שרה לנדאו
שרה לנדאו בת 36, נשואה לאלי, מורה, מחנכת ומטפלת רגשית ולפני הכל ואחרי הכל אמא לבת ושלושה בנים. מתגוררים בשמחה בכפר אדומים. יום שלישי 18.7.17 אין תגובות 696 צפיות

חיים ומוות ביד הווטסאפ

עם בואה של חופשת הקיץ הגיע הזמן להרפות, לשחרר, לנשום, ולהיכנס ללחץ הבלתי נמנע.

כבר היו שיבוצים? כבר הודיעו לכם באיזה גן אתם? כבר יודעים מי המחנכת של א'4 ו-ג' 5? אתם כבר יודעים איזה חברים קיבלתם מהרשימה הבלתי אפשרית של "שלושה חברים מהגן שאחד מהם יהיה עם ילדכם בכיתה או שלא"?

אל תטעו בי. לא באתי להתנשא מעל אף אחד.

בתוך עמי אני יושבת ואת אותה חרדה אני נחרדת.

עם מי הוא יהיה בגן? יהיו לה חברות? המורה שלה יודעת להחזיק כיתה? ולעניין? ולסקרן? ולגוון?

 

השבוע הפציעה שאלה תמימה בקבוצת הווטסאפ של הכיתה של אחיינית שלי, ובמקביל בעוד עשרות יישובים בארץ.

"מישהו מכיר את המחנכת החדשה שקיבלנו? איך היא?"

גיסתי העיפה מבט אדיש, בזמן שאני התרוממתי על טיל.

ברור לי שהשאלה עצמה תמימה. אבל המורה הזו הולכת לבלות עם התלמידים שלה לא מעט בשנה ואולי אפילו בשנתיים הקרובות. לא סתם אחת הפדיחות הנפוצות בכיתה היא לקרוא למורה "אמא".

מאוד חשוב לי שהמורה של הבת שלי תהיה נעימה, חמה, מקצועית, מעניינת, קשובה, מחזיקה קצר ויודעת להכיל, רב גונית ובעלת ידע מעמיק בשלל מקצועות ההוראה, יצירתית, בעלת הספקים בהוראה, מיומנת בהקניית הרגלי למידה, יוצאת עם התלמידים אל הטבע, מאפשרת למידה וחקר עצמאי, ו... הרעיון מובן, נכון? בעצם כל מה שאני רוצה להיות כאמא. דברים והיפוכם. את כולם אני יודעת לדרוש מהמורה של הבת שלי, או לפחות מהמנהלת - שתמצא רק מורות כאלה, כאילו שאני יכולה לסמן וי על חצי מהרשימה לגבי עצמי.

 

וחזרה לווטסאפ. אי שם בעבר הרחוק, כשלמדתי הלכות לשון הרע באולפנה, אני זוכרת את ההלכה המשונה הזו שאין לרכל גם אם יש לי דבר טוב לומר.

אני חושבת על אחת האמהות בקבוצה שמקלידה: "לימדה את הבן שלי לפני שנתיים, היתה מעולה!"

ואת זאת שמקלידה בעקבותיה: "מה פתאום? היא היתה נוראית! הבן שלי לא למד בגללה חשבון שנה שלמה!!!!".

אופס.

30 זוגות עיניים ננעצות בהאשמה הזו. "הילד שלי לא למד חשבון שנה שלמה" אצל המחנכת החדשה של הכיתה שרובנו עוד לא פגשנו מעולם.

בהחלט יתכן שהמורה הזו לא מלמדת טוב חשבון. באותה מידה יתכן ואותו הילד היה בעל קשיים אחרים שלא אפשרו לו פניות ללמידה של חשבון. יכול להיות גם שבשנתיים שחלפו המורה הזו למדה והתמקצעה בחשבון והיום היא עושה את זה הרבה יותר טוב.

אבל הכתובת כבר רשומה על קיר הקבוצה.

עכשיו המחנכת החדשה צריכה להתמודד עם שדים שהיא אפילו לא יודעת על קיומם.

 

אני לא באה להצטדק חלילה, ולא להיתמם.

כולם רוצות לדעת מי זו המחנכת, ואיך היא ומה הניסיון והשם שעשתה לעצמה.

אבל יש דרך לשאול, לברר, להתייעץ.

למורה יש מנהלת שמחויבת לסטנדרטים מקצועיים. היא המעסיקה של המורה ולא אני, גם אם ממש לא בא לי עליה ואני רוצה דווקא את המחנכת השנייה.

זה הזמן לגילוי בכלל לא נאות ומאוד מביש. לפני כמה שנים הגיעה אלינו גננת חדשה. לא ידענו עליה דבר פרט לעובדה שהיא צריכה ללדת באוקטובר. הובלתי אז מאבק אדיר מול משרד החינוך כדי להסביר שאנחנו לא מוכנים שילדינו (בני 4-5) יתמודדו עם היקשרות לגננת ופרידה בתחילת השנה ולמעשה היא תיעדר בשלב מאוד קריטי לבניית היציבות והסדר בגן.

הפסדנו במאבק לשמחתי.

כי אני לא המעסיקה של הגננת (על הורים שמרגישים חופש להעיר הערות למורות וגננות על הבחירה שלהם להיכנס להיריון - ברשימה נפרדת ). אני אמא של הילדים שלי.

אני אחראית לתת להם ביטחון, ושמחה, והרבה אהבה, שיסייעו להם להתמודד עם הרכב חברתי קצת מבאס שקיבלו בגן החדש, או עם מורה שאני לא יודעת עד הסוף מה היתרונות והחסרונות שלה.

היוצא מן הכלל יהיה רק כאשר אני יודעת על איש חינוך שפוגע התלמידים. שם אהפוך לאמא לביאה ולא אסכים שאחד הילדים שלי יעבור תחתיו. אבל אלו המקרים הנדירים.

במרבית המקרים, כל מורה היתה מצוינת עבור חלק מהתלמידים שלה ופחות טובה לתלמידים אחרים.

הרבה דברים הילדים שלי יקבלו בבית ספר, אבל את העין הטובה והחובה לתת לכל אחד להוכיח את עצמו - אדאג שיקבלו מהבית.

ועכשיו, מישהו יודע משהו על המחנכת של ד'3?

 

(הכותבת היא אם לארבעה ילדים במערכת החינוך ומורה בעצמה. אלא מה?)

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה