מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין יום רביעי 28.6.17 אין תגובות 1889 צפיות

תרגישו בבית

זכיתי, ובמשך קרוב לארבע שנים הכותל היה הבית השני שלי. הגעתי אליו אינספור פעמים עם קבוצות שהדרכתי, וזכיתי גם לרגעים פרטיים רבים, רק אני והכותל. חוויתי על בשרי את הפער בין החוויה האישית והמרגשת של תפילה תוך נגיעה עדינה באבנים הקדושות, לבין החוויה הקבוצתית או הקהילתית, שהתערערה פערים רבות בגלל ההתנהלות במקום. זריקת שאלים לא מכבדת על בחורות שלא היו לבושות בצניעות מספקת לטעמן של הדיילות. צעקות בגלל שירה קולנית מדי כשניסינו ליצור קבלת שבת מרגשת גם ברחבה הנשית עבור סטודנטיות מחו"ל. אימהות שצריכות לטפס על ערימת כסאות כדי לראות את הבן קורא בתורה אחרי שנה של הכנות. ויתור על הצטרפות לתפילה במניין כי פשוט אי אפשר לשמוע כלום מרחבת הנשים הצרה והעמוסה.

אם אני, כבחורה דתיה אורתודוכסית וישראלית, חווה בכותל חוויה מורכבת, נסו לתאר מה עובר על יהודי מחו"ל שכף רגלו מעולם לא דרכה בבית כנסת אורתודוכסי. כמה גדול הפער בין הציפייה שלו לחוויה רוחנית משמעותית במקום המקודש לבין מה שקורה בפועל בביקור בכותל.

הפער הזה הוא רק חלקיק מפער גדול בהרבה שהולך ונפער בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות. עשר שנים של עבודה מול יהדות התפוצות במסגרות שונות, סייעו לי להבין כי שורשי הפער רבים ומורכבים. הפער הוא לא רק תולדה של הבדלי שפה ותרבות. מי מתרחק ממי? יהדות התפוצות סובלת מהתבוללות הולכת וגדלה, הפופולאריות של הזרמים הליברליים קורצת יותר לאלו שרוצים לשמר את המסורת בצורה זו או אחרת, הירידה בהזדהות עם ישראל משולבת בחוסר רצון לדברר את המציאות המורכבת מול הפלשתינים. ועוד ועוד. ואנחנו? אנחנו עסוקים במה שקורה בישראל. יש לנו מספיק טרדות ביטחוניות, כלכליות וחברתיות על הראש. אנחנו אמנם אוהבים לבקר בחו"ל ומצפים מאוד להכנסת אורחים של פנסיון מלא אצל הבן דוד של השכן במדינה אליה אנחנו נוסעים, וחושבים שכל היהודים צריכים לעלות לארץ, אבל כמה אנחנו מתעניינים ומעורבים במה שקורה בקהילות בחו"ל ובאתגרים הניצבים בפניהן? עד כמה אנחנו באמת מעוניינים שיהודי התפוצות ירגישו בארץ כמו בבית כי "זה הבית של כל היהודים"? מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל זה

כל מחקר על יוצאי תוכנית 'תגלית' מראה עד כמה משמעותית החוויה של הביקור בישראל להגדרת הזהות היהודית שלהם. עוד לא קם המחקר שהעלה פתרונות לסוגיה המשמעותית באמת - כיצד משמרים לטווח הרחוק את הזהות היהודית של מי שלא חי פה? כיצד משמרים את החיבור החיוני כל כך ביניהם לבין המולדת שלהם?  

מדינת ישראל היא הבית של העם היהודי, והכותל הוא לא רק סמל לאומי אלא מקום בו כל יהודי צריך להרגיש בבית. מקום שמאפשר חיבור למסורת, תפילה לאל, קיום טקסים קהילתיים

מכל המפגשים עם יהודי התפוצות שלקחתי בהם חלק, עלה כי ברור גם להם שאנחנו, אזרחי המדינה, אנחנו בעלי הבית שנושאים בהשלכות של ההחלטות המתקבלות כאן. אבל אם אנחנו בעלי הבית, הרי שהם בני דודינו הרחוקים. בעל בית לא חוזר ומזכיר לקרובי המשפחה הרחוקים שבאו לביקור, שאין להם זכות לקבוע את חוקי הבית. בעל בית כזה צריך להבין שהתנהגות כזו תותיר אותו בודד בביתו. האחריות שלנו כבעלי הבית היא לחזק את מדינת ישראל כבית יהודי שיודע לנהל מערכת יחסים גם עם בניו הרחוקים - מערכת יחסים פיזית ורוחנית. מחויבותנו היא למצוא את הדרך לצעוד לקראת אחינו היהודים שאורח חייהם שונה משלנו. אנחנו חייבים לצעוד לקראתם ולא רק לצפות שהם יצעדו לקראתנו, זו משמעותה של מערכת יחסים. 

הפשרה המדוברת במתווה הכותל מגדירה את הצעד שאנו מוכנים לעשות כדי לאפשר לחלק משמעותי מיהודי הגולה להרגיש שזה הבית שלהם, ולהתפלל בדרך שהם מכירים. הפשרה הכוללת את הגדלת הרחבה השלישית היא צעד מכבד ומכיל, ועליו חתומים רבנים אורתודוכסים מכובדים כמו הרב ריסקין והרב בני לאו. הפשרה מאפשרת קיום תפילה שוויונית לאלו שהדבר חשוב להם, מבלי לפגוע במתפללים ובסטטוס קוו של רחבת הכותל הקיימת. להיפך, היא מגנה ושומרת על מעמדה האורתודוכסי של רחבת הכותל.

אלו החוששים מזליגה המונית של בר מצוות מהרחבה הקיימת לרחבה השלישית יכולים להירגע. כבר יש אלטרנטיבה, והיא גרועה יותר. האלטרנטיבה היא בחירת מקום חלופי ברחבי הארץ במקרה הטוב, וויתור בכלל של יהודי התפוצות על קיום בר מצווה בארץ, במקרה הרע.

השיח שלנו חייב לכלול פתיחות והבנה כלפי הזרמים הליברליים, בעיקר כי הם אחים שלנו. בית המקדש השני נחרב בגלל מחלוקת בעם, בין זרמים שונים שסירבו לשתף פעולה. עברו אלפיים שנה ומסתבר שההיסטוריה חוזרת. התיקון המתבקש הוא לקיים שיח של אחדות, וכוחו של הזרם האורתודוכסי לא יבוא לידי ביטוי בהקמת חומות סביב המסורת מתוך יראה, אלא במציאת פתרון שנובע מאהבה ורצון לקרב רחוקים, ויוצר שביל משותף דרכו כולם יכולים להיכנס יחד אל אותו הבית.

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה