הילה לוקסנבורג
הילה לוקסנבורג הילה לוקסנבורג, 29, מאמנת אישית ומלווה קבוצות ובודדים לשינויי הרגלי אכילה ולהעצמה אישית יום שלישי 4.11.14 אין תגובות 14517 צפיות

נמסה בגשם, עפה ברוח

תמיד שנאתי את החורף. איך שהשמיים מתחילים לקבל גוון אפור אני מתמלאת בצורך בלתי מוסבר להיכנס למיטה ולהתעורר בתחילת האביב הבא. גם הגשמים האלה - זה אף פעם לא היה בשבילי. אני מבינה שאנחנו צריכים גשם וזה טוב לחקלאות וגם הכנרת צריכה להתמלא וכל זה, אבל את מי זה באמת מעניין כשאתה נרטב כולך, והשיער מאבד כל צורה, והכביסה מתרטבת, והאוטו מלוכלך, וכל המדינה פקקים, וקר לך. אלוהים, כמה שקר לך. אני מודה שברגעים האלה הכנרת קצת פחות מעניינת אותי.

זה קרה לפני שבועיים, במהלך חופשה באכזיב. החלטנו לצאת לרוץ בבוקר לאורך הים. מאחר ואני רגילה לרוץ במגרש הביתי שלי, המהמם אמנם, אבל הרצוף עליות וירידות, תמיד כשאני רואה מולי מישור, זה מעלה בי צורך והתרגשות לפצוח בריצה. לכו תבינו.
ואז פתאום, בעודנו רצים, באמצע הדרך, נפתחו ארובות השמיים במין קטע מפחיד וקיצוני כזה, והתחיל לרדת עלינו גשם אימים (טוב נו, יכול להיות שאני קצת דרמטית עם התיאורים שלי, אבל אני מתה על זה).
האוטומט שלי זה לקלל. ברור. כאילו מה קשור הגשם הזה עכשיו עד שיש לי מישור לרוץ בו??
אבל מהר מאד הבנתי שאני קצת ממולכדת. אין שום מקום בסביבה שאפשר להסתתר בו והדרך היחידה שלי להגיע בחזרה לכפר הנופש היא לרוץ... אז כל מה שנותר לי זה להמשיך לרוץ ולנסות ליהנות מזה לפחות.

אך מהר מאד פתאום קלטתי שלא רק שאני לא סובלת, אני אפילו די נהנית.
האוויר נשטף ריח מדהים של גשם ראשון, ריח של רעננות, טיפות המים היו הפוגה קרה ומרעננת למי שרגע לפני כן הלכה למות מחום, ואפילו סימני הזיעה המביכים נעלמו לגמרי בחסות הגשם.
אבל בעיקר הרגשתי שהגשם ששוטף מלמעלה ממש מנקה אותי. שוטף אותי מכל מה שמיותר וממלא אותי במין תחושת התחדשות מרגשת. תחושה של משהו חדש, תחושה של אחרי מקלחת-שממש-זקוקים-לה, תחושה של אחרי טבילה במעיין. קשה להסביר, זו תחושה חדשה שלא היתה לי עוד.

אולי זו אותה חוויה עוצמתית, אולי זה סתם חלק מתהליך התבגרות של לדעת לקבל את הדברים כמו שהם מתוך שמחה, ואולי אלה בגדי החורף החדשים שהצטרפו למלתחה שלי, אבל משהו השתנה. פתאום במקום לקלל ולברוח מהגשם אני מוצאת את עצמי מחכה לו. פתאום אני מרגישה שאני מקבלת את החורף בברכה, אפילו עם תחושת ציפייה וסקרנות.
ופתאום זה אפילו מרגיש אפשרי עבורי לצאת לרוץ במזג אוויר חורפי, מה שתמיד הבריח אותי לחדר הכושר.
עכשיו נשאר רק לפתור את בעיית השיער בגשם. ואת הקור. ואת הפקקים.
אז מתי אמרנו שמגיע האביב?





 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה