מאירה דולב
מאירה דולב נשואה ליעקב, אם לשישה (לא סתם שישה - חמישה בנים ובת) נולדה בחברון, גדלה באלון מורה שבשומרון, והיום גרה בטלמון. יום חמישי 29.1.15 5 תגובות לפוסט 14174 צפיות

הרומן שלי עם ביבי

במילה "רומן" כוונתי כמובן למערכת רגשותיי העולה ויורדת כלפי ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו. אמנם היתה תקופה - לפני איזה 17 שנה - שאפילו עבדתי בלשכתו, לשכתו ממש, מעבר לדלתות הזכוכית אפילו, אבל הייתי כל כך צעירה וביישנית ולא העזתי להחליף איתו מילה. אז מי שחשב שכוונתי בכותרת הזו אחרת, שיתבייש לו.

הרומן שלי עם ביבי החל כשהייתי תלמידת תיכון צעירה באולפנת להבה בקדומים. הביאו אלינו להרצאה איש צעיר ומלא קסם שרק סיים את שירותו כשגריר ישראל באו"ם. לא זוכרת מילה ממה שאמר, אבל זוכרת שהוא היה מרשים באופן אחר, שונה ממה שהכרתי. אחר כך הרומן הזה המשיך ועלה עם נצחונו הבלתי אפשרי בבחירות שאחרי רצח רבין, וצנח בהתרסקות מרה כשהכריז בניגוד לכל תקוותי ותפילותיי שהסכם אוסלו נשאר בתוקף.

בימים אלה מערכת יחסיי אל ביבי עולה לשיאים חדשים – מעולם לא אהבתי אותו כל כך. השנאה המתפרצת אליו פשוט עושה לי את זה. אני רואה איך עיתונים שלמים ואתרי חדשות מובילים שוברים כל סטנדרט מקצועי ובלבד להצליח להשניא אותו על העם, ואני רק אוהבת אותו יותר.

אני רואה איך ידידיי ומכריי מקרב השמאל הישראלי (אין לי הרבה כאלה, מתנחלת בת מתנחלים שכמוני) מרעיפים עליו תועפות של שנאה ולהוטים כל כך לחזות במפלתו, ברמות שאף פעם לא הופנו מן הימין אל השמאל (אפילו לא רבין! כעסנו עליו אבל לא שנאנו אותו שנאה תהומית כזו, חוץ ממשוגע אחד), וערכו רק עולה בעיניי.

מה יש בו שכל כך אוהבים לשנוא. ולהשמיץ, ולחפש בנרות כל שבב של "פרשייה" וכל זנב עילה להאשמה. הרי היו עוד מנהיגי ימין שגנבו להם את השלטון, לשמאל הישראלי. גם אותם ממש לא אהבו, גם עליהם לגלגו. אבל לא ככה.

אולי כי בעצם הוא היה אמור להיות משלהם. כי מי שהוא כזה מבריק ורהוט ולא-מתכופף ולא-מתבלבל ומדבר בעוצמה ובביטחון ומשדר את המנהיגות בהתגלמותה, ויש לו עמידה גאה מול כל העולם – אמור להיות שמאלני, לא? אחרי שבכירי התקשורת שלנו ובכירי שופטי בג"ץ שלנו ובכירי האקדמאים שלנו, איך הוא מעז גם להיות ימני וגם כל כך מוכשר? ועוד לנצח שוב ושוב בבחירות?

קצת הגזמתי, האמת, בסופרלטיבים. הייתי רוצה אולי שכך זה יהיה. כך זה אכן היה, כך זה עדיין, אבל בעיקר כשהוא באופוזיציה. בתוך תוכו יש לו ערכים ועומק ותפיסת עולם ברורה. אבל מרגע שהוא יושב על כסא ראש הממשלה, משהו בכל זאת מצליח קצת לבלבל אותו. הלחץ הבלתי אפשרי עושה את שלו, כי גם מכל רחבי העולם, ולא רק מבית, מכוונים אליו חיצים ולחצים חסרי כל פרופורציה. ולפעמים הוא כן נלחץ, ומתבלבל, ומתכופף. וכשהוא ראש ממשלה, אני לא לגמרי רגועה. ולמרות הכל, עדיין הוא הכי לא-כפוף שיש לנו. וכל מחשבה על ראש ממשלה אחר מאלה המתיימרים לרשת את מקומו, מעוררת בי דאגה גדולה. ודווקא בימי שנאה אלו החותרים להטביע אותו, אהבתם של רבים אליו – ואני בתוכם – הולכת ונוסקת.  

ואם כבר רומנים, אז היה לי גם מיני-רומן עם שרה. כמה חודשים אחרי שאורי אליצור הושאל מעריכת "נקודה" אל תפקיד ראש לשכת ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של נתניהו, והביא גם אותי אל הלשכה לעזור לו בכתיבת מכתביו של ראה"מ, גם היא ביקשה את עזרתי בזה. מעניין, אבל המוני אנשים פונים אליה, שוטחים במכתבים מלאי דמעות ותלאות את כל מסכת סבלותם, ומבקשים את עזרתה, כאילו שיש בידיה של אשת ראש הממשלה איזה מטה קסמים לפתור את קשייו של מי שכל הדלתות כבר סגורות בפניו. היא היתה פונה אל השר הרלוונטי ומבקשת שיבחן את הדבר לעומק ויראה אם יש ביכולתו לפתור את התסבוכת. לא, לא שאני חושבת שהיא צדיקה נסתרת, אבל היא גם לא הקלפטע הראשונה ולא האחרונה בארץ הזו, והיא לא הכי מרשעת במזרח התיכון. היא עוד חוליה חלשה בתקיפה הבלתי הוגנת נגד ראש הממשלה, ואני לא אתפלא אם מאחוריה מושכים בחוטים גופים פוליטיים למהדרין.

כמה עצוב שבמערכת הבחירות הזאת רף השנאה עולה לשיאים חדשים. גם אנחנו, המתנחלים, הופכים כולנו מטרה לחיצי רעל. "זה שוד!" מתריעה כרזת בחירות של מרצ מפני העברת כספים בשקט בשקט להתנחלויות, והמפלצת השנואה שגונבת את הכסף של כולנו הולכת ותופחת. וכשיש מפלצות אין אנשים.

אבל למרות השנאה הגואה הזאת, אני לא מתייאשת. ראינו בקיץ הזה גם המון אהבה, והיא לא התפוגגה לה לגמרי. היא מושתקת עכשיו, מכונסת, נסתרת נעלבת בקרן זוית, אבל היא עדיין לגמרי חיה ויום יבוא והיא תשוב ותזרח. שרק לא יהיה שוב כואב כל כך כדי שזה יקרה.

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
5 תגובות לפוסט זה
נבוב כד נאצר (אורח) הגיב ביום חמישי 29.1.15

אולי אנחנו שונאים את ביבי יותר משילדיו האידאולוגיים של הרב קוק שנאו את רבין, אבל אנחנו משמעותית פחות רוצחים אותו.

הגב
חני (אורח) הגיב ביום ראשון 1.2.15

מקסים מאירה, מסכימה עם כל מילה. כשלשון הרע משתולל חופשי, אני בוחרת לא להאמין לו.

הגב
מתנחלת (אורח) הגיב ביום ראשון 1.2.15

איזה קטע, גם אני לא רצחתי אף אחד...

הגב
שמאלני מצוי (אורח) הגיב ביום שבת 7.2.15

הי מאירה
את כותבת על שטנה ושנאה
ראית פעם טקבקים של ימנים על שמאלנים - אני לא אכתוב פה את הנאצות מפאת כבוד האתר. אבל מאחלים לי בשל דעותי מיתות משונות. לי לאמי ולאחיותי. לא ראיתי שאחלו את זה לביבי
אני באמת מאמין שביבי לא דורש בשלום הארץ. שהוא מכור לטיקונים שממננים את פעילותו. לכן הוא מוכר את הגז ואת שאר אוצרות הארץ.
אני מאמין שהוא ועוד כוחות מהימין עסוקים בקיטוב העם כדרך לחיזוק שילטונו
ושאינו בולם את את השחיתות
דרך הגב שחיתות . הזכרת את מעבר הכספים הקטן. אסור לך להצדיק מעברי כסף במסדרונות חשוכים. גם כשזה מגיע לכיוונכם. ואני מדבר על החטיבה להתיישבות אם לא היה ברור.
איך יוכלו להתחבר אליכם כאשר חטיבה שאמורה לשרת גם אותי כתושב פריפרייה מעבירה 75% מכספה למקום אחר בשל אידיאולוגיה שאייני מאמין בה

אני מאמין שאת דוברת אמת ורצה את טובת הארץ. אני ואת חלוקים במאת האחוזים על הדרך לקידום הארץ אבל חולקים את האהבה והרצון לתרום בארץ.
חשוב שנדע לכבד איש את רעהו (ואישה את רעותה)

ויש לשני המחנות עבודה לעשות בתחום הזה

הגב
מאירה דולב
מאירה דולב הגיב ביום ראשון 8.2.15

שלום לך שמאלני מצוי,
מסכימה איתך לגמרי שתגובות לא ראויות בטוקבקים יש גם בימין. חבל מאד שכך.
מסכימה איתך גם שיש לנו עוד הרבה עבודה כדי לקדם את הכבוד שבין המחנות ובין איש לרעהו. שמחה שאתה שותף לי בתחושה הזאת.
אבל אם כבר הזכרת את החטיבה להתיישבות - כשמה כן היא, מקדמת התיישבות, בכל מקום שערך ההתיישבות עדיין בתנופה. חבל כל כך שבמקומות שפעם ההתיישבות היתה הדגל, היא כמעט ולא קיימת. ובהתאם לכך, מטבע הדברים, גם התקציבים. גם בתחום הזה הייתי שמחה אם היינו מרגישים את אותה תחושה - שיש הרבה מה לעשות גם בתחום הזה.

הגב