מיה לוי
מיה לוי תושבת טלמון, נשואה לצורי 25 שנה ואמא לחמישה ילדים. גדלה במושב נצר חזני. עובדת כאחות ומקדמת בריאות במכבי ומרצה במכון טל. יום חמישי 22.3.18 אין תגובות 1503 צפיות

גוזרת חוגר

בשעה טובה, בני גזר חוגר ונפרד מצה"ל.

סוף סוף חוזרת לנשום, מצליחה להביט לאחור, ולסכם עוד שלב בחיי כאם.

עברו שלוש שנים מאז ליוויתי אותו לבקו"ם, אמא תמימה, מרוגשת ומתבכיינת, ובן נחוש ומורעל, כדי להעביר אותו לידי צבא ההגנה לישראל.

נפרדתי ממנו לשלום, בלי שום מושג עד כמה חיינו עומדים להשתנות.

כעבור שבוע החייל הטרי שב הביתה. בתמימותי הופתעתי לגלות שקיבלתי בחזרה בן שונה, אחר, ושיש לו הורים נוספים, משפחה חדשה, שפה לא מוכרת, מערכת של חוקים מפחידים, ואמא שכבר אין לה שליטה...

ופה התחילה תקופה חדשה.

 מעתה אין יותר:

"כואב? אמא תיתן נשיקה", "אמא תארגן לך", "אמא תדבר עם המורה", "עם המנהלת", "עם הר"מ". אין יותר אמא.

יש מ"כ, מפק"ץ, מ"מ, מפקד יחידה, מפקד קומנדו, רמטכ"ל.

אין יותר "אתה חולה? ניקח אותך לרופא", "תנוח בבית, תיקח תרופה",

יש חופ"ל, רופא היחידה, ביקור רופא, לפעמים ביתים, לעולם לא גימלים.

אין יותר נוסעים השבת לסבא וסבתא, לשבת בר מצווה או לבית מלון,

יש - חזר בשישי מחוסל, מותש, שרוט וחבול, יש כוננות,

גל א', ב', ג' והקפצה בדיוק באמצע המסיבה.

אין יותר אמא לא מרשה קללות, אלימות או צפייה בסרטי אימה,

יש נשקים, קרב מגע, מעצרים, כלבים והשד יודע מה.

אין יותר שינה שלווה ומתוקה בלילות,

יש - האם הלילה הוא בשטח? בפעילות? ואינסוף דאגות ותפילות.

אין יותר ארוחות מסודרות, אוכל של בית ,טרי וחם,

יש מנות קרב, חדר אוכל, טבח צבאי, פה ושם ג'וקים, עכברים,

עם חלווה וריבה לקינוח.

אין יותר קניות בגדים ומותגים בקניון,

יש מדים בלויים, מיוזעים ומקומטים, ומדי א' עם סיכות וסמלים.

יש מוצ"ש של כביסות זריזות, גיהוצי מדים ואריזת עוגיות בית, וכמויות של טונה וממתקים.

 

עברו 3 שנים ארוכות .

ואין יותר מתבגר עדין או מפונק,

יש בחור מחושל, חזק, עם ביטחון עצמי ושפע של ערכים שאותם אפשר לקבל רק בצבא שלנו,

ערכים של מסירות, אחריות, אהבת הארץ וציונות אמיתית, אחווה ורעות;

חברים אהובים שיישארו לנצח אחים,

וזיכרון של תקופה מאתגרת שלא תישכח.

סיימתי את התקופה מלאת סיפוק וגאווה בבני וחבריו, חיילי צה"ל,

שמחה ומתרגשת,

עם הודיה גדולה לקב"ה שהחזיר לי אותו בריא ושלם,

גאה בך, בן שלי.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
אין תגובות לפוסט זה