תמר אסרף
תמר אסרף נשואה לאייל ואמא לחמישה ילדים, גרה בישוב עלי שבבנימין. יום שישי 22.2.13 8 תגובות לפוסט 22213 צפיות

שיכורה ולא מיין

 

 

פורים שנת תשנ"ה. אני כבר כמה חודשים לומדת במדרשת הרובע, ומתחילה להבין שמה שאני לומדת מוצא חן בעיניי.

הכל עדיין מאוד חדש לי, שום דבר כמעט לא מוכר.

ראש חודש אדר, מרבים בשמחה, הרקדה של בנות המדרשה במקום בילוי בדיסקוטק או בפאב מקומי, משלוחי מנות. מאז כיתה ה' לא הכנתי. ואיפה נהיה בסעודת פורים, מה זה סעודת פורים? שלא לדבר על תענית אסתר.

הצום יוצא, אני חצי מעולפת, אין לי ניסיון רב בצומות. חברותיי החדשות ללימודים מורגלות בצומות ולא נראה שהוא בכלל השפיע עליהן, הן כבר בהכנות לקראת הערב.

בתוכנית - קריאת מגילה. אני מתרגשת, בשבילי זו הפעם הראשונה. באמת כשאומרים המן כולם עושים רעש, תמיד חשבתי שזו אגדה. אני מנסה להקשיב לכל מילה, כמו שלמדתי בשיעור שעסק בהלכות שמיעת מגילה. קשה לי, המחשבות שלי נודדות הרחק מישיבת מרכז הרב שם אנחנו יושבות מנודות בעזרת הנשים.

לא קל לי הריחוק הזה מאחורי המחיצה. מטבעי אני ממש פמיניסטית, אבל הערב המחיצה מעניקה לי שקט והזדמנות להיזכר בפורים של שנה שעברה.

נסענו כמה חבר'ה למסיבת פורים, מקיימים את מצוות היום - תחפושות והרבה אלכוהול. החבר'ה שותים ומשנכנס יין יוצא כל הג'יפה. אני חושבת על התהליך הארוך שעברתי, למרות שחלפו רק כמה חודשים. אני כבר לא שם. אפילו לא מתגעגעת.

אחרי קריאת המגילה כולן הולכות לצפות בבחורי מרכז הרב רוקדים ושותים. אני לא רוצה להצטרף. שונאת שיכורים ושונאת מחיצות.

הן מצליחות לשכנע, ובחוסר רצון ועם המון חששות אני מצטרפת. התאהבתי בעולם הזה, ואני לא רוצה לראות שגם תלמידי הרב קוק הופכים לשיכורים.

אנחנו נכנסות לישיבת מרכז הרב, באוויר ריח חמוץ של זיעה ואלכוהול, מאחורי המחיצה המון נשים מצטופפות, בא לי להקיא.

אני מוצאת לי פינה ומשקיפה לעבר מעגל הרוקדים, חלקם אוחזים בקבוק יין, הם שותים, מתחבקים, רוקדים, בוכים ומדברים. הם לא מפסיקים לבכות ולדבר.

אני מנסה להקשיב להם, ולאט לאט אני מבינה שהם אומרים דברי תורה, מתפלפלים, מבררים מסבירים. דברים עמוקים פנימיים. הדמעות מתחילות לזלוג ואני לא מצליחה לעצור אותן.

הדמעות האלו תמיד מופיעות אצלי כשאני נפגשת עם משהו אמיתי. ואני יודעת שהיין הזה מוציא מהבחורים האלו משהו אחר לגמרי, ואני מבינה שמה שיוצר את ההבדל זו התורה שממלאת אותם.

כשנכנס יין יוצא סוד. הסוד הזה הוא מה שיש לך בפנים. הבחורים האלו עם הזקנים הכיפות והפאות שנראים כל כך שונים מהחברים האהובים שלי, שהשארתי מאחור, חשפו בפניי את הסוד הזה. אני בוכה ומתרגשת, מרגישה שיכורה ולא מיין.

בשבילי פורים זה הרגע הזה, הפנימי, שמברר את כל המהלך שעשיתי, ומזכיר לי שאני בדרך הנכונה.

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
8 תגובות לפוסט זה
אנונימי (אורח) הגיב ביום שישי 22.2.13

וואו!

הגב
ישראל מידד (אורח) הגיב ביום שישי 22.2.13

על "מנודות בעזרת הנשים" שכתבת, לא אתווכח. כפי שאת אומרת, אולי זו הרגשה אמיתית. אבל גם לי סיפור הקשור למחיצה.

כשאשתי לעתיד ואני הגענו לשלב יחסית רציני, כשהיא במכללת שטרן ואני בקולג' ישיבה של ישיבה אוניברסיטי, נסעתי לשטרן לשבת. עליית מדרגה. התאכסננו כמה בחורים במלון קרוב ומקום התפילה בשבת היה באודיטוריום של המכללה. הגעתי והתברר לי שאנו סך הכול אולי 20 - 30 חברה בשלבים שונים של היכרות, מי עדיין בהתחלה ומי יותר מתקדם, ושם יש מחיצה, כמו שצריך, לכל רוחב האולם.

אלא מה? מאחורינו נמצאות אולי 200 צעירות ועד היום, אני עדיין מרגיש לפעמים את ה"חורים" שעשו לנו עיניהן. מי באמת סגור על החברה ומי אולי עדיין יש סיכוי שהוא יהיה פנוי בהמשך ועוד מחשבות הועברו דרך המחיצה. 200 זוגות עיניים בגב, "בוערות".

אינני בטוח שהיינו מנודים אז באותה שבת אבל מזל שהייתה שם מחיצה.

הגב
ענבל טויטו (אורח) הגיב ביום שבת 23.2.13

תמר - ממש מרגש!

הגב
יעל ניימן (אורח) הגיב ביום ראשון 24.2.13

תחושות שמי שגדל בעולם הזה לא יבין לעולם.
אולי זאת קריאת כיוון בשבילנו לצאת מהקופסא ולהסתכל על העולם הרוחני של כולנו מבחוץ.
אולי רק ככה נוכל להעריך באמת את מי ומה שאנחנו.
שיהיה חג שמח!
אין אפס, ריגשת...

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום ראשון 24.2.13

האם ייתכן שטעית בשנה והאירוע היה שנה קודם?

קריאת מגילה במוצאי הצום מתרחשת בירושלים רק כאשר יש פורים משולש. הדבר היה בתשנ"ד ולא בתשנ"ה.

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שלישי 26.2.13

יותר הגיוני שטעיתי וזה לא היה במוצאי הצום אבל מי יודע...

הגב
טל וייזל
טל וייזל הגיב ביום רביעי 27.2.13

תמר,
עיניי נוצצות מדמעות. לעולם לא אשכח את התחושה המהממת שעד כה התקיים עולם שלם וטוב בלעדיי ופתאום מסך שלם הוסר והוא פתוח גם בפניי. רגעי הגילוי תמיד ישארו מופלאים בעיניי.
וגם כיף לראות שיש עוד מישהו בעולם שאומר דיסקוטק. (לא מזמן תיקנו אותי כמה נערים שהיום אומרים מועדון...:)

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום חמישי 28.2.13

אין ספק שישנם דברים שזר לא יבין ...

הגב