הילה לוקסנבורג
הילה לוקסנבורג הילה לוקסנבורג, 29, מאמנת אישית ומלווה קבוצות ובודדים לשינויי הרגלי אכילה ולהעצמה אישית יום רביעי 6.2.13 2 תגובות לפוסט 18663 צפיות

תמונה אימפרסיוניסטית

 

הנה הגיע עוד מייל מהגננת. מייל שגרתי שבו היא כנראה תחלק לנו, ההורים, עוד משימות. מרוב שיעורי בית שאני מקבלת ממנה, יש לי לפעמים תחושה שאני זו שעובדת אצלה.
והפעם, נושא המייל - "יום המשפחה". אני מוצאת את עצמי לוקחת נשימה עמוקה. עוד לפני שאני פותחת את המייל אני מבינה שהפעם הסתבכתי כהוגן. 
"לקראת יום המשפחה", כותבת הגננת, "עליכם להביא לגן תמונה של כל בני המשפחה".
תמונה? של כל בני המשפחה? בשלב הזה, הנשימה העמוקה שלי הופכת לקוצר נשימה כבד.
כ
ל מה שבא לי זה לסגור את המייל, לסמן אותו כלא נקרא, כמו כל מייל שאין לי כוח להתעסק איתו, ולקוות שמי שכתב לי אותו ישכח מכל העניין. אבל הגננת, עינה פקוחה, והיא לעולם, אבל לעולם אינה שוכחת.

כאן אני כבר מבינה שאין לי לאן לברוח ומתחילה לתכנן את המבצע המורכב. קפ"ק 1 מתחיל.
דבר ראשון אני מרימה טלפון לגרוש שלי. "תקשיב, חגיגות יום המשפחה מתחילות בשבוע הבא". מבעד לטלפון אני שומעת אנחת ייאוש, כאילו בזה הרגע בישרתי לו על עליית תשלומי המזונות.
לאחר שהבנו שתמונה משותפת של שלושתנו לא קיימת מהשנים האחרונות, ולאחר שסיכמנו פה אחד שגם לא כל כך בראש שלנו להיפגש לרגל חגיגות השנה ולהצטלם כמשפחה מאושרת, החלטנו שהוא ישלח לי תמונה שלו ואני אנסה להנדס פתרון יצירתי.

אז ברגע של הברקה, החלטתי להוריד פוטושופ. את התמונה של אבא נדביק לתמונה שלי ושל אוריה, על הדרך נטשטש לי כמה חצ'קונים, והכל יהיה בסדר. הנשימה מתחילה להיות סדירה שוב. עכשיו רק צריך להבין איך משתמשים בתוכנה הזו.
מי שמכיר אותי יודע שהקשר ביני לבין טכנולוגיה בסיסית הוא מקרי בהחלט, ואחרי שעה של נסיונות כושלים הבנתי שהגיע הזמן לעבור לתוכנית ב'.
הלכתי לפתח את התמונות, שזה כשלעצמו משימה לא פשוטה בימינו. אחרי כמה גזירות והדבקות היתה לנו תמונה משפחתית לתפארת. אמנם הראש של אבא היה נראה קצת קטן יותר משל הילדה, אבל אפילו הפרפקציוניזם שלי בשלב הזה כבר לא תפקד.

גאה בתוצאה, ניגשתי לאוריה בהתלהבות כדי להראות לה את יצירת האומנות המפוארת.
המבט שלה היה נראה מתלהב הרבה פחות משלי. "אוף, אמא, המשפחה שלי ממש קטנה". הסתכלתי בתמונה. חוץ מהראש של אבא שיצא קצת קטן, גודל המשפחה היה נראה לי לגמרי בסדר.
"לכולם יש אחים ואחיות ורק לי אין". טוב, לזה אני כבר כנראה לא יכולה למצוא פתרונות מהירים.
ברגע של הברקה נוסף, הצעתי להוסיף לתמונה גם את צ'ילי החתול שלנו. למזלי, הרעיון התקבל בהתלהבות והמשבר היה מאחורינו.
שיעורי הבית הוגשו לגננת.

חשבתם שזה הסוף? אז ממש לא. עד עכשיו נערכנו לוגיסטית למבצע. עכשיו מתחילה הפעילות המבצעית האמיתית. קפ"ק 2 יוצא לדרך. ואני כבר חשבתי שבצבא התמודדתי עם מבצעים מורכבים.
אני יוזמת שיחה עם הגננת. חשוב לי לתאם איתה ציפיות בנוגע לאיך הנושא הולך להיות מוצג בגן, כדי שחלילה אוריה לא תרגיש שונה מכולם, כדי שלא יקרה שמחוסר תשומת לב היא לא תרגיש שייכת.
בשלב הזה, על הדרך, אני מאד מקווה שהבהרתי לה מי עובד אצל מי.

הבעיה לכאורה נפתרה. ישנה תמונה, ציפיות הובהרו והנשימה כבר הוסדרה לחלוטין.
ובכל זאת, אני מוצאת את עצמי מהרהרת בעניין בפוזת הספה האופיינית לשעות הערב.
אולי הבעיה הנקודתית הזו נפתרה, אבל באיזשהו מקום אני מבינה שהחששות האלו ילוו אותי כל החיים. עכשיו זה בגן, מחר זה יהיה בבית ספר, בשיחות עם מורה אטומה, לאחר הערות עוקצניות שתקבל מאיזה ילד מעצבן ובגיל 24 אצל איזה פסיכולוג שאולי תלך אליו.
המאבק הזה שלי להפוך את השונה לכמה שיותר קונבנציונאלי הוא אולי אבוד מראש, והגירושים שלנו כנראה ילוו ויפגשו אותה בהרבה מאד מקומות במהלך חייה.
לפעמים אתה מקבל החלטות בחיים שיש להן השלכות, ועם כל זה אתה שלם איתן לחלוטין.
אין לי ספק שלחיות במשפחה סטנדרטית, לכאורה, עם זוג הורים, כמה ילדים יפים וכלב, יכול להיות קשה וכואב הרבה יותר.
הפעם, על הספה, אני נשארת בעיקר עם סימני שאלה. וכנראה אעביר עוד כמה ערבים בפוזה הזאת, מהרהרת בעניין.
אז נכון, אנחנו לא זוג הורים שחיים יחד, ובמקום כלב יש לנו חתול, די מכוער האמת, אבל מרבית הזמן אני מרגישה שאנחנו במקום הכי סטנדרטי וטבעי לנו. ואת זה אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו, גם לא הגננת.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
2 תגובות לפוסט זה
אנונימי (אורח) הגיב ביום חמישי 7.2.13

פשוט מכעיס לשמוע עד כמה המערכת של החינוך אטומה ולא מציגה לילדים עוד מודלים של משפחות..

הגב
טל (אורח) הגיב ביום ראשון 10.2.13

מחזקת את ידייך!
ושמחה שצרפתם את צ'לי לתמונה. מה הוא לא בן משפחה?
מאחלת לך ולקטנה שדברים יסתדרו, שלא יהיו מוקשים שים מדי בעתיד, ושאולי , בעתיד, המשפחה שלה תגדל ותכיל יותר מהורים וחתול.

הגב