חנה קטן
חנה קטן ד"ר חנה קטן היא אם לעשרה ילדים ומתגוררת במבוא חורון. רופאה גינקולוגית, ומחברת הספרים 'חיי אשה' ו'חיי משפחה' יום חמישי 11.2.16 1 תגובות לפוסט 5716 צפיות

רוח חורפית

הרוח החורפית מתעתעת בעצי הברוש שלצידי הדרך המתפתלת, משתובבת ומסתרבלת בין גבעות זהובות ושמי סגול. אני נוסעת לשמח נשים צעירות שגרות ביישוב השוכן בין גוש עציון לבין מדבר יהודה. מרוב התרגשות, אני מברכת 'ברכת שהחיינו' כשאנו מגיעים לשער הישוב – אני פוסעת ארבע אמות חדשות ביישוב בארץ חמדה שטרם זכיתי להניח עליו את רגליי [בדיעבד בעלי הבהיר שברכתי היתה ברכה לבטלה, אבל ההתרגשות עדיין מבעבעת בתוכי, פשוט לא יודעת גבולות...].

השעה יחסית מוקדמת – שבע בערב. ולמרות כך, כולן ישובות בספריית היישוב המזמינה, מפטפטות, מחייכות, מתענגות על תה קמומיל חם ומהביל. הן חייכניות, תוססות. ריחות של מאפים, מעשי ידיהן, עולים באפי, קוראות לי לברכת 'בורא מיני מזונות' .

האווירה מאד מזמינה לשיח נשי. הלבבות פתוחים לקבל, האוזן כרויה להאזין, העיניים פקוחות להתבונן ולהבין את רזי הנשיות המתרקמת בתוככן...

צילום: מרים בונימוביץ, תצפית

בשנים האחרונות, מאז שזקנתי וסבתי, אני מבקשת להעביר שיחות בשעות מוקדמות של היום, או בשעות אחר הצהריים. ואז רכזות התרבות מבהירות שהשעות אלו לא מתאימות, כי הנשים  הצעירות תתפנינה להגיע רק בשעות הערב כאשר הילדים מושכבים סוף סוף. ואז אני חושבת בליבי - גלגל סובב לו בעולם... הרי המציאות הזאת מתהפכת כשדוהרות השנים במנהרת הזמן והגדיים נעשו תיישים, והבית דווקא מתמלא באנרגיות ובשיח בשעות הערב המאוחרות. כשישנם מתבגרים בבית, זה הזמן המדויק לך להתכנס בתוך כתלי הקן החם, ולאסוף את גוזלייך לשחנ"ש אסלי, לאפשר להם לדברר את נבכי נשמתם, להקשיב  ולהקשיב... אך כאשר את צעירה – בטוחה את שכך תישארי לנצח, שכל עולמך יסתובב סביב החתלות, אמבטיות, ארוחות, והשכבות...

והנה, הגלגל מסתובב לו. תובנה נשית חשובה ממרום גילי.

אגב כך, ראיתי עד כמה המעגלים של הציבור שלנו משיקים זה לזה. אחד מבניי הנשואים, שגר במבואות יריחו, סיפר שהערב הוא מגיע הביתה מוקדם, כי התבטל השיעור שלו  בעיר דוד - כמה מהמשתתפים הודיעו שהם לא יגיעו כי הם חייבים הערב להגיע הביתה מוקדם לשמור על הטף - האשה הולכת לשיעור של ד"ר קטן! איך הגלגל מסתובב לו... חד גדיא חד גדיא.

באיזה נושא אבחר? חשוב לי לברר מה מעניין את הנשים. רכזת התרבות נוברת בסל המתנות הנשיות שביכולתי להעניק. אולי נדבר על תכנון משפחה בריאה? ואולי על אתגר הפריון? שמא על החלמה לאחר לידה? כל הנושאים נוגעים נגיעת עומק – אך הנושא הכי בוער - לפי המשובים הגלויים והסמויים, חלקם אף טעימות משפת הגוף של האשה - הוא נושא האינטימיות.

למה זה כל כך חשוב? כי הג'גלינג בין שלל הכובעים מתעתע, ואז מתערערים סדרי עולם. אני נוטלת על כתפיי את תפקיד האם המושלמת, ברוכת הילדים, כן ירבו... עקרת הבית למופת - מארחת מידי שבת משפחות לקליטה, רכזת תרבותית באולפנה - מרימה שבת בסימן של חסד לילדי 'קו לחיים' שיגיעו ליישוב, מבשלת לשכנתי היולדת, מכינה מטעמים לחיילים בעמדה, נהגת מונית מדופלמת - מסיעה את הצאן לצומת מספר פעמים ביום, וחייבת להשתתף בשיעור ימימה לנשמה... מתי אפנה לי מקום לאיש שלי? איך אנתב חלקיק מהאנרגיות והעוצמות לשידרוג המפגש האינטימי?

אז יצאנו לדרך - על זה נדבר...

 

                 * * *

צילום: מרים בונימוביץ, תצפית

הערב היה נפלא. נשארנו עם טעם של עוד. הנשים היקרות ליוו אותי לרכב של הנהג, ושפעו אורות של הכרת הטוב.

אך מה שאני לקחתי אתי מערב זה זו הייתה בעיקר חוויית הנסיעה בדרך חזור. הנהג בעל מראה פשוט וצנוע, סיפר כל הדרך לחברו שישב לידו על חייו כאיש שירות הביטחון הכללי במשך שנים ארוכות. הוא הקפיד לא למסור פרטים מבצעיים, אבל הוא סיפר על מעל שני עשורים מחייו בהם נעדר מרוב שמחת הבית ומצחוק הילדים המתגלגל, כשהוא משרת את בטחון המדינה במסירות אין-קץ, באנונימיות, בענווה, ועם המון אמונה.

לעניות דעתי אין אנו מעריכים מספיק את כל אותם אנשי ביטחון שנמצאים מאחורי הקלעים, ולא מבקשים לעצמם שום תהילה ושום קרדיט. רק היושב במרומים מחייך אליהם...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
1 תגובות לפוסט זה
שמואל יריב, ענתות (אורח) הגיב ביום ראשון 3.4.16

הכתיבה שלך מאוד יפה. אכן בימים הקשים שאנו עוברים במחצית השנה האחרונה, קשה לקבל החלטות אודות נושאים שיעניינו את הקהל, פרט לנושאים הקשורים בבטחוננו. אהבתי את המשפט שלך אין אנו מעריכים מספיק את כל אותם אנשי ביטחון שנמצאים מאחורי הקלעים, ולא מבקשים לעצמם שום תהילה ושום קרדיט. רק היושב במרומים מחייך אליהם". אמן. , ...

הגב