אורנית עצר
אורנית עצר בת 34, נשואה לרפי ואמא לשלושה ילדים. מתנחלת מלידה – היום מתנחלת בפסגות שבבנימין. עורכת חדשות בערוץ 7 ומנהלת אתר האינטרנט של המועצה האזורית מטה בנימין. יום חמישי 30.10.14 20 תגובות לפוסט 19165 צפיות

עיניים בוחנות

לפני 13 שנים, כשהיינו זוג צעיר, חיפשנו את מקומנו ביהודה ושומרון. כמתנחלים בני מתנחלים, האופציה לגור בעיר לא עמדה על הפרק, אך ידענו כי לא כל שערי הישובים פתוחים בפנינו. ידענו שאפילו ביישובים בהם גרים ההורים שלנו אין זה מובן מאליו שיקבלו אותנו כחברים מן המניין. ידענו שכרווקים הם נאלצים לקבל אותנו בכל מצב, אבל ברגע שנישאנו - אפילו יישוב שגדלנו בו כל חיינו ומכיר בדרך כלל את אישיותנו החיובית, מודד את קוטר הכיפה, שלמות כיסוי הראש ואפילו את קיומם של המכנסיים – מתחת לחצאית.


יש יישובים ששעריהם סגורים גם בפני אלו שגדלו בהם כל חייהם (ליישוב זה דווקא אין קשר לנכתב כאן). צילום: רחלי סגל

לא רצינו להיות תחת עיניים בוחנות, אז נמנענו מללכת לוועדות קבלה ביישובים שידענו שלא יקבלו אותנו, ולבסוף מצאנו את מקומנו ביישוב אחד צעיר. והנה אסיפת חברים אחת הפכה לסוערת, כשהתלקח בה דיון בנוגע למשפחה שרצתה להתקבל ליישוב אך הבעל אינו חובש כיפה. שאלתי את עצמי, מי אמר שהכיפה של בעלי או של השכן שלי יותר טובה מראשו הגלוי של המועמד לקבלה? אולי הוא איש חסד? אולי הוא מקפיד מאוד על נטילת ידיים? אולי הוא שונא הגדרות ולכן ויתר על הכיפה? בסופו של דבר, לאחר דיונים רבים, המשפחה לא התקבלה ליישוב. קטונתי מלהבין: ישוב צעיר שנלחם נגד הרס ופינוי, ישוב צעיר שרוצה לגדול - כיצד הוא מעלה בדעתו לדחות משפחה?

באחת השבתות האחרונות קראתי כתבה ב'בשבע' שבה סיפר ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ 10, צבי יחזקאלי, כי הוא ורעייתו ניסו להתקבל ליישוב דתי-לאומי מוכר. לאכזבתם הם לא צלחו את ועדת הקבלה היישובית.

"מאוד רצינו להשתלב שם בקהילה. זה התאים לנו מבחינה חינוכית ואידיאולוגית. יש לנו שם גם חברים קרובים, אז חשבנו שזו אופציה נהדרת בשבילנו", סיפר.

יחזקאלי החליט לא לוותר והגיש ערעור על ההחלטה, אך נדחה בשנית. "אחרי כל הדרך הארוכה שעשיתי והתהליך הלא פשוט שעברתי אני מבקש להיות קרוב אליכם, להפוך לחלק מכם, ובכזאת אטימות הרחקתם, למה?" שאל. הוא מסביר כי ביישוב אמרו לו שהוא ברסלב ועלול להקים בתוך היישוב תת קהילה. באמת מפחיד.

אז כן, גם יחזקאלי הבחין בכל היופי והטוב ביישובים ביהודה ושומרון. מאמץ של שנים להראות לחברה הישראלית חבל ארץ יפה ופורח הצליח, לפחות במקרה של יחזקאלי, אבל בתגובה הוא קיבל סטירת לחי.

 


הכתבה על צבי יחזקאלי ב"בשבע".  קטונתי מלהבין

קראתי את הכתבה ותחושות קשות עלו בי. הלם, וגם לא מעט תסכול. שנים אנו מנסים להשפיע על החברה הישראלית. מאז גירוש גוש קטיף שבו הציבור לא היה עמנו, טובי המוחות והיח"צנים מנסים בכל דרך להשפיע. להסביר. לפרסם. להשמיע. להראות כמה אנחנו יפים וטובים ומוצלחים ותורמים לחברה. תקציבי עתק מושקעים בתיירות כדי שכל עם ישראל יראה את ההיסטוריה והתנ"ך שחיים פה בין האבנים. כדי שעם ישראל יבין שאסור לוותר על האדמה הזו שהינה חלק בלתי נפרד ממנו.

ניסיתי לנחש איזה ישוב ויתר על יחזקאלי, האם אינם מודעים לכוחו בהסברה ובהשפעה על החברה הישראלית? וגם אם לא היה מדובר כאן בדמות מוכרת, הפסדנו משפחה. צעד פשוט של קבלת משפחה לישוב המביאה עימה מעגלים רחבים של משפחה וחברים מועיל יותר מהרבה צעדים של הסברה.

האם הם באמת לא מבינים את גודל השעה? אנחנו עדיין רחוקים מלהיות מיליון יהודים ביהודה ושומרון, מספר שיש הסוברים שהוא שימנע כל סיכוי לפינוי. בין אם זה הסוד שימנע פינוי ובין אם לא, מדובר כאן בעיוורון.

לאחרונה הדהים בכיר בהתיישבות את מכריו כשסיפר להם בפורום מצומצם כי לפני שנים רבות הוא ואשתו, זוג צעיר, ניסו להתקבל ליישוב קהילתי בשומרון, אך נדחו. הוא הסביר כי כנראה הם היו "לא מספיק דוסים". ועדת הקליטה שדחתה אותו לא שיערה את התפקידים הבכירים שהוא עתיד לשאת בהם יום אחד. בתגובה הוא הקים יישוב אחר. בפעם הזו הרווחנו.

לא חסרים סיפורים על מסכת הייסורים שעוברות משפחות בניסיון להתקבל ליישוב - ראיונות, מבחנים שבתות אירוח. חברים רבים, 'עירוניסטייים', מתארחים אצלנו לשבת ומספרים על המסע שעברו חבריהם שניסו להתקבל לאיזה יישוב. יש להניח שרבים מתייאשים בדרך. אחרים ודאי נרתעים מהנבירה בחייהם האישיים. יותר קל לקנות דירה בפתח תקווה...

יש ישובים שיתופיים המונעים הרחבה של היישוב מסיבה כלכלית. היקב המצליח של היישוב מניב רווחים נאים המתחלקים בין תושבי היישוב השיתופי. תושבים נוספים יגרמו לכך שפרוסות העוגה יהיו קטנות יותר. אז למה לקבל תושבים חדשים?

ישנם ישובים שיתופיים שבעקבות תהליך שעברו החלו לקבל תושבים קהילתיים שאינם זכאים ליהנות מרווחי השיתוף. פיתרון יפה, אך לדעתי גם הוא עלול להרחיק משפחות. לא רוצים אותי באופן מלא כחלק מהקהילה שלכם? לא צריך! אחפש לי מקום אחר. בבאר שבע, מעלה אדומים ומודיעין לא מתנים לי תנאים לפני רכישת דירה.

שמעתי אפילו על יישובים מעורבים שמסננים את קבלת המשפחות הדתיות כדי לשמור על איזון. פה אנחנו יותר מדי דוסים, ובמקום אחר פחות מדי דוסים.

עשרות שנים של סינון ובקרה עשו את מה שהשמאל והאויב הערבי מבקשים לעשות, דיללו את האוכלוסייה ביהודה ושומרון.

עשרות שנים של ועדות קבלה המונעות מאינטרסים ואגו. ועדות קבלה שמדדו את גודל המטפחת, אורך הציצית, ארץ המוצא של ההורים ועוד.

עשרות שנים של שכחה מהאידיאל החשוב ביותר - באנו ליהודה ושומרון כדי למלא את ההרים והגבעות ביהודים ולגאול את חבל הארץ הזה מידי זר.

אני מקווה שלא מאוחר מדי לעשות תשובה ולפתוח את שערי היישובים בפני עם ישראל.

 

 

 

 

 

 

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
20 תגובות לפוסט זה
ליאורה (אורח) הגיב ביום חמישי 30.10.14

עצוב מאד. ההפסד כולו שלהם. חבל שאחרי קיץ כלכך סוער אנשים עדיין לא מצליחים להתחבר לאחיהם.
צבי יחזקלי- כברסלבר אתה בטח יודע שאם לא נכנסת לשם יש מקום אחר שהקב"ה רוצה שתהיה בו,ושמחכה לך ולמשפחתך.
יאלה, בואו לטלמון!

הגב
מוריה, טלמון (אורח) הגיב ביום חמישי 30.10.14

עצוב לקרוא.
את הכתבה על צבי יחזקאלי ומשפחתו לא יצא לי לקרוא, ונשמע שטוב שכך.
גאה להיות חלק ממערך קליטה ישובי שמסייע להגדלת ההתיישבות ומשתדל לאפשר ולהכיל מגוון משפחות ואנשים. מוזמנים להצטרף.
"עם אחד בלב אחד", כמו שכתבו נוער טלמון על החולצה שלהם בקיץ האחרון.
אורנית, כתבת דברים חשובים מאין כמותם.

הגב
נורית ממליה (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

חולקת עלייך לגבי התוצאות. לענ"ד יותר אנשים הצטרפו לישובי יו"ש בגלל הבררנות הזאת, מאשר אנשים שברחו. זה לא יתואר מה אנשים מוכנים לספוג (מחירים, מרחק מהעיר, חיים קשים) רק בשביל האשליה שהם במקום עם "אנשים כמוני". הם כל כך שמחים באלטיזם הזה, שאני חושדת שהוא דווקא היווה מוקד משיכה!

מצד שני, ברמה האישית והחינוכית והאידיאולוגית זה בעיניי מעוות.

מבחינה חינוכית: אנשים באים לגור בישוב כדי שהילדים יוכלו להסתובב בלי חשש ברחוב ואצל השכנים. הם רק לא מבינים שברגע שמורידים דריכות וחושבים שכולם כמוך - שם מתחיל הכשל החינוכי, ואפילו ההזנחה! לך להסתובב. אני לא אדע עם מי היית ועל מה דיברתם ומה עשיתם... לא נורא, זה יישוב "טוב" ואני עסוק מדי מכדי לעקוב אחריך. בשביל מה באנו לישוב? בשביל להוריד לי את הדאגה הזאת מהראש...

האשליה שבישוב "הומוגני", הרבה יותר מסוכנת מהחשש המובנה בעיר.

וברמה האידיאולוגית בוודאי שזה מביך לשמוע למה האמא החד הורית ההיא, "פשוט לא מתאימה". גועל נפש, התבדלות, והתנשאות באיצטלה "אידיאולוגית". מה האידיאולוגיה? שמי שסובל - שיסבול? ומי שרחוק - שיישאר רחוק?
העיקר שאני לא אצטרך לראות את זה?
ואח"כ אעביר בבני עקיבא מערכי פעולות מרתקים על אהבת העם... רק שההוא, העם הזה, לא יהיה קרוב מדי...

הגב
אורנית עצר (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

נורית. תודה רבה. הארת נקודות שלא חשבתי עליהן. בהחלט רואים ביישובים שסומכים יותר מדי ש"הכול בסדר" ויוצא שמתעלמים מתופעות מאוד בעייתיות. לגבי התוצאות - מקווה שלא נצטרך לעמוד במבחן המציאות.

הגב
אורן רונד (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

כתבה יפה אורנית!!

הגב
אורנית עצר (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

תודה אורן.

הגב
זאב (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

אורנית שלום, מחזק את ידייך ומצטרף לדברייך. אם זה מעניין אותך, כתבתי עבודה סמינריונית בנושא. אשמח לשלוח לך

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

יישר כח גדול!
בנושא ה"הצלחה" של המערכות ההומוגניות המוחלטות, ניתן במבט ראשוני מאוד פשוט לראות כי בישובי יו"ש כיום ישנם שני סוגים של ישובים מעורבים - ישובים שקלטו לא דתיים, וישובים שגדלו בהם לא דתיים. ישובים שגרים בהם דתיים בלבד כבר אין.

הזעקה הזאת מאוד מאוד חשובה ומהווה את נקודת הכשל האסטרטגית של ההתיישבות.

הגב
איתן (אורח) הגיב ביום שישי 31.10.14

אני לא דתי אבל אני קשור לארץ אבותינו עוד מינקותי מבית אבא. אני תמיד מזכיר לחברי ולמכרי שארץ ישראל אינה דזנגוף,, רמת אביב וכיוצא בזה. ארץ ישראל היא קודם כל השומרון. שם החל כל התהליך. אני בקשר עם לא מעט אנשים מיישובים שונים ברחבי השומרון ובנימין. איתם אני נוהג לטייל בכל רחבי השומרון, בנימין ודרום הר חברון. ואני מטייל בכל המקומות בלי יוצא מהכלל. לתפסתי האישית, ארץ ישראל השלמה שייכת לעם היהודי ועליו לטייל בה ולהפגין את נוכחותו [זכורה לי אמרתו של גנדי ז"ל: במקום שבו עובר המטייל היהודי שם יעבור הגבול היהודי]. לכן מה צר לי היה לקרוא את הפרשה המביכה של ישראלי. אני יודע ומודע לאינטרסיים כלכליים, כוחניים, דתיים שיש במרבית היישובים. ברם, לצערי חלק גדול אינם רואים את פני ה"סכנה" ומעדיפים אינטרסיים אישיים על פני הכלל. חבל שצו השעה [להגדיל את מספר התושבים בשומרון] אינו עומד לנגד עיניהם של אותם מקבלי החלטות, ותפיסת טובתם האישית עולה נוכח האינטרס הלאומי. אני תקווה שרוח רע זו תתחלף ברוח טובה, וועדות הקליטה יגמישו את עמדתם ויסירו רבים מהמכשולים שהם מניחים לרגלי אותם אלה שמעוניינים לבוא ולהתיישב בהר.

הגב
דודי (אורח) הגיב ביום שבת 1.11.14

האם עלינו לשנות את העם היושב בציון לציוני, או לדתי.
אנו נאבקים על הציונות בישראל בקושי ובמאמץ ויש מי שמודד קטנות.
תמיד אני חוזר על אמירה ששמעתי מאחד מהטובים שבמפקדי צה"ל: "מתחת לקסדה אין רואים מי חובש כיפה" והרי מי שדוחה חלק מהשורה שקמה להסתער, איבד את השורה כולה.
צודקת אורנית. אנא מכם: את מידת הדת השאירו לבורא עולם למדוד בשעת הדין.

הגב
בנימין (אורח) הגיב ביום שבת 1.11.14

שלום אורנית,
גילוי נאות: אני גר ביישוב 'הומוגני', ומוביל את המאמץ לשמור אותו ככזה.
למה? כי יישוב קהילתי, בטח יישוב קטן, הוא כמו משפחה.
האם אחרי כל דיבורי האחדות, היית מוכנה להתחתן עם אדם ללא כיפה? והרי ייתכן שהוא איש חסד עצום...
אדם שבוחר ללכת ללא כיפה מצהיר על עצמו משהו, וכך גם אישה שהולכת ללא כיסוי ראש או במכנסיים. כאשר מקימים משפחה, וכך גם יישוב קהילתי, יש מינימום של מכנה משותף שחייבים לשמר.
אינני אומר שאנשים אחרים פחות טובים ממני; הם פשוט פחות מתאימים לי. הם מוזמנים לגור ביישובים אחרים, המתאימים לסגנון שלהם. ב"ה יש ביו"ש יישובים מכל הסוגים, וכל אחד יכול למצוא את מקומו.
בשורה התחתונה, לא נראה לי שבתים ביישובים עומדים ריקים בגלל הסינון. אדרבה, רוב היישובים בתפוסה מלאה ורק מחכים לבנייה נוספת.

הגב
עודד (אורח) הגיב ביום ראשון 2.11.14

כתבה מאוד יפה אני נתקלתי בזה לראשונה כאשר אני ואישתי התחלנו לחשוב על קניית בית ואני מאוד רציתי יישובים מסוימים אבל בגלל שאישתי ללא כיסוי ראש לא היה לנו סיכוי מראש ותאמיני לי, אישתי צדיקה.
אני חושב שיש לנו פה נושא מאוד חשוב ושצריך לחשוב מה עושים עם זה אשמח לקחת צעד יותר גדול מהכתבה ולחשוב אלו פעולות יעזרו אשמח שתשלחי לי מייל במידה ואת מעוניינת
oded.haim@gmail.com

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום ראשון 2.11.14

אהבתי..

הגב
אורנית עצר (אורח) הגיב ביום ראשון 2.11.14

בנימין שלום, לדעתי ניתן לקבוע ביישובים קריטריונים לקבלה כגון כיסוי ראש וכד' אך כדאי גם לשים לב לאדם העומד מולך ולבדוק מדוע הוא מעוניין לגור בישוב למרות שאינו חובש כיפה. בנוסף, אין תעודת ביטוח. חברתי הורידה את כיסוי הראש לאחר 10 שנות נישואין. היית מעיף אותה מהיישוב?
בנוגע לכך שמחכים לבניה נוספת, לא מדובר על תהליך של עשר שנים שבהם עיכבו בניה. אנו מדברים על שלושים שנה בהן חסמו אנשים. כל אחד יכול למצוא ישוב שמתאים לו אבל אחרי שהוא עובר ישוב אחד או שניים שדיברו איתו בחטטנות ובצורה משפילה הוא בורח לאזור אחר.

הגב
יסמין (אורח) הגיב ביום שני 3.11.14

כל הכבוד על האומץ והכנות.

הגב
אסתר (אורח) הגיב ביום שלישי 4.11.14

וואו. זהו בדיוק, תודה שכתבת על כך, וכל כך יפה.

הישובים הסגורים יוצרים ריחוק ושנאה, ויותר מזה- שיעור החוזרים בשאלה מהיישובים הדתיים גבוה יותר מאשר בערים (וכולם מוזמנים לכיכר ציון בערבים). אז בעצם בשביל מה?

ועוד דבר- מי שמאמין שארץ ישראל שייכת לעם ישראל- לא יכול למנוע מיהודי להתיישב בה

הגב
אסתר (אורח) הגיב ביום שלישי 4.11.14

אבל שכחת משהו אחד (מעבר לדיון האידיאולוגי)
האדמה לא שלך!

רוצה יישוב הומוגני? תקנה 100 בתים ותמכור למי שנראה לך.
כרגע אתה מונע מיהודי לרכוש אדמה בארץ ישראל.

ולא, הם לא מוזמנים לגור ביישובים אחרים. בכל יישוב כמעט יש וועדת קבלה.
ובטוח שהם לא פחות טובים ממך- כנראה יותר טובים. אתה לא מעוניין בחינוך ילדיך, רוצה שיראו רק דברים ואנשים "מסוננים". את התוצאות ניתן לראות בכיכר ציון.

ואגב, כעירונית עם ילדים בבי"ס מעורב- אני רואה עם איזה מילים וידע (רמז- לא תורני) חוזרים אחייני, תושבי היישובים- תאמין לי שאפילו אצלינו בבי"ס הטרוגני להפליא עם
אוכלוסייה שבטוח לא היתה מתקבלת לשום יישוב, לא מדברים ולא מתנהגים כך.

אז צאו מהאשליה. רוצה לחנך? תרגיל אותם למגוון. רוצה להתעלם מהעם? המשך בדרכך זו, אבל את ישראל לא תושיע.

ונקודה נוספת- התחזקות הרפורמים והקונסרבטיבים גם היא נובעת ממעבר האוכלוסיה הדתית ליישובים ושכונות סגורים.

הגב
אסתר- (אורח) הגיב ביום שלישי 4.11.14

תגובתי מלמעלה הינה על דברי בנימין

הגב
אורחת (אורח) הגיב ביום שלישי 4.11.14

כמה לא מפתיע לגלות שהישוב שדחה את יחזקאלי הוא מבוא חורון.
מסכימה עם כל מילה שכתבת!

הגב
"לא עוזב את העיר!" (אורח) הגיב ביום רביעי 12.11.14

מאמר יפיפה שמדגיש את הבעיות במגזר ההתישבותי ובמיוחד הדתי לאומי!

בזמן הגירוש הנורא, האם לא שמענו הרבה תלונות על ישוביי עוטף עזה\המגזר הדתי לאומי שלא הגישו מספיק עזרה?

אם חס ושלום יקרה עוד גירוש...שוב יהיו "המורמים מעם" כמובן ע"י עצמם, לבד במערכה ויהיה עליהם לבוא בתלונות רק אל עצמם על חוסר העזרה שהם מקבלים.

גילוי נאות: מעולם לא גרתי ביישוב קטן ואין לי שום רצון לגור ביישוב שכזה...אין אדם שיאמר לי ואו למשפחתי איך להתלבש...הספיק לי המגורים בקיבוץ בשירות הנח"ל כדי להבין שהחדירה לחיי הפרט מפריעה מעל ומעבר ליתרונות של מגורים ביישובון אי שם בארץ ו\או בעולם.

הגב