מיכל פרץ
מיכל פרץ שחקנית, יוצרת המופע "קערות של אהבה" ומפעילת אירועים ומופעי אימפרו בשיתוף הקהל, אמא ל-6, תושבת היישוב שבות רחל. יום ראשון 17.7.16 אין תגובות 3586 צפיות

אולי זה גיל 40 שנושף לו בעורף

אולי זה גיל 40 שנושף לו בעורף, מגיע בקצב מהיר משחשבתי.

וכל הרשימות והפתקים והחלומות, מה להספיק לעשות, לסיים, ליצור, לאן לנסוע, לטוס, וכמה אתקדם מקצועית וכלכלית ונפשית וזוגית ואיזה חוויות נצבור עד אז... פתאום הדד ליין שתמיד היה תלוי אי שם בין רקיע לענן, פסטורלי בגווני תפוח רכים ומתוקים, פתאום זה כאן, דופק נושף בדלת.

שלושה חודשים בדיוק. ומה אני עושה עם הרשימה הזו? מסתערת עליה? הרי לא כך בונים תהליך, והרי זו בדיוק אני, אחת שרושמת פתקים, שמציבה לעצמה מטרות, שחולמת להגשים חלומות, ואז נחה. מתרווחת רגל על רגל. בורחת לשלל משימות, ועיסוקים ופעולות שצריכה לעשות. ונשארת באזור הנוחות, תמיד באזור הנוחות.

צילום: מיכל אביאור

החלום הכי גדול שלי, זה שאם תשאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה, הוא להיות סופרת. ויש לי רעיונות, מלא רעיונות. וכלום לא יוצא. עד הקיץ שעבר עוד האשמתי את חוסר חדר העבודה שלי, שבהיעדרו כתבי היד הערטילאיים ממשמשים להיוולד, ואז יצרתי לי בבית פינת עבודה מתוקה ומזמינה, נישה בתוך הסלון. ואז גם היא לא הספיקה, וחלמתי על יממה מחוץ לבית ולכל הסחות הדעת, וצעדתי נרגשת לחדרון ירושלמי מתוק שהשכרתי ללילה בדיוק למטרה הזו. אמרתי לעצמי שרק חילוץ עצמות קליל לאורך עמק רפאים, ושיטוט קצר בין החנויות, ואייס ארומה, וזפזופ תמים בין 38 הערוצים שבטלוויזיה, וסדרה ישנה שהכי אהבתי כשהייתי נערה! ומגיע לי רק עוד רבע שעה בסרט המתח הזה, ולמה אני כזו קשה עם עצמי?? אני עובדת קשה! והחיים שלי תובעניים!! אז מותר לי להזיז את המשימות הצידה ולהתמסר לעוד סדרה! וזפזופ! ולהירדם כשאני מכורבלת עם השלט ביד...

ואולי אני יותר מדי פוזלת לצדדים, משווה את עצמי ללא תקנה לאחרות, צעירות ממני, אלו שהתקדמו ומתהדרות בשני תארים, ומרצות במוסדות אקדמאים, וכותבות בעיתונים נחשבים, ומופיעות מעל בימות רבות, ומרצות בימי עיון והשתלמויות. ונוסעות לחו"ל, מטעם העבודה. בזמן שאני משווקת ודוחפת ושולחת ומתפללת ומתאמצת. ומייחלת להכרה.

ואולי אלו הסחות הדעת שמקשות ומרחיקות מהשקט המיוחל שמביא עמו את ההקשבה לבפנים. ואולי הגיע הזמן להודות שגם אני התמכרתי, אוי לבושה, למכשיר המופלא המקולל שאוגר בתוכו מידע עצום? וכל רגע לבדוק את עשרות הקבוצות בוואצאפ, וכמה לייקו לי בפייס ועוד ועוד מיילים.

אז בין קיטור, להתרגשות מהבאות, לאבק חוסר מיצוי, וסתם תחושת תסכול מעורפלת, חושפת-משתפת ברשימת משאלות חלקית בהחלט - עד גיל 40:

- בית מצוחצח, מנקה שתבריק ותמרק ותקרצף כל שביב אבק נסתר וגלוי, ניחוח אקונומיקה ואביב ולבן יבשמו כל פינה בחדר השירותים, וזה יישמר נקי. להרבה זמן, לפחות עד פסח הבא.

- לעבוד על הזוגיות, לפנק אותה, לתת לה מקום ראוי ומכובד ל-17 שנות ביחד... לקחת אותה לחופשה, ולא לדאוג שהילדים אומללים, ולא לדחוק אותה לתחתית שרשרת המזון. ליצור יחד את התמהיל, בין שגרה, וניצוץ בראשיתי, ושלווה, ורוגע, וחברות, ומשענת. וסלפי. הרבה סלפים מצחיקים ושטותניקים ושזופים מחופשה רק שלי ושלו.

- למצוא בי את השקט, והאומץ לשנות, ואורך הרוח לתהליך, ולהתאמן על שריר ההתמדה, ותמיד להישאר עם רוח שטות, דבילית, מצחיקולית, ולהעיז אפילו יותר... ולא רק על הבמה. ולהרפות.

- שקט כלכלי, סגירת כל החובות, נסיעה משפחתית סופסופ לאילת, בטיסה! אופניים לילדים, לשבת עם כולם במסעדה בלי לחשבן מהחשבון.

- לטוס לחו"ל עם חברות, לחלום על חופשה אתם וגם להגשים אותה ולא לדחות לגיל 50.

- ומבשלת. שגם מנקה אחריה את כל המטבח ומכינה לי כל יום ערימות של סלט קצוץ דק דק.

- ולהתעמל, בחדר כושר, לרקוד לפחות פעם בשבוע, ולהירשם, וגם להתמיד, לקורס כתיבה, ותיאטרון, ופסיכודרמה, ומשהו אמנותי, בחיי ששנים לא אחזתי במכחול או צבע!

- ולהיפטר מייסורי המצפון האימהיים

- ולהפסיק לפחד מהמוות

- וממחלות

- ופיגועים

- ושחלילה יקרה משהו נורא לאחד מהיקרים לי מכל

- ומנחש צפע

- ועקרב צהוב

- ושיקרה לי משהו ולא אספיק להיות סבתא לכל הנכדים המדהימים שלי, ולא אספיק לארח אותם בשבתות ולהיות הסבתא-מיכל הכי קולית שיש, והחמות המגניבה.

- ולהיגמל מהדיאט קולה

- וה-5 כוסות קפה בגודל חבית ליום

- ומהוורידים, חייבת לטפל בוורידים.

- ולהפסיק ללכת לישון כזה מאוחר!

- ולהתחיל שוב לקום מוקדם, ממש מוקדם, עוד לפני הילדים!

- כדי להספיק לשתות קפה בשקט, ולכתוב כמה דפי בוקר, ולגנוב ברכות השחר ולבשל צהריים מזינה ומגוונת רגע לפני שכולם מתעוררים.

אז זו בערך, פחות או יותר, חלק מהרשימה שלי להספיק עד 40. כלומר תוך שלושה חודשים. משלשום.

אז במה להתחיל?

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה