הדס דיקשטיין
הדס דיקשטיין סטייליסטית, אמא לארבעה, נשואה לאליאב. מתנחלת מעלי שיצאה לשנתיים לארה"ב יום רביעי 27.7.16 2 תגובות לפוסט 4526 צפיות

מתנחלת בגלות

כאחת שנולדה, גדלה והתחנכה בארץ, והגדירה עצמה כ'דוסית מגניבה', היה לי ברור שיהדות זה משהו שההגדרות שלו הן רחבות; ובכל זאת ולמרות הכל, כשאת גדלה בארץ...

(ועוד בזרם הפועל המזרחי ...), מסתבר שהייתי מה זה - אבל מה זה - מקובעת!

באמת חשבתי שהזהות היהודית, באמת, מתחילה ונגמרת בארץ ישראל.

כי יהדות התפוצות זה חשוב, אבל הדברים האמיתיים קורים בארץ ישראל.

ובכן... לפני כמעט שנתיים הגיעה לפתח ביתנו הצעת עבודה עבור בעלי היקר, שהחלטנו באומץ רב ללכת עליה, על אף החששות הפחדים והחרדות. כאילו משמיים קיבלנו כל הזמן סימנים לכך שזה זמן ה״לך-לך״ שלנו... זה הזמן לעזוב את המקום המוכר והידוע, וללכת אל מקום חדש.

קנזס סיטי - ארה״ב .זה היעד.

תוך כמה חודשים מהירים במיוחד מצאנו עצמנו בגלות.

בתור אנשים שנטועים עמוק בשורשיה של הארץ ,לא היה קל, אבל הרגשנו שזהו מהלך שנקבע מלמעלה .מין תחושה אמיתית של - זה הזמן שלנו לצאת למסע הזה אל ה״לך-לך״ הפרטי שלנו. לצאת מהמקום הנוח, הקל והנעים שהיינו רגילים אליו, ולנוע בתוך המסע הזה.

והדבר המדהים הוא שכשאת נמצאת במציאות הרגילה שלך את לא באמת מבינה עד כמה את תקועה שם עמוק, וכמה קשה לזוז מהשגרה הזו גם אם היא לא מושלמת.

האמת היא, שבחודשים הראשונים - חוץ מגעגועים לארץ, ההיי היה בשיאו. חוץ מזה שכולם היו גויים סביבי ונורא נבהלתי מזה, אמריקה - איך לומר זאת בפשטות - מהממת! המרחבים, הגודל, השפע. שפע בלתי יתואר של חומר... מכל סוג שהוא.

בהתחלה זה מסנוור ומרגש, אבל אחרי כמה חודשים של טיולים, שופינג, ושום דקה של רגע דל, התחלנו לנשום קצת; ואז גם התחילו להגיע מתוכי שאלות רבות, הקשורות בזהות שלי, במי שאני, בבחירות שאני עושה ולמה?

במי מכוון את הדברים באמת? ולמה דווקא אני נבחרתי להיות כאן בעת הזאת? וגם איפה אלוקים בכל הסיפור? הבנתי שאלוקים שלח אותי לסוג של מדבר רוחני, ושהאפשרות היחידה שלי לשרוד בתוך כל השפע המדומה הזה הוא לצאת אל עצמי.

ולאט לאט מצאתי את עצמי עולה על רכבת לטיול בתוך תוככי נשמתי... בודקת ומבררת ולא מפסיקה לשאול שאלות.

הבנתי שאני פה כי רוצים לדייק אותי.

לגרום לי להבין שהזהות היהודית שלי לא מתחילה ונגמרת במקום שממנו באתי, ובבית שבו גדלתי, או בתנועה שבה חונכתי. שיש רבדים עמוקים יותר לנשמתי. ושיש לי את האפשרות המהממת הזו דווקא פה. בארץ זרה. לעלות מעל הטבע שלי ולהפוך עולמות...

התחלתי ללמוד פסיכולוגיה יהודית - עבודה פנימית לאור המקורות, ריפוי הנפש מתוך המקורות, בקיצור - מענה לשאלות שלי. החיפוש אחר האני האמיתי שלי גרם לי להבין ולדייק את הייעוד שלי בעולם, את תחושת השליחות שלי.

כבר שנים שאני מתעסקת בסטיילינג, מלבישה נשים ועוזרת להן להיות יפות ושמחות יותר, הפקות אופנה ועוד. אבל כמו באפקט הנפשי שהיה על התזוזות שעברתי, כך גם בתחום המקצועי, התחלתי לפתח את עולם הסטיילינג שאני כל כך מחוברת אליו, למדתי, נסעתי, חקרתי.

שבוע אופנה פה, עוד הפקת אופנה שם.

עשייה מבורכת.

הבנתי שהנשמה שלי היתה חייבת את המרחק מכל מה שאני רגילה אליו כדי שיהיה לי את השקט להתרכז בעשיה ובמזון אמיתי לנפש שלי.

המסע הזה עדיין בעיצומו .

בתוך ההתקרבות הזו אל עצמי גיליתי עולמות גם בכל מה שקשור ביהדות התפוצות. עולם שלם של אנשים, של יהודים ! שכל כך צמאים לקרבה למסורת, לדת, למעט רוח ונשמה יהודית, ובתפוצות הם עושים את זה בכל מיני צורות שלא תמיד מסתנכרנות עם הזהות היהודית שאני מביאה מהבית .ובכל זאת יש בה כזו מתיקות וכזו אהבה לעם היהודי ורצון גדול להיות שייך .

הגילוי הזה הימם אותי וחיזק אצלי את המקום המיוחד הזה שיש לעם ישראל בעולם.

מדהים איך לפעמים צריכים לשלוף אותנו מהמקום הטבעי שלנו כדי שנעבור תהליכים גדולים.

אני עוד בדרך. לגמרי.

ואולי כל החיים הם דרך ...

לכו לכן - אין כמו לצאת מהמקום הקל, נוח ונעים שלנו - קורים דברים נפלאים!

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
2 תגובות לפוסט זה
אנונימי (אורח) הגיב ביום רביעי 27.7.16

מהממם

הגב
שוש (אורח) הגיב ביום ראשון 31.7.16

נשמע כמו חוויה שלא תסולא בפז, החיים בחו"ל לרוב הרבה יותר קלים מבחינה בירוקרטית ועם פחות לחצים,
אבל!!!! וכאן האבל הגדול, ארץ ישראל היא הבית היחיד של העם היהודי, הרבה דם נשפך כדי שיהיה לנו מקום משלנו (במיוחד בימים אלה של בין המצרים).
לפי התמונה העגומה של העולם כרגע, עם השתלטות האיסלאם זה רק יותר ויותר חשוב לשמור על הבית ולא להתפזר.

הגב