הילה לוקסנבורג
הילה לוקסנבורג הילה לוקסנבורג, 29, מאמנת אישית ומלווה קבוצות ובודדים לשינויי הרגלי אכילה ולהעצמה אישית יום ראשון 5.10.14 3 תגובות לפוסט 16464 צפיות

אבל אני אוהבת להיות בבית

ימי שני ורביעי בערב, כמה שהייתי מחכה לערבים האלה. הימים שבהם הקטנה המדהימה שלי הולכת לאבא שלה. שלא תבינו לא נכון, אני משוגעת על הבת שלי והכי כיף לי איתה בעולם, ובכל זאת לדעת שיש לך מידי פעם ערב פנוי לעצמך - זו תחושה שמילאה אותי באושר.
לא קרה מעולם, שמישהו מצא אותי בערב שני או רביעי בבית. תמיד הייתי יוצאת. כמה שיותר הרבה ועד כמה שיותר מאוחר. רק לבלות בחוץ בעוד פסטיבל, בעוד הופעה, בעוד סבב בירות קבוע, בעוד מפגש חברים, איזשהו כנס פוליטי, העיקר לצאת לבלות ולפגוש אנשים.
ועוד לא התחלתי לדבר על השבת הפנויה שיש לי. כמה תכניות היו בה, ממש לו"ז מפורט. לא הייתה דקה שלא היה לי מה לעשות בה כל הסופ"ש. רק חברים וטיולים ובירות. רגעי האושר הקטנים שלי.

והנה יום שני בערב עכשיו, ואני מוצאת את עצמי על הספה בבית.
האמת, שזה לא רק בשני הזה. זה גם בשני וברביעי בשבוע שעבר, וגם באלה שלפניהם. אפשר לומר שככה נראים הרבה מאד מהערבים שלי במשך השנה האחרונה.
לאט לאט מצאתי את עצמי יותר ויותר מצפה לזמן בבית, לשקט הנפלא הזה, לאינטימיות הקסומה הזו עם עצמי.
אני חייבת לומר שקצת נבהלתי איזו תקופה. לא זיהיתי את עצמי. כאילו, מה עובר עליך? כל החברים יושבים לשתות בירה ואת מעדיפה להישאר בבית??
וכך מצאתי את עצמי שוב ושוב, עוד יציאה שבחרתי לא ללכת אליה, עוד ערב ש"מתבזבז".
בהתחלה חשבתי שאולי אני בסוג של דיכאון. אבל מה שהפתיע זה שמהר מאד קלטתי שאני בוחרת להישאר בבית מתוך מקום של שמחה ושלמות. ואם אני מרגישה שמחה ושלמה אז אני כנראה לא בדיכאון.
אז אם זה לא דיכאון אז מה זה?? אולי זה משבר גיל ה-30, אולי אני פשוט מזדקנת. מעדיפה לשכב על הספה מול הטלוויזיה במקום לקרוע את העיר. אפילו הבירה התחלפה בכוס מים חמים עם נענע. זהו, אולי עזבתי את ארץ-לעולם-לא ונהייתי מבוגרת באופן רשמי.

לקח לי זמן להבין, אבל בסוף זה קרה. זה לא דיכאון ובטח לא משבר גיל ה-30.
הצורך האמיתי שלי לא היה לצאת ולפגוש אנשים. מה שבאמת רציתי וחיפשתי זה לברוח מהלבד הזה. מהזמן הנורא והמשעמם להפליא הזה עם עצמי. לא ידעתי שאפשר לדבר איתה, עם העצמי הזאת,לצחוק איתה. כנראה שהיא תמיד ניסתה לפתח איתי איזו שיחה או רק סמולטוק אבל אני לא באמת ידעתי להקשיב לה. אני חושבת שזה אפילו לא עניין אותי לדעת מה יש לה להגיד. כי שם בחוץ אני מקבלת את כל מה שאני צריכה-מקבלת את האהבה, את הפרגון, את הביטחון, את הידיעה שאני בסדר ושאוהבים אותי. מה יש לעצמי הזאת להציע לי???

ככל שהזמן עבר רק הופתעתי יותר ויותר לגלות כמה כיף לי בבית לבד. כיף פשוט כזה. בלי מלא אנשים סביבי ובגדים יפים, בלי בירות ובלי מניירות. הפשטות הנקייה הזו של החיים- רק אני עם עצמי. למדתי עם הזמן לדבר עם עצמי, לצחוק איתה, ולפעמים כשעצמי ממש הייתה צריכה- אז הייתי רק מקשיבה לה. כמה דברים גיליתי עליה אז.
אבל כנראה הדבר הכי חשוב שלמדתי זה לאהוב אותה, לאהוב את עצמי. לקבל אותי בדיוק כמו שאני, על החסרונות והיתרונות, להעריך את עצמי על כל מה שאני עושה, להפסיק להלקות את עצמי על כל דבר קטן שאני עושה "לא בסדר", להבין שאני כנראה לא מושלמת אבל לגמרי שלמה.

השבוע בדיוק חגגתי את יום הולדתי ה-30. כן, אני בת 30. זהו. מספר כזה של גדולים. אז נכון, אני כבר לא קורעת את העיר ואת בקבוקי היין, הבירה הפכה לכוס מים חמים עם נענע ואני אפילו חושבת על ללכת לישון מוקדם כדי לקום כמו שצריך לריצה מחר בבוקר. אתם יכולים לקרוא לזה איך שאתם רוצים, מה שבטוח זה שאני מרגישה השנה באמת סוג של יום הולדת. לידה מחודשת של עצמי. ועצמי הנפלאה הזו נותנת לי אהבה ופרגון, את הביטחון ואת הידיעה שאני בסדר ושאוהבים אותי. אני כבר לא צריכה לא הרבה אנשים, לא בגדים יפים ולא בקבוק יין כדי לקבל את כל זה. אני לא צריכה לקרוע את העיר כדי להרגיש שאני נהנית מהחיים האלה, אני כבר לא צריכה לשמוע מחמאות מבחוץ כי אני מסוגלת לקבל אותם מעצמי.
באמת שיש בי הכל. החוכמה היא רק להקשיב, ללמוד ולקחת.

מזל טוב לי!

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
3 תגובות לפוסט זה
עינבל בכר (אורח) הגיב ביום שני 6.10.14

היי הילה...
מזדהה עם כל מילה שכתבת..
וכתבת כל כך מדהים
זה אכן נכון אנחנו בהתחלה מחפשות את כל האקשן ואיך לצאת ולאן לטייל
ואז מגיע שלב שבו אנחנו רוצים את השקט ואת הזמן באמת לעצמנו.
אני חושבת שאם בחיי הנישואים של כולם הייה את הזמן הזה... הדברים היו נראים אחרת לחלוטין!!!

יצאת גדולה ... אני איתך בכל מילה :)

הגב
אריק קרמר (אורח) הגיב ביום שני 6.10.14

..לי זה קרה בגיל חמישים..אבל מסתבר שזה לא מאוחר אך פעם..במיוחד לאחר שהנכדים הולכים הביתה..

הגב
רינת (אורח) הגיב ביום שלישי 21.10.14

איפה את מתנחלת? גרה בישוב?

הגב