תמר אסרף
תמר אסרף נשואה לאייל ואמא לחמישה ילדים, גרה בישוב עלי שבבנימין. יום רביעי 17.10.12 2 תגובות לפוסט 12375 צפיות

גבעת האולפנה מציגים "להתפלל לאהוב ולבכות"

הרבה מילים נשפכו על גבעת האולפנה מה יקרה ואיך יקרה פרשנויות תגובות מאמרים דיווחים אין סוף משאים ומתנים.

ניסיתי לצלול לעומק ל"בין השורות" להבין מה מניע את כל אחד מהמושכים בחוטים .ניסתי לברר לא רק מבחוץ את תפישת העולם הפנימית ואת מה ואיך פועלים כתוצאה מאותה תפישה.

המאבק בגבעת האולפנה היה  רק לכאורה על עתיד הבתים  לדעתי המאבק האמיתי היה שם על הדרך. השתתפו במאבק הזה הרבה מורי דרך מלומדי ניסיון ומצוידים בהוכחות על צדקת דרכם.

שתי דרכים ראשיות היו שם ,בשתיהן כבר צעדנו בעבר דרך גוש קטיף ודרך עמונה. שתיהן כואבות ושתיהן הותירו אינסוף צלקות ,דיונים ומסקנות

דרך גוש קטיף של "באהבה תנצח" הותירה את רובנו שלמים בגופנו אך פצועים בנפשנו אוחזים יד ביד את המדינה  אבל שוכבים כמו שקים של תפוחי אדמה. הגוש פונה הבתים נהרסו אלפי תושבים נפגעו נזנחו . אלפי בני נוער התרוממו התפללו וקרסו .אלפי טילים מעזה ממשיכים לחזק את אלו שהאמינו שצריך היה לפרוץ את הגדרות בכפר מימון ולנצח את המדינה.

שם בנקודה  הזו כבר התפצלה לה הדרך השנייה,דרכה של עמונה. "במאבק ננצח" נילחם, ניפצע נמסור את גופנו ממש לנוכח החלטת הממשלה.הבתים נהרסו ולא רק הם ,מאות בני נוער שבורים בגוף ובנפש.מראות איומים, כאן יד ביד כבר לא הולכים זה מאבק אלים וכואב שיצור מאזן אימה . העובדה שאחרי עמונה במשך שנים לא העזו  להרוס אף בית רק הוכיחה לתומכים שהם צדקו ונתנה למתנגדים תחושה שהם אולי במובן מסוים טעו.

אלו שתי הדרכים המרכזיות  שנפגשו בצומת דרכים שנקראת גבעת האולפנא,הן נפגשו כבר קודם במגרון.הן נפגשו כבר לפני הרבה שנים בראשית ימיה של תנועת גוש אמונים. צריך להכיר לעומק את הציונות הדתית רבניה מנהיגיה  כדי להבין איזה קרב התחולל שם בצומת הזו.

בסופו של דבר נפלה הכרעה המשפחות יעזבו לא יהיה מאבק.המדינה תפנה אנחנו נתפלל נארוז נתפנה ונבכה.

מי שמכיר יודע שבאמת אין כאן בחירה, ישנה דרך אחת של הליכה יד ביד עם כל הקושי וכל הכאב.הליכה מסובכת בדרך פתלתלה אבל הציונות הדתית וה"מתנחלים" בתוכה בחרו בה כבר מזמן.אם לא ילכו בה הם לא יהיו נאמנים לעצמם.נכון ,גם הדרך השנייה קיימת ומתרבים ההולכים בה,אבל היא לא הדרך הראשית היא סוג של קיצור דרך בתקווה להגיע יותר מהר.

זה קיצור דרך מטעה הוא לא מוביל לשום מקום אי אפשר לאנוס את עם ישראל או את החברה הישראלים להבין ולהרגיש את מה שאנחנו כל כך מאמינים בו.הדרך הזו רק מרחיקה  היא לא מקצרת.

"להתפלל  לאהוב ולבכות" זה מה שנותר לנו לעשות, זה מה שעושים עכשיו תושבי גבעת האולפנא זה מה שכולנו עושים .

לא יודעת מה יהיה בסופו של יום והאם ירבו ההולכים בדרך השנייה.מה שבטוח שהייתה כאן הנהגה אחראית רצינית ואמיתית שהכריעה במלוא העוצמה והיו כאן אנשים שקיבלו את ההחלטה המאוד קשה הזו בגבורה.אנשים שמתפללים אוהבים ובוכים.

 

 

 

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
2 תגובות לפוסט זה
תפארת גולד.
תפארת גולד. הגיב ביום שלישי 28.5.13

בס"ד
הצורה הזו הופכת את הציבור הסרוג,בביטוי עממי,ל'ילדי כאפות'.

הגב