אהבה פז
אהבה פז 25, גרה בירושלים (במקור מקדומים), מחפשת את התחנה הבאה במסלול האישי והמקצועי ובינתיים מעלה על הכתב את כל המחשבות. יום שני 5.3.18 אין תגובות 2199 צפיות

אהבה זה כל הסיפור

"איך קוראים לך? אהבה. תאייתי לי. א-ה-ב-ה. אהה, אהבה, מה את מאייתת אהבה, מי לא יודע איך כותבים אהבה?"... 
 

בכל מקום חדש, בכל שיחת טלפון עם אדם לא מוכר או מפגש אליו אני מגיעה, אני יודעת שיהיו תגובות על השם שלי. "אמיתי קוראים לך אהבה?"; "קצת קשה להתהלך בעולם עם שם כזה, לא?"; "חייבת לדעת - ככה קראו לך כשנולדת?"; "וואו וואו וואו אף פעם לא שמעתי כזה שם"; אלו חלק מהתגובות שתמיד גוררות דיון ומעלות חיוך על הפנים של האדם מולי. 


 

את דרשת בת המצווה עשיתי על "אהבה", באחד הקורסים באוניברסיטה פרויקט הסיום שלי היה על שמות בכלל ועל אהבה בפרט, ספרים שלמים ושיעורים ארוכים ישבתי ולמדתי על המהות של השם הזה.

 
שנים חלמתי להיות אהבה, חלמתי לתת אהבה, לחיות אהבה, להרגיש שהשם מתאים לי. שאני באמת מבינה ומיישמת את המשמעות של השם הגדול שקיבלתי. לא תמיד אהבתי ושמחתי עם השם שלי, כי לא הייתי מחוברת מספיק לעניין ולמהות שלו. הרבה תפילות התפללתי על החיבור, שאבין מה המשמעות שלי בעולם, שארגיש מה התפקיד שלי כאן ולמה שמו אותי בעולם עם השם הלא שגרתי הזה.

 
בפעם הראשונה אצל רבי נחמן באומן, באחד מרגעי המשבר וחוסר ההבנה מה אני עושה פה (או יותר נכון שם, באוקראינה), ויותר מזה מה אני עושה בעולם בכלל, נפל איזה אסימון. הבנתי שאני לאו דווקא מחפשת תפקיד ענק ושליחות מטורפת, אלא רוצה למצוא את המשמעות שמדויקת לי.

עיצוב : דסו עיצוב יהודי, צילום: הדסה סאסי.

שם, הבנתי שהרמז הגדול לתפקיד שלי הולך לפניי כל החיים, ולא סתם קוראים לי אהבה. נכון, לפעמים השם מחייב מדי, ונכון, הוא גורר תגובות כל הזמן מכל כיוון, אבל בנקודה הזו ידעתי שקיבלתי תשובה לשאלת החיפוש שמלווה כל החיים, מעטפה עם סימן דרך שמכוונת למשימה – להוסיף אהבה.

אם זו חברה לאחר שעברנו סכסוך עצוב, אז לקבוע לשבת לדבר אתה וללבן את הדברים, ולהוסיף אהבה.
או קרובת משפחה שאיתה היחסים עם השנים קצת נסדקו ומנסים לאחות את הקרע ולהוסיף אהבה
אם זה מרצה מרתקת שהעניקה המון טוב ואחרי שנים לכתוב לה תודה, כי ראיתי איך הלימוד שלה עזר לי באיזה צומת בחיים, ולהוסיף אהבה.
או ללכת לאירוסין של חברה למרות הצביטה בלב שהאירוסין שלך עוד לא הגיעו רק כדי לשמח אותה, ולהוסיף אהבה.

וכמה שאהבה היא דבר טריוויאלי וברור מאליו (הרי כולם מדברים ושרים כל היום על אהבה, אז מה יש לך לחדש?!), גיליתי עד כמה בעולם שלנו זו משימה לא פשוטה, ואהבה אמיתית וכנה בין אנשים לפעמים פשוט לא קיימת, וכמה המחלוקות, הוויכוחים והגאווה פשוט מבריחים אותה, כי אהבה נמצאת רק איפה שטוב לה ונעים ואיפה שרוצים בה ומשקיעים בה. 

ואחרי שהמשימה הוגדרה, והמטרה סומנה, הבנתי כמה לאהוב נותן שמחה וכוח להרבה אנשים מסביב, אבל גם ובעיקר לעצמי. וכמה כיף לאהוב. 

ומה גרם לי לשבת ולכתוב על אהבה? 

"לא סתם קוראים לך אהבה. שתזכי להרעיף ממנה בעולם" – את המילים האלו קיבלתי מאישה יקרה שבסך הכל שלחתי לה הודעה ביום הפטירה של בעלה, שזכרתי והערכתי אותו מילדות. וכמה שהתפדחתי לשלוח לה מילים חמות ביום ההוא, נזכרתי בכוחות שניתנו לי עם השם שלי, ושאני בכלל לא הסיפור כאן אלא האהבה והטוב שזה יכול להוסיף לה למשפחתה ולעולם.

ונכון שאומרים ששם שניתן לילד הוא נבואה, אבל גם על נבואה שתגשים את עצמה אנחנו צריכים לעבוד ולהתאמץ, וגם לי ממש לא תמיד קל להיות מחוברת למהות הזו. אבל מרגישה רצון להיות שליחה לאהבה, כי באמת אהבה היא המתנה הגדולה שהקב"ה נתן לנו, חסד וברכה לכל אדם בכל דבר קטן.

כי אהבה זה כל הסיפור.

ותמיד כששאלו אותי למה קוראים לי כך וחיכו לתשובה מפוצצת עם סיפור גדול או היו בטוחים שנולדתי בט"ו באב, הייתי מתחמקת ולא עונה כי מה כבר אני אגיד על הבחירה בשם שלי, זה די ברור, לא? ולי מילדות רק אמרו שבסך הכל הסיבה והעניין הוא שרצו שתמיד תהיה אהבה בבית, בין האחים, בחברה ובעם כולו.

היום אני מבינה שבפשטות ובתמימות של הורי האהובים הם קראו לי כך פשוט כדי להוסיף אהבה.

 

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה