מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין יום ראשון 18.1.15 13 תגובות לפוסט 14782 צפיות

משהו ישן נמשך

ביום רביעי האחרון הלכתי לישון בחצות כולי נרגשת... היתה זו הפעם הראשונה שבה פריימריז לא היתה סתם עוד מילה של מבוגרים, אלא נושא שהעסיק אותי ללא סוף. ברור שחלק ניכר מהאכפתיות שלי היתה היכרות אישית עם מועמדים טובים וראויים שהחליטו לשים את החיים על HOLD ולהקדיש את עצמם כדי להיכנס לנבחרת - להיות חלק מהבית היהודי החדש והנוצץ שהובטח לנו.

המועמדים הציפו את עלוני השבת, הסטטוסים בפייסבוק והתקשורת המגזרית, כשבכל יומיים צץ מועמד חדש. החיבוק הגדול שבנט העניק לכל מתמודד ומתמודדת פיזרו איזושהי אשליית שווא, שלכל אחד אכן יש חלק בבית הזה. ככל שהתקרבו הפריימריז, האשליה הנוצצת הזו הלכה והתפוגגה. הבית היהודי צר ומשוריין מכדי להכיל את כל מבקשיו.

את כל הלהט והתעניינות שמעולם לא היו לי בבחירות קודמות (בבחירת רשימה של מפלגה ספציפית או של הכנסת כולה) השקעתי בפעם הזו, וכאימרה הידועה - כגודל הציפייה כן גודל האכזבה.

בשבת שעברה עלינו ניסיתי להבין למה אני כל כך, כל כך, מבואסת מהסיפור הזה. הרי חלק גדול מהנבחרים הם אותם ח"כים שנבחרו שנית, ומתוכם כאלה שאני גאה ותומכת בפועלם.

כשהלכתי לישון ביום רביעי ציפיתי לקום ביום חמישי למחר חדש, ומצאתי את עצמי קמה שנתיים קודם לאותה מפלגת בית יהודי, רק שהפעם מנבאים לה הצלחה ומנדטים רבים יותר. מפלגה שמבטיחה להיות הבית יהודי של כלל ישראל, אך בפועל היהודים האחרים לא מיוצגים בה, לפחות לא ברשימה הריאלית. מסתבר שבוחרי הבית היהודי העדיפו לשלוח לכנסת בית יהודי הומוגני ודי חד גוני, בית שאין בו חרדים ואין בו (כמעט) חילונים ואין בו עולים חדשים-ישנים, עם הבטחות למשהו חדש שיתחיל שמתבררות יותר כמשהו ישן שנמשך...

בשבת האחרונה אירחנו חברים מהשכונה, כשהשיחה פתאום נשבה לפינוי מגוש קטיף. בעלי למד אז במכינה בעצמונה, וכצלם חובב תיעד רבים מימי ההתנתקות. האורחת שלנו הסתובבה גם היא וצילמה ללא לאות, וכך אלבום ההתנתקות נשלף מהמדף התחתון בסלון ואיתו גם הזכרונות של תקופה חשוכה מאוד. אחד הדברים שכל כך תפסתי מהם אז כצעירה בת 18, צף וחזר עכשיו כמשהו שהתחלתי להתבייש בו - "פנים מול פנים". חשבנו שנצליח לבטל את ההתנתקות אם שאר חלקי העם יכירו את הפנים שלנו. לא הבנו שכדי שיהיה אכפת להם בכלל, אנחנו צריכים גם להכיר את הפנים שלהם. צריכים להבין שבבית יהודי שבו חיים אחים, אי אפשר להתדפק על דלתו של האחר רק כשלך כואב וקשה, אתה צריך להיות שם איתו עוד קודם לכן, במשברים שהוא עובר.

ופתאום, היכתה בי הסיבה לתחושה הכבדה שאני מסתובבת איתה כבר כמה ימים. הבנתי כי לא בטוח שנפתלי בנט ויועצי התקשורת שלו הם מושא אכזבתי. אני מניחה שבנט באמת קיווה לפתוח את שורות המפלגה ואולי גם הוא לא פחות מאוכזב מהחלום ושברו. אני גם לא יכולה להאשים את הנבחרת החדשה של הבית היהודי, ולומר שיש מישהו שלא מגיע לו, כי בסך הכל האנשים טובים וישרים וחלקם הוכיחו את עצמם בעבר. זהו רצון הבוחר, ופה טמונה האכזבה האמיתית שלי.

אני מאוכזבת מכך שלא הצלחנו לצאת מהבועה המגזרית שלנו, שמפלגה שנקראת ומתיימרת להיות בית יהודי לא כוללת ייצוג נרחב יותר של גווני היהדות. אני מאוכזבת כי אני מרגישה שלא באמת הפקנו לקחים מההתנתקות ההיא, שניתקה לא רק את חבל הארץ מעמו אלא גם ניתקה אותנו אחד מהשני. מפלגת בית יהודי, שהערכים המחברים בין שותפיה הם אהבת היהדות והארץ, שבניה אחים זה לזה, הרעיון הקסום הזה סחף אותי עד מעל לרגלי אך התפוגג לו לחלוטין בסוף השבוע האחרון.

כנראה שאנחנו עוד לא בשלים, לא ראויים, פשוט עוד לא שם...

***

בשבוע של הפריימריז קפצתי לקניון הדר בירושלים לאסוף משקפי ראיה שחזרו מתיקון. מצאתי את עצמי במעלית עולה ויורדת, מצטופפת עם ששה אנשים נוספים, כשכל הכפתורים האפשריים לחוצים ובמקום 10 שניות של מסע קצר, בילינו יחדיו כמה דקות טובות. שני עובדים סחבו עגלה מלאת כל טוב (שדחסה את כולנו לארבע קצוות המעלית) ואחד מהם, צרפתי חרדי עם זקן עבות, הסביר לחברו משהו על השפעת המוצר שעל העגלה על ריאות של בן אדם בריא. לטובת ההסבר הוא תפס את כתפיו של בחור חילוני בן 17, שקצת התפדח מהסיטואציה המוזרה אבל חייך בכל זאת. עולה חדש-ישן מאתיופיה שקפץ למעלית קומה קודם, השתלב להם בשיחה, ואני וגברת זקנה עם קניות הסתכלנו אחת על השנייה וחייכנו על שיחת המעלית הרנדומאלית הזו. גוונים רבים ושונים יש ליהדות, והמעלית הזו הרגישה לי כמו ייצוג של בית יהודי אמיתי ונכון יותר מכל הרשימה שרצה לכנסת הזו.

השעה אחת בלילה, ואני עוצמת את עיניי כדי להתעורר לשבוע חדש, לתקופת בחירות שהולכת מן הסתם לשגע את כולנו. אני עוצמת את עיניי ומחר אפקח אותן לעוד חודשיים של חיכוכים בין מפלגות, שמן הסתם ילוו בסרטונים מכפישים, באמירות מבישות ובלפחות עוד פרשיית שחיתות אחת או שתיים. ועם זאת, כל עוד בלבב פנימה נפשי היהודייה הומייה, אני אמשיך את התקווה שלי שאולי יקום איזה יועץ תקשורת, לא מנוסה ודי טרי, והוא יבין שאנחנו, העם הפשוט היושב בציון, מאס בנבחרי ציבור שחושבים שהכפשת האחר תביא להם מנדטים רבים יותר. אנחנו מוכנים להסתפק בבית יהודי-ישראלי שקט וצנוע, בו כולם מוכנים לדבר פחות ולעשות יותר כדי להוכיח לנו שאפשר גם אחרת.

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
13 תגובות לפוסט זה
יעקב לישה
יעקב לישה הגיב ביום ראשון 18.1.15

מזדהה איתך לגמרי. אותם תחושות בדיוק. רק בגלל זה אני יודע שעד שאני לא יעמוד בקלפי אני לא יודע במי אני אבחר. שבוע טוב ורגוע! (המלצה: אני משתדל לשמוע חדשות רק לקראת הערב ולא במהלך היום :)...

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום ראשון 18.1.15

הלקאה עצמית מיותר.
כל חברה קרובה יותר לעצמה ורואה את עצמה כראויה להוביל את כלל החברה הישראלית.
האם הרשימה של מפלגת העבודה יותר מיצגת מאשר הרשימה של הבית היהודי?
בעייני עיסוק בתחומי עניין מגוונים, יותר חשוב מגיוון האנשים.
לא דומים העיסוקים המגזריים שעלייהם היה אמון ח"כ וורצמן לעיסוקים הכלליים שבהם עסק ח"כ כלפה ושנייהם מגיעים מפריפרית הדרום.
לא דומה העיסוק החד מימדי בעניין המדיני של רונן שובל החילוני לרגישות החברתית של אורית סטרוק המתנחלת.
כמו תמיד, אם נהייה בעינינו כחגבים כן נהיה בעיינייהם.
אם חברי הכנסת שלנו, כנציגי החברה שלנו יראו בעצמם כתובת לכלל מצוקות החברה הישראלית על כל רבדיה, כך יראו אותם כולם.
למשל: אם נבין שכדי להוריד את תשלומי ההורים אנחנו כציבור צריכים להלחם על תיקצוב יום לימודים ארוך לכלל הציבור ולא לנסות לדאוג רק לעצמנו אז ירוויחו כולם מחשיבות ערך החינוך בעיננו
אם נחשוב שרק אחרים יכולים ליצג ואנחנו מנותקים כך ניראה בעיינייהם

הגב
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה הגיב ביום ראשון 18.1.15

אנונימי תודה רבה על התגובה.
בעולם אידיאלי הייתי מסכימה איתך, שתחומי העיסוק והחוזקות של חברי הכנסת צריכים להיות הסיבה היחידה לבחירת נציגים לכנסת. כיוון שאנו לא חיים בעולם אידיאלי (הרחק מכך) ויש לנו בעיות רבות לעסוק בהן, הנחת המוצא שלי היא שרשימה מגוונת ומורכבת תצליח להתעסק באופן מקיף יותר בשלל נושאים חברתיים, מדיניים ולאומיים. מי שהבעיה לא קרובה לליבו - לא יבער בו הצורך לטפל בה או בכלל להעלות אותה לסדר היום.
העדר נוכחות של עולים במפלגה, בין אם הם עולים מארה"ב, צרפת, רוסיה או אתיופיה היא מאוד חסרה בעיניי.
החשיבה שלי אינה שאחרים ייצגו אותנו יותר טוב אלא שהישיבה המשותפת וההפרייה ההדדית היא הדבר הבריא והנכון עבורנו כחברה מלוכדת.

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום ראשון 18.1.15

קודם כל צריך לומר את האמת העובדה שמתפקדי הבית מביעים אמון בכל חברי הכנסת הקיימים היא תעודת כבוד. גם אין להם שום דבר נגד חילונים, עובדה שאיילת שקד הגיע למקום הראשון, וגם זו תעודת כבוד ענקית. חוץ מזה צריך לזכור שפריימריז זה לא "כוכב נולד" המטרה היא לא לרגש אלא לבחור את האנשים שמתאימים למקצוע "חבר כנסת". כמה מבין הנבחרים הם ממש אפרוריים, זה נכון, אז אל תצאי איתם לחופשת סקי אם לא מתאים לך אבל הם הוכיחו שאת העבודה בכנסת הם עשו ובגדול וזה מה שעניין כנראה את הבוחרים.
נכון חשוב גם שהרשימה תהיה קצת נוצצת, אז בדיוק בשביל זה מותר ליו"ר לעשות קצת שיריונים, ואם זה נראה לו נחוץ אז שפשוט ישתמש בכלי הזה.

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שני 19.1.15

הי מירי, סחטיין על עוד בלוג מעניין וכתוב בטעם ובקלאס.
אני מסכימה איתך שאין *מספיק* גיוון, אבל לא מפתיע כששבוע שלם לפני הפריימריז רק מדברים על כמה המפלגה הזו לא מוכנה לקבל גוון צבעוני להפליא בעם שלנו. אז בהכרח, גם אם רצו להצטרף לרשימה חברים ליברליים יותר בהקפדתם על עול מצוות, היה קשה להם להזדהות עם הערכים של המפלגה, כשהם שייכים לימים כ״כ ישנים של עצימת עיניים וטיטוא מתחת לשטיח. אז זה בדיוק מה שקרה בפריימריז: טיטאו מתחת לשטיח כל מי שלא עונה על הגדרות מגוהצות למשעי, ועצמו עינים מהמציאות האמיתית של המפלגה: זו אותה המפד״ל של שנות ה-80 וה-90, מינוס כמה שפמים.

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שני 19.1.15

מראש אני לא מבינה את הבשורה הגדולה של הבית היהודי. אם את מחפשת גיוון, יש את הליכוד (שזו, אגב, בחירתי).
אבל במפלגה של "הציונות הדתית", סביר להניח שמי שייבחר הם אנשים הקרובים ביותר לציבור המתפקדים. בסופו של דבר, ככל שחבר הכנסת קרוב אליך יותר בדעותיו, יש יותר סיכוי שתהיה "מרוצה" ממנו.

הגב
בז נודד (אורח) הגיב ביום שלישי 20.1.15

להוציא את ישראל ממצרים היה עניין מהיר יחסית אבל להוציא את העבדות מישראל לקח 40 שנה ולדעתי עדיין לוקח.

כך גם עם הבית היהודי...להוציא ממנו את העסקונה הישנה והמגזרית של המפד"ל ייקח זמן...בו בזמן גם כנראה שקבוצות מגזריות שהרבה פעמים חסרות סובלנות לשונה מהן ג"כ תעזובנה, לחפש בית על טהרת היהודיות והדתיות לפי טעמן

לאט לאט נקבל מפלגה שחוצה מגזרים שמדגישה את המשותף ולא את המפריד ומסתמכת על הרבנים אשר נר האחדות חשוב להם יותר מתיתורת מגבעתם אם שחורה חומה ו\או כחולה אם דתיה חרדית או חילונית ועוד כהנה וכהנה

שנאמר "וכן היה רבי אליעזר הקפר אומר: אהב את השלום ושנא את המחלוקת. גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקדוש ברוך הוא אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד 17): " חבור עצבים אפרים הנח לו ".אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן? (הושע י) " חלק לבם עתה יאשמו "".

http://tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/ho-04-17.html

הגב
יעל (אורח) הגיב ביום רביעי 21.1.15

אם הגיוון כל כך חשוב לך איך את גרה בנווה צוף?

קודם תפתחו את היישובים, תקבלו בברכה כל מי שרוצה, הגיוון ברשימה הוא משני- העיוות הגדול הוא חוסר הגיוון ושילטון וועדות הקבלה ביישובים.

הגב
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה הגיב ביום חמישי 22.1.15

שלום יעל,

אני לא רואה קשר בין השניים, באותה נשימה אפשר לתהות האם העובדה שאני נשואה לאדם דתי כמוני גם היא סותרת את האמונה שלי בגיוון?
המפלגה האידיאלית עבורי באופן אישי היא כזו שמייצגת את כלל ישראל, במיוחד אם היא בחרה בשם "הבית היהודי". אם היו קוראים לה "הבית הדתי" לא הייתי חולקת על הרכב הרשימה ומן הסתם גם לא הייתי כותבת את הפוסט הזה.
לגבי הגיוון בישוב- אני בהחלט מכירה בזכותם של האנשים לבחור לגור בסביבה שמתאימה לאורח חייהם. שמירת שבת למשל היא עניין משמעותי מאוד בחיי היום יום, וסגירת כבישים בשבת שמתאימה מאוד לאורח החיים שלי, לא מתאימה לחברים אחרים שלי שבחרו לגור ביישוב חילוני ויש לא מעט ישובים כאלה.
נווה צוף הוא יישוב שכמעט ולא מסנן את המבקשים להגיע אליו- אין אצלנו תופעה של אדם מילוא, מכוני אבחון וכאלה, ולגבי היישובים שבהם כן קיימים הקריטריונים האלה- אני מסכימה איתך מאוד על העיוות ועל הבעייתיות הרבה שיש בכך

הגב
יעל (אורח) הגיב ביום שלישי 27.1.15

חבל שאת לא רואה קשר בין השניים. בעיני הוא הדוק, ולא, זה לא דומה לעם מי להתחתן.
כאן זה מתן אפשרות לאדם לגור במקום לפי בחירתו. מי שלא מתאים לו כבישים סגורים בשבת לא יבוא לגור אצלכם ממילא, אז למה צריך את וועדת הקבלה? וטוב מאוד שאין מבחני פילת ביישוב אבל האם צריך להציג תלוש משכורת?
עצם סינון האנשים הוא הבעיה, לאו דווקא הקריטריונים.
וחי אחיך עימך.

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שלישי 27.1.15

נו, עכשיו יותר טוב?

הגב
פלוני (אורח) הגיב ביום רביעי 28.1.15

כן

הגב
ערן (אורח) הגיב ביום שלישי 10.2.15

בעצם העובדה ששמה הוא "הבית היהודי" היא לא מייצגת את כלל ישראל. לא כל האזרחים בישראל יהודים, גם מקרב אלו הרשומים כיהודים יש מי שמסתייגים מהדת, חילונים גמורים או אתאיסטיים וגם גייז - מפלגה שמתנגדת לתחבורה ציבורית בשבת, ברית זוגיות לגייז ולנישואים אזרחיים לא מייצגת אותם.
בנוסף, בשורה התחתונה המפלגה משרתת בעיקר את המתנחלים, המקבלים נתח בלתי פרופורציוני מהכספים בממשלה האחרונה. אפילו כשניתנו פיצויים על צוק איתן ליישובי הדרום הכניסו לרשימה התנחלויות שלא היו בשטח והן במקרים מסוימים אפילו קיבלו יותר כסף. זה גם לא מייצג את כלל הציבור.

הגב