תן כבוד ה' לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשיך ופתחון פה למייחלים לך.

על פתחון הפה הזה אני חושבת רבות לאורך השנה, אבל במיוחד בימים אלה. משנה לשנה אני מכירה תודה על פתחון הפה שלנו שהולך וצובר תאוצה. היו שנים שהפער בין מה שהיה לנו לומר ובין מה שהצלחנו להעביר אל העם היה כל כך עצום, שזה היה מתסכל וצורב עד מאד. אבל בשנים האחרונות קולנו נשמע. יש לנו יותר ויותר פתחון פה. יש לנו עיתונאים מצוינים משלנו שיודעים לומר את אשר על לבנו. ויש לנו דוברים מוכשרים שיודעים לדבר מהלב ולהישמע. ויש אפילו סופרים ומשוררים (ובלוגרים) ופוליטיקאים מהסוג הצעיר והשנון והחרוץ והרהוט, ולמרות שעדיין אפשר פה ושם להשתגע מכל מיני עוולות ומצגי שקר המתחפשים לקידמה ונאורות והופכים את העובדות ומשתלטים על תמונת המצב, אפשר בהחלט לומר שעברנו כברת דרך מהימים שבהם כמעט אף אחד מאתנו לא יכול היה לומר משהו כדי לערער במשהו על מצג השוא כי כמעט אף ערוץ לא רצה לשדר.

אפילו ראש הממשלה בנאומו החגיגי באו"ם בעיצומם של עשרת ימי תשובה אלה מתקשר אצלי לפתחון הפה הזה. בנאומיו בפני העולם נתניהו תמיד מתגלה בגדולתו. הוא יודע לעמוד מול כל הצביעות העולמית ולדבר בגאון מילים נכוחות ורהוטות ונחרצות. וגם לקצור מחיאות כפיים. והשנה אפילו התרגשתי לשמוע שהפעם הוא גם השחיל משפט קצר – קצת קצר מדי לטעמי אבל בכל זאת התרגשתי – על זכותנו על ארצנו. אנחנו לא עם כובש בארצנו, הוא אמר סוף סוף, ההיסטוריה והארכיאולוגיה יוכיחו קשר בן 3000 שנה לארץ שלנו. לו אני הייתי כותבת את נאומו הייתי מדגישה מעט יותר, מפרטת כאן עוד קצת, אבל גם מה שאמר חשוב מאין כמותו. וכמה מתאים היה לסיים במילים, למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד ייצא כנוגה צדקה.


סוף סוף דיבר על זכותנו בארצנו. נתניהו באו"ם

בשנים האחרונות אני מודה על פתחון הפה הזה ומבקשת עוד. ומוסיפה ומתפללת שגם בשנה הקרובה ייתן לנו ריבונו של עולם עוד הזדמנויות לדבר ולספר מי אנחנו ובמה אנחנו באמת מאמינים, מבלי שההזדמנויות האלה יהיו כואבות כל כך.

גמר חתימה טובה.

 

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
4 תגובות לפוסט זה
אנונימי (אורח) הגיב ביום שלישי 30.9.14 הגב
רחל (אורח) הגיב ביום שלישי 30.9.14

מילים מרגשות ואכן מעוררות מחשבות. חתימה טובה

הגב
בשמת (אורח) הגיב ביום רביעי 1.10.14

כל כך נכון\1שכל מילה נוספת מיותרת.מצטרפת לתפילתך מעומק הלב חתימה טובה.

הגב
אבי (אורח) הגיב ביום רביעי 1.10.14

אבל בדרך אכל במסעדת נבלות וטרפות

הגב