ג'ודי סיימון
ג'ודי סיימון ג'ודי היא אם לשישה ילדים, מתגוררת בבית אל ועובדת כרכזת תחום התיירות ביישוב יום רביעי 4.3.15 8 תגובות לפוסט 9992 צפיות

הדסה של פורים

כשהייתי ילדה, מאוד אהבתי את חג פורים. התחפושות, הממתקים, אווירת ההמולה והשמחה. המשימה שהילדים הצטיינו בה ביותר היתה להרעיש ברעשנים כשאמרו את שמו של המן בקריאת המגילה. את המשימה הזו אני לקחתי על עצמי ברצינות גמורה. גם האוזני המן, העוגיות המשולשות המלאות בריבה, היו אהובות עלי ביותר. כמה ציפינו להכין פס ייצור שלם בשולחן האוכל שלנו בסלון, כדי לארוז את כל חבילות משלוחי המנות באוכל וממתקים ולחלק לחברים ולשכנים שלנו.

פורים הוא חג שמותאם במיוחד להנאתם של הילדים, למרות שהמצווה להיות שמח חלה על כל יהודי לאורך כל החודש החגיגי, חודש אדר.

כשהייתי בכיתה י"ב, ההילה המאירה של פורים נכבתה עבורי. סבתא שלי, שהיתה חיה איתנו מאז שסבא שלי נפטר ארבע שנים קודם לכן, נפטרה בפורים עצמו. סבתא שלי האהובה, ששמה היה הדסה בדיוק כמו מלכת אסתר מסיפור המגילה, היתה חכמה, יפה, ואהבה את העם היהודי מעומק ליבה.

 

קברנו את סבתא שלי ביום קר וגשום, ואני בתור נערה ראיתי איך הקבר הפתוח מתמלא במי הגשם כשהורידו את הארון לאדמה. בהיתי בדמעות שזלגו על הלחיים החיוורות כאפר של אבי. לא היה שום הספד, כפי שנהוג בלוויה שמתקיימת בחג פורים.

הכאב נותר בליבי גם בפורים כעבור שנה. ביליתי אותו בארץ, וגם הוא היה גשום. איך מקיימים את המצוה להיות שמח באותו זמן שמתמודדים עם מערבולת רגשות של עצב, אשמה וכאב?

ומאז למשך הרבה שנים, פורים נעשה רועש מדי בשבילי, נוצץ ומסנוור יותר מדי. כמובן שהלכתי לשמוע את קריאת המגילה, חייכתי לכל הילדים בשכונה עם התחפושות המתוקות שלהם, ונהניתי לאכול את האוזני המן הנמצאים בכל מקום. אבל האור של החג הזה, שפעם היה החג האהוב עלי ביותר, היה בהחלט עמום יותר.

שנים לאחר מכן, כשנולדה בתי הבכורה, קראנו לה הדסה על שם סבתא שלי האהובה. היא התבגרה והפכה לבחורה יפה, חכמה, אכפתית ונדיבה בדיוק כמו האשה שעל שמה נקראה. היא תולעת ספרים ויש לה כשרון לשפות כמו סבתא הדסה. יש לה גם אישיות עצמאית וחזקה, והיא סוללת לה דרך ייחודית בחיים, כמו שסבתא-רבה שלה עשתה כל כך הרבה שנים לפני כן.

בפורים הראשון של הדסה, חיפשתי אותה לחיפושית, והאור של פורים חזר אלי.

הבת שלי עכשיו בת 23, שופעת בשמחת חיים.

עלינו לארץ איתה כשהיתה פעוטה, והיא גדלה בארץ ישראל היפה. עברית  מתגלגלת מלשונה בקלות וברהיטות, כמו האנגלית. היא אוהבת את פורים כמו שאני אהבתי אותו, ומשתמשת בכשרונה האומנותי לאפר את האחים שלה ואת עצמה בססגוניות מרהיבה.

עכשיו, כל שנה בפורים, אני תמיד מספרת לילדיי סיפורים על סבתא הדסה שלי. אני מספרת על הלב הרגיש של סבתא, שחיפשה שיוויון ופתרון לעוני הקשה מסביבה על ידי פעילות בתנועה הקומוניסטית. אני מספרת על הוריה, ששלחו אותה לאמריקה הרחוקה כדי להציל אותה מידי המרקסיסטים, וכך בעצם הצילו אותה מידיו של היטלר. אני מספרת לילדיי הדו-לשוניים שסבתא הדסה דיברה שש שפות בצורה שוטפת לפני שהגיעה לארה"ב, אבל אנגלית לא היתה אחת מהם, ושהיא עבדה קשה מאוד כדי ללמוד את השפה של הארץ החדשה. אני מספרת על הנסיונות שהיא עברה, שגרמו לה לחפש את האלוקים של הילדות שלה, ועל חזרתה לאורך חיים תורני. היא הכירה לי את התנועה לזכויות האזרח באמריקה כשנתנה לי את הספר "שחור כמוני" לקרוא. היא היתה מאכילה את הסנאים ואת הציפורים מהמרפסת שלה, והם למדו לסמוך עליה עד כדי כך שהיו אוכלים מתוך כף ידה.

 אני מספרת לילדיי על האשה המדהימה שהיתה סבתא שלי.

ואני מדמיינת את סבתא הדסה מחייכת מלמעלה אל ניניה, החוגגים את הסיפור של מלכת אסתר שמצילה את העם היהודי, פה בארץ ישראל.

שוב פורים הוא יום של שמחה בחיי.

פורים שמח!

 

מוקדש לעילוי נשמת הדסה [בת שמואל ושרה] דורביץ, לשעבר טפולובסקי

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
8 תגובות לפוסט זה
רחל (אורח) הגיב ביום רביעי 4.3.15

חשיפה אישית בגובה העניים
בלשון רהוטה, מרגשת.
אשריך שאת זוכה להנחיל לממשיכיך את דרכה.
אכן, זכרה ברוך ומבורך.

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום חמישי 5.3.15

יפה מאד !

הגב
ג'ודי (אורח) הגיב ביום ראשון 8.3.15

אמן. תודה לך רחל על מילותייך החמות.

הגב
ג'ודי (אורח) הגיב ביום ראשון 8.3.15

תודה!

הגב
חגית טמיר (אורח) הגיב ביום ראשון 8.3.15

ג'ודי
מרגש

הגב
יהושע מרק מירושלים (אורח) הגיב ביום ראשון 8.3.15

I loved it! Thank you for sharing your memories with us

הגב
בת-אל (אורח) הגיב ביום שני 9.3.15

סיפור מאד מרגש, כי יש בחיים רגעים שאנחנו עומדים מול רגשות מעורבים, אך הזמן עושה את שלו וב"ה נרגעים ונשארים הזיכרונות הטובים והשמחים.
אני מאד שמחה שיש לך ילדה כזו שאת יכולה לראות המידות הטובות שירשה מסבתך.

הגב
אילה (אורח) הגיב ביום שלישי 15.3.16

ג'ודי, מקסים ומרגש.

העלה בי געגועים לסבתא הפרטית שלי...

כמה אני שמחה עבור הסבתות האלה, שזכו שנכדותיהן מזכירות את שמן באהבה וגעגועים, ומספרות עליהן לדור הבא.

שנזכה גם אנו בעז"ה.

הגב