כרמי אור
כרמי אור כרמי אור בת 38, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא' יום ראשון 13.3.16 6 תגובות לפוסט 11242 צפיות

כשתקווה עדינה נשזרת

הן מגיחות פתאום לתוך המציאות שלי. בדרך כלל זה מתחיל בחברה משותפת שמבקשת ממני להכין קפה. "חשבתי שכדאי שתיפגשו", היא אומרת לי, ואני, מפנה את הספה מערימת הכביסה ומדליקה את האור הקטן, זה שמקל על הבכי. כבר שבע שנים שאני בטלטלה מתמשכת שיוצרת אדוות למרחקים שלא דמיינתי. אל תוך הכאוס הפרטי שלי, זולגות נשים עם הכאוס שלהן. הן באות להתייעץ, לשאול, לחקור, לשתוק, לברר. יש אסונות גדולים מזה, אבל משהו באישה שנשארת לבד נדמה ברגעים מסוימים כמו האסון הכי גדול. כולנו דמיינו את הבית הכי מדהים, חלקנו גם הקימו בעמל רב את הדבר המהם הזה שנקרא משפחה, כזו שהכי קרוב למושלמת. ואז, באבחת חרב, או בתהליך זוחל, מבחירה או בהפתעה גמורה, התגרשנו או פשוט המשכנו להיות לבד.

יש משהו מאוד עוצמתי במפגש של אחיות לסיטואציה. יש ניואנסים שזר לא יבין. אלה רגעים שאף אחד לא יכול לחשוב, להמציא או לדמיין. אני יודעת שהסיפור הזה ילווה אותנו עד סוף חיינו. חלקנו נקום כמו עוף החול ונפרח מתוך האפר, חלקנו נימרח על הרצפה במנח ששפכטל לא יכול לגרד, אבל רובנו נחיה רוב הזמן די בסדר ורק ברגעים בודדים נמות קצת.

יש ימים שהכל טכני, רק כדי לא להרגיש, להמשיך לתפקד, להביא הביתה לחם, לפגוש שוב את עורך הדין, ללכת לעוד אסיפת הורים, להגיע למכולת עם חיוך ואז להתרסק בשנייה שנכנסת חזרה לרכב.

והיא יושבת מולי, טרייה בסיפור, רק עכשיו החליטו. אני לא חופרת, לא שואלת מה הסיפור, זה לא רלוונטי מי התחיל ומי המשיך, רק איך לשמור על הילדים ואיך למזער נזקים. האחרת מתקשרת בבוקר, אני במשרד, לא נעים להאריך בשיחה, זמן עבודה, אבל אני שומעת בקולה שהיא נאחזת כטובעת, אני מקשיבה, שומעת את הכאב, היא מספרת על לילות וימים ואני לגמרי מבינה. מחברת אותה למישהי שכבר התרוממה, תצאו, תבלו קצת, תרחיבו מעגלים, צריך לצבור אור שיגמד את החושך. השלישית מתקשרת ובקול חלוש שואלת איפה נוכל להיפגש כדי לבדוק את הפיננסים לקראת חתימת ההסכם, לראות שהיא בסדר, לחפש את הסעיפים שיכולים להזיק לה. ואני מרגיעה, מספרת קצת על שלי, דואגת שלא תצא מרירה לדיונים האלה, מבקשת, כמעט מתחננת, שתחשוב מהראש ולא מהבטן כי בבטן שורף עכשיו ושום דבר לא יקל על הכאב. עוקבת אחריה עוד שבוע, שבועיים, מחכה שתעדכן, שולחת סמיילי בבוקר ומשחררת. מפנה זמן לחיים שלי.

ובחיים שלי אין שקט לרגע, סערות ניתכות עלי בקצב הזוי. מה שמדהים הוא שיש מערכת איזונים מיוחדת בעולמו של הקב"ה, ועל כל סערה איומה, מגיעה אחת גדולה ממנה ונהדרת.

כשלומדים להסתכל על הטוב, אז כל השאר מקבל גוון חיוור, והטוב הזה מתמלא בעוצמה וממלא באור יוקד שממיס את מעטה התפקוד הקשוח. ומתוך מעטה העייפות מתגלים כוחות חדשים ואדירים. אני יודעת שזה נשמע לה מופרך כשאני מספרת על הדרך, אני יודעת שהיא שקועה כל כך עמוק בצער שאין לה מילימטר של תקווה, אבל אחרי כל כך הרבה כמותה שעברו אצלי בסלון, בטלפון, בדוא"ל, אני יודעת שעוד יומיים יהיה לה אחרת. אני רואה את האבולוציה הרבה יותר טוב מבחוץ. קשה לי להבחין בשינויים שחלו בי, אבל אני יודעת היטב לזהות אותם בכל אלה שפגשתי בשנים האלה. מדהים להבחין בדקויות של הימים שעוברים, השעות שנוקפות, החודשים והדקות. כל פינה מתמלאת באור ודוחקת את החושך החוצה. מידי פעם מגיח ממסתורו, אבל אין לו מקום פה. הוא רפה וחלוש ונעלם שוב. ואני נזכרת בכל האנשים שאמרו לי שיהיה טוב, שהכל מסתדר, שניסים קורים ואני לא הצלחתי לראות איך, כל כך הרבה זמן עבר מאז ואולי רק נדמה לי.

והסערה הנהדרת שלי סוחפת ומרימה גבוה. הכוחות המתגלים בילדיי המדהימים, המילים החמות שהם יודעים להגות, החיבוקים האמיצים והשיחות המתוקות. ועוד נדבך שכבר התייאשתי מלמצוא והגיח אלי פתאום, כבמטה קסם – כן, זה אפשרי, הוא הגיע, כל מה שכתבתי ברשימה, רכוב על כנפי רוח, כנפי נשרים אדירים, כי דרשתי ונמצא לי. והוא מתוק ומתאים ועניו ומביא איתו הרבה יותר ממה שנעלם. וכל הלבד הזה שהתרגלתי אליו נעלם באחת ובמקומו מגיע ביחד. ותקווה עדינה נשזרת. ויש הצעה ויש טבעת וחותרים בעוז למצוא תאריך ולהקים משהו חדש, לא דומה לכלום כי אין מקום להשוואה. וההתרגשות בשיאה וגם העייפות, אבל ההתרגשות מנצחת. והמשפחה שלו מיוחדת כל כך, קיבלו אותי, באהבה, עם כל המטען.

וקש הופך לזהב.

קסם.

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
6 תגובות לפוסט זה
יעקב (אורח) הגיב ביום ראשון 13.3.16

כרמי
מאמר מקסים.
תאור המצב - היינו עובדות יבשות.
שכל- "איך מתמודדים"
רגש- כיבוד המקום שבו אנו נמצאים

כל האלמנטים האלו משמשים בערבובניא בפוסט הנפלא הזה

הגב
הדס (אורח) הגיב ביום ראשון 13.3.16

מזל טוב! את מדהימה ומגיע לך רק טוב!

הגב
ירון (אורח) הגיב ביום שני 14.3.16

מקסים. מאושר בשבילך כרמי!!!

הגב
שמואל יריב (אורח) הגיב ביום שני 14.3.16

מאחל לך ולמשפחתך רק טוב ואושר.

הגב
ימית (אורח) הגיב ביום חמישי 26.5.16

בשעה טובה ומוצלחת!!!

הגב
מיכל (אורח) הגיב ביום ראשון 29.5.16

אני נמצאת עכשיו בתחילת התהליך העצוב הזה, ופתאום נשלח אלי משמיים הפוסט הזה שלך, ברגע של יאוש גדול. פשוט צץ לי בפיד. נתת לי תקווה, ונתת לי אותה בדיוק ברגע שהכי הייתי צריכה. אז תודה, תודה רבה, ושיהיה במזל טוב ובהצלחה!

הגב