מרב פורת ניסנהולץ
מרב פורת ניסנהולץ עו"ד, מגדלת חמישה ילדים ובעל, מתגוררת ביישוב עלי עם נשמה של עירוניסטית. יום שני 18.3.13 10 תגובות לפוסט 34906 צפיות

מחשבות על חרות ושעבוד

שלוש לפנות בוקר.

הרגע סיימתי להניק את התינוק הקטן הזה שאני כל כך מאוהבת בו,

הוא כבר ישן, ועמו גם חמש הנפשות האחרות המתגוררות עימי בבית,

ואני מתקשה להירדם, אני מרחרחת את הגור הקטן הזה שאני כל עולמו,

שבכלל אינו יודע שהוא גוף נפרד ממני...

מחשבותיי נודדות לחודש מהיום, כי אחרי ניקיונות הפסח

ואחרי שנשיר "והיא שעמדה"

ואחרי שבני ישראל ייצאו מעבדות לחרות

אני חוזרת לעבודה...

עשיתי זאת כבר בעבר, כלומר –

סחבתי ילד בבטן תשעה חודשים

ילדתי אותו (עם אפידורל, ברור)

הנקתי אותו

וחזרתי לעבוד במשרה מלאה... אז למה כל פעם זה כל כך קשה?

וזה לא שמקום העבודה שלי לא מספק – הוא כן , ויש לי בוסים מפרגנים (שיש סיכוי קלוש מאוד מאוד שיקראו את הבלוג הזה),

ואיש שמעודד אותי ומתחלק איתי שווה בשווה בנטל,

וגם המשכורת לא רעה, אלא מה?

תמיד בשלב הזה בריטואל מתגנב לליבי חשש שכל זה אינו שווה לי,

אם איני יכולה להמשיך להיות שם במשרה מלאה עבור ילדיי.

בתוך כל בליל המחשבות הללו בשלוש לפנות בוקר, ישנו קול אחד רציני כזה

לבוש שחור לבן עם נעלי עקב, שאומר לי: זה מה שאת וזה מה שאת רוצה,

ובדרך כלל את אפילו מרוצה מכך שהשגת את זה,

וללא ספק את אימא טובה יותר כשאת מגשימה את עצמך,

ותפסיקי לבלבל את המוח.

המוח אולי משתכנע, אבל הלב...

פעם פעם הכל היה יותר פשוט, נשים גידלו ילדים וליקטו פירות בשדה

גברים צדו בשר והביאו אותו הביתה

אף אחד לא חשב שמה שהוא עושה יותר חשוב מאשר מה שהאחר עושה. חיו בשביל לחיות.

יום אחד קמה אישה אחת ואמרה: "היי, לצוד גם אני יכולה, ואפילו יותר טוב מהגברים, אני חדת ראייה, מבינה ללב החיה, מהירה ויכולה גם להיות קרת רוח כשצריך".

והיא יצאה החוצה ועשתה את זה ועשתה את זה טוב – וסיבכה את כולנו!

והיום נשים צריכות להיות גם וגם – גם אמא מעולה, מכינה אוכל לבד

כולל לחם וחומוס ביתי, תופרת תחפושות, מניקה עד גיל שנה,

וגם אישה אינטלגנטית עם מקצוע חופשי, מינימום תואר שני ומשכורת נאה

שמועילה בעולם...

אז נכון, המציאו כל מיני קיצורי דרך, כמו טבעול ותחליפי חלב אם

וחיתולים חד פעמיים ועבודה מהבית וקורסים מתוקשבים

אבל נשים כמו נשים מעדיפות לעשות הכל "כמו שצריך",

ואם לא אז לפחות להרגיש רגשות אשמה לגבי זה

זה המינימום שאת יכולה לעשות למען המשפחה שלך

וזה בהחלט מעייף

במיוחד בשלוש לפנות בוקר...

 

בעוד חודש אני אפקיד את הקטן אצל מטפלת שבחרתי בקפידה ואסע לעבודה

ואשאב למשימות היום יום

ויהיו פעמים שאשמח בהם שאני נוסעת לעבודה ולא נשארת בבית

ואפילו ארגיש גאווה על העשייה שלי בחוץ,

ולפעמים אתפלל ליום חופש לא מתכונן

והילדים יאכלו לפחות פעמיים בשבוע שניצל תירס (ויהיו מאושרים מזה)

והכל ישוב על מקומו בשלום

אבל מידי פעם בשלוש לפנות בוקר, כשאקום טרוטת עיניים לילד זה או אחר

תחזור התהייה הקיומית הזאת להטריד את מנוחתי

ושוב ושוב אבחר באופן חירותי להשתעבד...

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
10 תגובות לפוסט זה
מיכל UHZK (אורח) הגיב ביום שני 18.3.13

אם לא הייתי מכירה אותך הייתי מהנהנת ומחייכת, מזדהה ומקווה שיש עוד נשים כמוך . וכשאני מכירה אותך, אומר לך מירב יקרה שאני עוד יותר שמחה בחברתך, כמה רבה ונפלאה וסוחטת היא עובדת היותנו נשים ולי לפחות טוב מדי פעם להשיל מעצמי את האחריות לכמה רגעים על מנת להשתתף או לשתף בתחושות האלו. בהצלחה בחזרה לעבודה, יש עוד כ"כ הזקוקים לכישוריך- אשרייך ֱֱ

הגב
סבאיואל (אורח) הגיב ביום שני 18.3.13

מרב חמודה ! את מקסימה וכן גם הילדים והבעל שאת מגדלת! גאים בך ואוהבים מאוד, אבאמא

הגב
Leah (אורח) הגיב ביום שלישי 19.3.13

Beautiful. These are EXACTLY the doubts I had and have. You said it beautifully
Kol hakavod.

הגב
מיכל ספגטינה
מיכל ספגטינה הגיב ביום שלישי 19.3.13

אני בטוחה שהרבה מזדהות איתך... רובנו מנסות ללהטט בין עבודה-בית-ילדים ובאופן לא מפתיע- מצליחות :)

רק משהו קטן- את רגשות האשם כדאי לזרוק ומהר. כשאמא מרגישה רגשות אשם זה עובר לילדים ומכאן המסכנות שחשים "ילדי הטבעול"... כששאלתי את אמא שלי למה אנחנו[הילדים שלה]לא מרגישים שחסר לנו דבר בילדות ולמרות שאמא הייתה בעבודה אנחנו מאוד קשורים אליה, היא ענתה לי: כי לא היו לי רגשות אשמה. היא לא ריחמה עלינו ולא חשבה שאנחנו מסכנים ושהיא "אמא לא טובה" ומתוך כך גם לא הרגשנו ככה...

הגב
פרסום קמפיין (אורח) הגיב ביום שלישי 19.3.13

מירב היקרה,
מאוד גאים בך, תמשיכי להיות כזו מאושרת, אמא למופת...
מצפים לעוד מאמרים מדהימים שלך
צוות קמפיין

הגב
נעמה מאור (אורח) הגיב ביום שלישי 19.3.13

מרב מקסים! אומנם אני עירוניסטית בנשמה וגם במיקום, אבל הזדהיתי עם כל מילה...נשיקות...

הגב
מרב (אורח) הגיב ביום שלישי 19.3.13

תודה לכל המגיבות ובמיוחד למשפחה המהממת שלי (קמפיין אתם בהגדרה זו (-:)

למיכל - מה לעשות אני פולניה מכל הצדדים - רגשות אשם זה בגנים (-;

אני מאחלת לכל האימהות להתלבט להתגבר להתקדם לצמוח ו לעשות מה שטוב להן ולמשפחה שלהן

הגב
טל מאיר
טל מאיר הגיב ביום שלישי 19.3.13

הי מירב, הייתי חייבת להגיב... גם אני ילדתי לאחרונה בלידה רביעית - תאומות.
כמובן שהנושא בראש מעיניי, לקחתי חל"ת של שנה,מקווה שזה יהיה טוב ומועיל לכולם.
חג שמח וכשר ואולי ניפגש בעלי פעם... (טלי הורוביץ)

הגב
מרב (אורח) הגיב ביום שלישי 19.3.13

טלי תאומות!!!! איזה כיף בטח תהיה שנה מדהימה (אם כי מעטה בעות שינה) אתם חייבים לבוא לבקר מאוד נשמח תודיעו כשאתם באיזור

הגב
איילת (אורח) הגיב ביום חמישי 21.3.13

כמה אני מבינה ללבך אני תמיד ברגעים אלו משננת את הטיעון {הכ"כ מוצדק לעניות דעתי הקובעת..} של:"למה אנחנו נבחרנו בעל כורחנו לתקן גם את חטא חווה וגם את חטא אדם הראשון..." בדיוק כמוך אני נמצאת בשלב הקמבאק הכ"כ לא קורץ ומלידה ללידה אני יותר מבינה כמה אמא מקומה האמיתי הוא להיות בבית עם ילדה,
כמה אני נינוחה , על אף שעותי הספורות בלילות , איזה כייף שהרי הכביסות (לא כולל פסח) מסתימות להן .. וכמה כייף להעשיר את עצמי בין לבין בספר טוב או שיעור מענג שנותן כח למחר??
ולא לחיות מהעונג הזה רק משבת לשבת?????

הגב