כרמי אור
כרמי אור כרמי אור בת 38, אמא לשלושה בנים מתבגרים מדהימים (לא משוחדת בכלל), נשואה באושר, גרה ביקיר בשומרון. מייסדת 'זוגיתא' יום שלישי 19.9.17 אין תגובות 2910 צפיות

להרגיש את החג בדרך שלך

את מקסימה.

כל כך רוצה לקיים את מנהגי החג, להיות חלק מהקהילה, לקיים את כל ההלכות והמנהגים שהכרת וספגת ונשמת. ונראה לך שכולן מסביבך כל כך מתוקתקות ומספיקות הכל ונראות נהדר וגם בישולים וגם עריכה נהדרת לשולחן וגם לבוש כל כך מוקפד. ויש לך שלושה קטנטנים, צפופים, כי התחתנתם מאוחר או כי ככה רציתם או כי ככה אמרו לך שהכי טוב. ואת רגילה הרבה שנים לשבת בבית הכנסת בחרדת קודש. תקיעת שופר, כל נדרי, אבינו מלכנו ונעילה. לבושה בלבן ומלאה באור. ואת צועדת מעדנות לבית הכנסת, הילדים נקיים ורחוצים, אבל את גמורה מעייפות כי בישלת והנקת כל הלילה. כי גם חזרת מהעבודה וגם עברת בקניון לקנות מתנות. והשמלה קצת מקומטת ופתאום כל זה נראה לך באור אחר. פתאום החגיגי קצת פחות מואר. ואת עייפה כל כך. אבל את לא ממש יודעת מה אפשר לעשות כדי שיהיה יותר חג. זה מה ש'כולם עושים' וזה מה שאת רגילה. את אמא ועוד לא לגמרי הפנמת את השינויים.

יקרה, הרשי לי לגלות לך סוד – המציאות משתנה לך עכשיו ממש. את הבוחרת איך ייראה החג שלך. אני פה רק כדי להזכיר לך שיש מצב שהילדים מפחדים מהרעש בתקיעת שופר, רעבים גם ביום כיפור וממלאים חיתול גם בראש השנה. הם לא ישנים בלילה גם כשיש סעודה להכין וגם כשצריך לבנות סוכה. הגיע הזמן לבחון סדרי עדיפויות חדשים. כי זה שהבאת את אמא שלך לחג לא עוזר כששלושתם בוכים יחד בעזרת נשים. בעלך שומע ומזהה את הקולות ואחרי דקות ארוכות בא להציל אותך ופשוט לוקח פעוט אתו לעזרת גברים ואת עוקבת בדאגה אחרי הבכי שממשיך גם מהעבר השני של המחיצה. את לא שומעת שופר, גם אמא שלך לא וגם לא חצי מעזרת הנשים.

אל תופתעי שהתינוק בוכה. כמו סלולרי שמצלצל באמצע חופה או שיעור חשוב. כי תינוקות בוכים, בעיקר כשאת לחוצה והם מחוץ לסביבה הטבעית שלהם ולשעות המסודרות של היום.

אהובה, מותר לך לשחרר.

את מושלמת כמו שאת.

תפילות נשמעות מקצה העולם ועד קצהו. הרשי לעצמך להיות בהוויית האמהות שלך, השנים האלה חולפות מהר. מבטיחה לך שהרבה יותר נעים ללבוש חלוק נוח ולשבת להניק בסלון כששאר הילדים כבר ישנים במיטות הרכות. זה לא וויתור עצמי. זו תקופת חיים. לכל זמן ועת... האמיני לי שעוד מעט ממש הם יגדלו ותוכלי להשאיר אותם קצת בגן השעשועים ולשמוע שופר. ושנתיים שלוש מהיום, הם כבר ישחקו עם חברים או יישבו יפה לידך או לידו במיזוג בין מתפללים לבושים לבן. יחזור היום שבו תוכלי להתרכז בתפילה כי אפילו הצלחת לנוח בצהריים בזמן שהגדולים ערכו שולחן.

בינתיים תמצאו יחד את הדרך החדשה שלכם, כמשפחה. בתוך זוגיות מותר ואפשר לחלוק. תמצאו את הפתרונות שמתאימים לכם. אפשר לקנות אוכל מוכן. אפשר להכין שני קינוחים פחות. אפשר להביא עזרה ממוקדת בערב החג. ויש מניין מוקדם וכזה מאוחר יותר. ויש ילדים וילדות צעירים שמוכנים לשמור על תינוק ישן ולתת לך להיכנס לכמה דקות לתפילה כדי לנשום את אווירת החג. ויש בתי כנסת עם חלונות גדולים שאם תקחי עגלול ותשבי בצל העץ, תשמעי את החזן והקהל שרים ותוכלי לזמזם איתם יחד תוך כדי שהעיניים שלך על הילדים המחייכים ומתגלגלים בדשא.

העיקר, שתרגישי את החג בדרך שלך. שלכם. בלי תכתיבים מתוך הזיכרון שלך כרווקה או הנורמות של השכנים. רק האמת שלך. שלכם. יחד. באהבה.

שנה טובה ומלאה באור חדש.

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה