חני כהן זדה
חני כהן זדה תושבת טלמון, נשואה לבני ואם לשבעה בנים, ציירת ואומנית יום רביעי 25.5.16 אין תגובות 4486 צפיות

השיח שלי עם ספירת העומר

מה המידה שלך?

כשהייתי בגן עוד היו שדות פתוחים בתוך העיר והגננת היתה מוציאה אותנו מהגן לשדה לטייל, לאסוף שבלולים, לחפש נחליאלים, ובסביבות האביב - לקטוף שיבולים עבור ספירת העומר. 

כילדה הבנתי שאנחנו קוטפים שיבולים כדי שנוכל אחר כך בגן להדביק אותם על טבלה מלאה ריבועים, כל יום ריבוע חדש, ושזה היה נגמר מתישהו לקראת החופש. היה גם איזשהו איזכור לחגים... פסח, שבועות, משו כזה, לא ממש הבנתי. 

חלפו שנים. בגיל 20+ התחתנתי, ילדתי, עשיתי קפיצת בנג׳י לתוך החיים, והחיים קפצו עלי בחזרה. 

לא שלא היה לי טוב. ב״ה היה נפלא וזורם. אלא שבתוך הנפלא הזה הרגשתי שאני קורסת.

למה?

אם כל כך טוב לי אז למה כל כך קשה? ואם כל כך זורם למה אני מרגישה תקועה?

בלילות כשהתינוקות שלי בכו, בכיתי איתם מרוב ייאוש וכעס. בימים כשהם השתוללו, השתוללו בתוכי רגשות תסכול וקוצר רוח. הרגשתי אטומה לסביבה. לא היה לי כוח לחיי חברה, לעבודה, החיים היו גדולים עלי.

חני כהן זדה. חסד, גבורה, תפארת. שמן על קנווס

יותר מדי

שאלת ה״למה״ לא עזבה אותי. הייתי מוטרדת מחוסר ההיגיון שבמצב שלי, מכך שאני לא שמחה בחלקי הטוב. כנראה שביקשתי עזרה מאלוקים כי היא הגיעה על ידי שיחה עם חברה, שסיפרה לי על קורס שהיא התחילה ללמוד, שממש ״משנה את כל הבית״. זה היה סדנת הורות של רחל ארבוס. בגיל שלושים, עם חמישה ילדים, נרשמתי לקורס, ושם זה התחיל. 

 

הכל עניין של מידה

אצל רחל למדתי לראשונה שהמציאות היא אף פעם לא אובייקטיבית, ושכל מה שקורה לי הוא שיקוף של העולם הפנימי שלי. שמי שקובע את היחס שלי לחיים שלי - זו אני בעצמי. למשל, כשהייתי מתלוננת בפניה שאני לא מצליחה להעיר את הילדים שלי בבוקר, היא היתה עונה, ״זה שלהם, תני להם לקום מעצמם״. ואז הייתי אומרת ״ואם הם לא יקומו?״, ותשובתה: ״אז תביני, שאת - לא האמנת בהם שהם יקומו". 

אימצתי את הגישה הזאת בשקיקה, באמונה עיוורת, וזה עבד. עובדתית, הילדים שלי קמו כל בוקר בזמן לבית ספר. בגילאים הקשים! כן חברות. בן ה-14, ה-13, ה-11... כמו שעון! זהו, השיטה עובדת.

אך הזמן עשה את שלו, שלוש שנים עם רחל חלפו והשפעתה המאגית המבורכת התפוגגה לאט לאט. הייתי חזקה הרבה יותר מול היומיום שלי, אך לא רציתי לחכות לקשיים בלתי אפשריים שיעלו שוב. הפעם כבר ידעתי שיש תשובה. פשוט עניין של להשקיע וללמוד אותה. 

ושוב שמיים כיוונו אותי למקום הנכון... אותה חברה, הפנתה אותי לאחותה, שלמדה אצל ימימה אביטל זצ״ל, מה שנקרא בימינו ״שיטת ימימה״. היא שלחה אותי ללמוד אצלה ודרכה - למדתי לבחור.

 

התמודדתי

אני ״לומדת ימימה״ קרוב לעשר שנים. זה לימוד ששינה את המסלול של חיי בצורה רדיקלית. הוא נתן לי כלים רגשיים להתמודדות עם מה שהחיים מביאים, וזה טוב ונפלא, אך יותר מזה - גיליתי שהלימוד הזה מרתק אותי. שהוא קשה, הוא חושף דמעות ותסכולים, ויחד עם זאת הוא כל כך מתגמל, ואני זוכה לחוות אושר.

בלימוד הזה, יש רגעים של כאב רגשי ובו זמנית שמחה פראית. זה לונה פארק נפשי במובן הטוב של המילה. הריגושים, השמחות, האהבה - את הכל אני מגלה דרך מחברת. בבית. תאמינו לי, הסרט, הטיול, המסיבה - הכל משעמם לעומת זה. 

חני כהן זדה. מידות. שמן על בד מודבק ללוח עץ

שקול ומדוד

וכך התחלתי לכתוב בלוג יומי - עונתי. במקום לנעוץ שיבולי שעורה שעירים לתוך נייר משבצות, אני נועצת פוסט על קיר וירטואלי, ובו אני מחפשת את השיח שלי עם ספירת העומר. איך כל זה קשור לספירת העומר? ובכן, מבחינתי זה גילוי חדש יחסית, לא משהו שדיברו עליו לפני עשרים שנה... ספירת העומר הם הימים שבין יציאת מצרים לבין מתן תורה. בין יציאה מעבדות לבין קבלת עול מלכות שמיים. על הימים האלה נאמר בתורה:

 

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה - שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'".

 

בני ישראל היו צריכים לעבור ממצב נפשי של עבד, למצב נפשי של בן חורין. בן חורין הוא מי שמסוגל לקבל אחריות על חייו ולבחור בחירה מושכלת בין טוב ורע. 

המעבר הזה חייב הכנה, ולימוד, והמון מודעות וקשב פנימי, כדי להבין את ההבדלים בין ״עבד״ לבין ״בן חורין״. כדי להבין מתי אני בתודעה של עבד - מרגישה שהחיים כופים עלי את עצמם ודופקים אותי, ומתי ואיך אני יכולה לקחת אחריות על החיים שלי ועל ההתנהלות שלי בתוכם. בבלוג שלי אני מנסה להתחבר לתהליך הזה של הלימוד הנפשי, לפי סדר ה״מידה היומית״ שהעבירו לנו חז״ל דרך הקבלה. אני מנסה לדמיין את עצמי כמי ששוחררה הרגע מעבדות ארוכת שנים, ועכשיו היא מגלה שהחופש שלה גדול עליה, היא צריכה ללמוד מחדש כל יום מה עושים אתו; ואיך היא יכולה ללכת בדרך שתהיה טובה ותיקח אותה למקום טוב. 

מוזמנים מאוד ללמוד איתי.

מחשבות על מידות

https://m.facebook.com/Avodat.hamidot/

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה