רחלי סגל
רחלי סגל בת 35, נשואה ואם לשלוש. גרה בטלמון. לא תל-מונד. בין מודיעין לרמאללה. יום שני 31.12.12 5 תגובות לפוסט 16357 צפיות

מכבסת מילים, תולה תקוות

ערימות בגדים של כמה ימים הצטברו להן בנחת בסל הכביסה - ואם אודה על האמת גם בסביבותיו - בחדר האמבטיה שלנו. חיכו לרגע של מוטיבציה וזמן להתייחס אליהן. כשסוף סוף הגיע הרגע המיוחל ליקטתי את כל פרטי הלבוש הלבנים אל המכונה, הוספתי אבקה, מסיר כתמים ומרכך, ולחצתי על כפתור ההפעלה. 
(בהערת סוגריים אציין את תשומת ליבו של אישי היקר לכך שנשים המעוניינות להדגיש את טרחתן נוטות להרבות בפעלים במקום לציין בפשטות: כיבסתי. לא נעים להודות אבל הוא צודק.)

ובכן, לחצתי, אבל הפעם באמת לא כיבסתי. המכונה שבקה חיים. גם מאמצי החייאה השמורים לראוטרים וממירי כבלים, וכוללים ניתוק מהשקע ל-15 שניות וחיבור בחזרה - לא שינו את תמונת המצב. 
המכונה מתה בשיבה וחלודה טובה. בת 16 שנים הייתה במותה.


אטבי כביסה מ-http://pinterest.com/. אזהרה - רשת חברתית שלא משאירה זמן לכבס.

כשהתחתנו היינו שנינו סטודנטים. מרבית המכשירים החשמליים שלנו היו ירושה מקרובי משפחה שבמותם ציוו לנו את המיקרוגל (ואת מכונת הכביסה). בלית ברירה, פתחנו לראשונה בחיינו בסקר שווקים במטרה למצוא מכונה חדשה, ואם כבר - למודי חורף גשום ותינוקת - אז גם מייבש.
בדקנו מה משקל הכביסה הממוצע, כמה סל"ד יש למכונה, איזה דירוג אנרגטי, מה יסתדר בנישה, מה זה לעזאזל קונדנסור, כמה זמן נמשכת תוכנית קצרה, מהי מהירות סחיטה. יו ניים איט. אנחנו כבר היינו סחוטים. זה בטוח.

חיפשנו חנות אמינה, ונדרשנו גם לבדוק "ברחל בתך הקטנה", שהחנות הנבחרת אכן מוכנה להוביל את מוצריה אל מעבר לקו הירוק כל ימות השנה, ואם כן - שהם לא לוקחים על זה תעריף גבוה מהתעריף המבוקש לכל שאר חלקי הארץ. ושגם יגיע טכנאי. איכשהו גם לחוויית קניה סטנדרטית מתלווה אצלנו תמיד דיון אידאולוגי בדבר ארץ ישראל השלמה והמחירים שהיא גובה מאיתנו.

בסוף מצאנו אותם. זוג מכשירים לבנים במבצע + אחריות. המוכר הודה שההובלה עד אלינו (20 דקות מהחנות, כן?) תהיה יקרה ב-200 שקלים, ואני כבר הכנתי חרב ואת סנשו פנצ'ו לקראת מלחמתי בטחנות הרוח המרגיזות של החיים. אז הפתיע המוכר בהצעה פרגמטית -  נשלם יותר על ההובלה אבל הוא יוריד את הסכום ממחיר העסקה. שויין, כמו שאומרים אצלנו בעדה. לפחות זה.

אגב, דבר נוסף שנשים נוטות לעשות הוא לבחון את מידת הזדקנותן מול המראה. זה לגמרי מיותר.
מבחן הזקנה האולטימטיבי הוא הגשם. אם את שמחה בו - במנעד הרחב שבין חיוך לדילוג בשלוליות - את צעירה ושנות חיים רבות לפנייך. אם את חושבת על הכביסה שהשארת בחוץ - הזדקנת, אחותי.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
5 תגובות לפוסט זה
מאירה דולב
מאירה דולב הגיב ביום שני 31.12.12

מכונות כביסה שמתות בגיל 16 זה כבר ממש נדיר. מקווה שצילמתם אותה למזכרת. תקוו שהמכונה החדשה תחזיק מעמד 5 שנים

הגב
לירז (אורח) הגיב ביום שני 31.12.12

מה עם נבואת ״כל החשמליים״ ? נראה לי כבדיחה לא מצחיקה במיוחד לחתונה שלך הבאתי איזה חשמלי. לא זוכרת איזה אבל מסתבר שמשהוא לא בא בירושה ..

הגב
רחלי סגל
רחלי סגל הגיב ביום שני 31.12.12

אכן נדירה. כמו שרק סבתות יודעות לשמור. צילמנו אותה בערוב ימיה (את המכונה. לא את סבתא) כשתפקדה כסטנד לנרות חנוכה. אחר כך הלכה בדרך כל המתכות - לסוחר זריז. נקווה לטוב.

הגב
רחלי סגל
רחלי סגל הגיב ביום שני 31.12.12

לירז, חייכת אותי.

הגב
מתנחלת מלידה (אורח) הגיב ביום רביעי 16.1.13

רחלי יקרה,
אין ספק שבורכת בכישרון כתיבה מקסים!
נהינת מאוד ולא מפסיקה לצחוק!

הגב