מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין יום שישי 31.5.13 49 תגובות לפוסט 95102 צפיות

צאו לנו מהרחם, תודה

לפני כמה זמן עמדתי ושוחחתי עם כמה חברות, כשפתאום אחת מהן פנתה אלי בחיוך, הצביעה על הבטן ושאלה: "נו, כבר יש בפנים משהו?".

מעבר לעובדה שהייתי בטוחה שאני נראית די חתיכה בשמלה השחורה אותה לבשתי באותו רגע, הייתי כל כך המומה שברחו לי המילים מהפה. חברה אחרת מיד אצה לעזרתי, והתחילה לומר שהייתי כל כך רזה לפני החתונה וקצת השמנתי אחרי וזה בסדר, ותוך כדי הסיטואציה המוזרה הזאת ניסיתי לא לאבד את העשתונות ולרמוז לאותה חברה שהיא רק מחמירה את המצב, ושכדאי להעביר נושא בדחיפות.

עד כה הסיפור הזה הוא אולי מהמביכים יותר שקרו לי, אך מאז החתונה נאלצתי לסבול לא מעט מבריות טובות למיניהן, שחשבו שזה מעניינן לברר מה מצבי המשפחתי ומה קורה בתוך הרחם שלי. ברור שזה מכוונה טובה, ומסקרנות, ומרצון למצוא איזושהי תשובה הגיונית לחמישה קילו העודפים שהצטרפו אלי יחד עם כיסוי הראש והטבעות, אבל אני עדיין חושבת שאין לזה טיפת הצדקה.

השאלה (בה' הידיעה) מגיעה לבושה בכל מיני צורות. יש את המנומסות שעוד מגששות ושואלות. יש את אלו שכבר קובעות עובדה - "אז כבר מגיע לך בשעה טובה?", ויש את החוצפניות ביותר שמעיזות לשלוח ידיים ולמשש. סוג של הטרדה מינית, שטרם הוכרה על ידי הציבור.

במשך השנה האחרונה ניסיתי למצוא כל מיני פתרונות להיחלץ מהמצבים הלא נעימים האלה. כשעמדה מולי חברה טובה או מישהי רחוקה יותר, והפנים שלה לבנות מרוב שהיא מתפדחת, האינסטינקט הראשוני שלי הוא להושיט חבל הצלה מיידי. לנחם אותה שהיא לא צריכה להרגיש לא נעים, שבאמת השמנתי קצת, שיום אחד זה עוד יהיה רלוונטי. עם זאת, בעלי תמיד טען שזאת מצווה לייבש אנשים במצב כזה - "למען יראו וייראו" ולא יעזו עוד לשאול את השאלה המביכה הזו. אם מישהי תוהה לגבי הקילוגרמים העודפים שלי, לעדכן אותה שגם היא השמינה בחודש האחרון. חברה אחרת הציעה שכששואלים אותי, אולי כדאי להניד את הראש למטה בעצבות, לומר שאנחנו מנסים ומנסים ולא מצליחים. לא בהכרח כי זה קשור למציאות, אלא יותר כדי לגרום לגברת להבין שזו שאלה שפשוט לא שואלים, שזאת לא עובדה ש"זכות הציבור לדעת", ומי יודע מה יש מאחורי הקלעים של בני הזוג שיכול להסביר את ההשמנה.

זה מזכיר לי משהו שחברה שלי סיפרה לי, כשאמרתי לה שאני מותקפת תדיר בשאלות מעצבנות שכאלה. היא שיתפה אותי בסיפור של חברה שלה, נשואה טרייה יחסית, אשר השמינה מאוד לאחר החתונה. היא סבלה מההצקות הרגילות, בזמן שאף אחד לא ידע שהשמנת היתר, במקרה שלה, נבעה מבעיות בזוגיות. כשהיא התגרשה כעבור כמה חודשים, אני מניחה שכל אותם אנשים ששאלו אותה למדו את הלקח.

תמיד פחדתי לכתוב על זה פוסט. פחדתי שאותן נשמות טובות שיקראו את זה ייעלבו. פחדתי שזה יהרוס לי את הקארמה, יפתח עין הרע, יהרוס לי את הסיכויים כשבאמת נרצה כבר תינוק. אבל החלטתי שהפוסט הזה הולך להיכתב לטובתן של כל הכלות הטריות יותר והטריות פחות, מתוך בקשה הגיונית אחת: חכו שנודיע, חכו שיהיה לנו תינוק בין הידיים, חכו לסימן יותר ברור מבטן שמנמנה, ובינתיים קחו נשימה עמוקה וכמה שיעורים פרטיים על טאקט.

אז עד להודעה חדשה, צאו לנו בבקשה מהרחם. תודה.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
49 תגובות לפוסט זה
טל (אורח) הגיב ביום שישי 31.5.13

חותמת על כל מילה!
ומה, לא ידעת שכיסוי ראש שוקלחמישה ק"ג? :)

הגב
קרן ארגמן (אורח) הגיב ביום שבת 1.6.13

בפעם הבאה שישאלו אותך אם יש משהו בפנים, תעני: "כן, הסטייק שאכלתי אתמול, הלזניה משלשום וגם החמין משבת. אל תשאלי יש לי עצירות כבר שבוע..." וגם לענות, "לא, מה אני ניראית שמנה? דווקא רזיתי 2 ק"ג..." אפילו אם זה לא בדיוק נכון...

הגב
ניר (אורח) הגיב ביום שבת 1.6.13

מירי'לה- כל מילה בסלע! מזדהה מאוד עם התחושות (למרות היותי גבר)
ומאחל לך מזל טוב! ורק בגלל שאני יודע שהיה לך יום הולדת...

הגב
ישראל מידד (אורח) הגיב ביום שבת 1.6.13

וקרה לי, שמתוך רצון כן להיות מנומס, שכאשר עברה לידי עיתונאית בכירה בימים שעבדתי בכנסת, והבחנתי (בטעות אבל) בבטן שנראית לי טפוחה במקצת, הוצאתי מפי "בשעה טובה", התברר לי מהמבט הקודר שבאמת זו לא הייתה השעה הטובה שלי. מאז, אני מאוד נזהר.

הגב
רחלי (אורח) הגיב ביום שבת 1.6.13

באותה הזדמנות הגיע הזמן שלפני שיצאו מהרחם שנצא מהפה ..... אין סיבה להתערב לכל אחד ואחת בצלחה, בראש ובבטן שלו. תמו לחיות בשקט זה נעים יותר שמח ומהנה.
מירי כל הכבוד על הפוסט!!!!!!!!!!!!

הגב
רבקה (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

בתור בת 20 בחודש תשיעי (עם קטנטן כבר מתרוצץ בבית), אני לא סובלת מזה יותר מדי, אבל ידעתי שמשהו כזה קיים. תודה על הכתיבה, זה חשוב.

הגב
דרול (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אז את כבר בחודש החמישי?
אה, אין לך כלום?
יש לך מזל, תינוקות זה מה זה כאב ראש.

הגב
רבקה עברון (מוס) (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

מירי! כל הכבוד על הפוסטים הללו! אני רוצה לבשר לך שזה לא עובר.. גם אחרי שיהיה לך ילד אחד אנשים ימישכו להסתכל ולשאול מתי יהיה הבא. השבת הייתי בבית הכנסת וכנראה אכלתי קצת יותר מדי בערב קודם והבטן שלי ביצבצה החוצה.. :) מולי עמדה חברה שלא הפסיקה להתסכל לי על הבטן. היא הייתה בטוחה שאני כבר בהריון נוסף...

הגב
ענבל (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אמרתי לך איך להגיב כשמישהי ממששת לך את הבטן, לא?? :)

הגב
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה הגיב ביום ראשון 2.6.13

תודה על התגובות, ההזדהות, ועל הטיפים :) תמיד טוב שיהיו כמה תגובות בארסנל, למרות שבכל פעם המוח קופא מחדש כשצריך לחשוב על תגובה הולמת... אולי צריך להשלים עם זה, כמו שאמרת רבקה, כנראה שזה פשוט משהו שנצטרך להתמודד איתו כל חיינו.... :)

הגב
פויה על כולם (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

גם אחרי הלידה זה לא עובר.
אני כבר מספיק זמן אחרי לידה כדי שאני לא אוכל להשתמש בתירוץ הזה יותר. ובכל זאת, בפנים נשארו עוד כמה שאריות (צעצועים שהא שכחה בפנים).
לפני כמה ימים מישהי מהיישוב שאני לא מכירה אפילו את השם שלה (ושאי אפשר להגיד עליה שהיא רזה) עצרה לידי במיוחד כדי להגיד לי שנראה שמגיע לי בשעה טובה. פויה עליך, טיפשה!

הגב
יעל (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

מבאסת!
עד שנכנסנו לשם את רוצה שנצא?
או כמו שאומרים אצל הדוסים :"בעיתו ובזמנו"...

הגב
גדעון (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אני אדם הרבה פחות סבלני ככלל, ובטח בכל הנוגע לכל מני כאלה ואחרים שנכנסים לי לחיים הפרטים.
אני חושב שתגובה של "אם את כבר נכנסת לי לרחם את מוזמנת גם להכנס לי לתחת" הייתה פותרת את הבעייה וגם על הדרך היית משחרר עוד כמה מהתערבות חטטנית שכזו. שכן סביר שהשואלת לא רק שתחדל ממנהגה המגונה אלא תפיץ ברבים את התשובה שקיבלה. מה שימנע מדומותיה לשאול בעתיד ומדומותייך לאמץ את התשובה.
תוך חצי שנה מיגרת את התופעה.

הגב
מוריה נאמן (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

מעולם לא הזדהיתי ככה עם פוסט כמו עם הפוסט הזה... כל מילה נכונה!!! זאת בעיה כ"כ קשה בחברה הדתית שאם את נשואה כבר כמה חודשים אז בטוח אפשר להגיד כבר - מזל טוב.... כ"כ נכון וגם כ"כ עצוב.... צאו לנו מהרחם!!!! מירי - שאפו ענקי על האומץ לכתוב פוסט שכזה - אני מאחוריך ב- 100%.....

הגב
מיכל אודסר (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

מירי- העם איתך!

רק עם כל הכבוד לעצות איך "להחזיר" לצד השני- אני רוצה לראות מישהי כאן שבאמת ענתה ככה לחמותה/דודה פולניה וכו'. קשה לי להאמין... ברגע האמת כולנו קופאות ופשוט ממלמלות משהו כמו "בעזרת ה'"...

ונוסיף בקשה לכל אותן "נשמות טובות" שנותנות עצות וטיפים לכניסה להריון... לגמרי- צאו לנו מהרחם! וכבר שמעתי סיפורי זוועות מחברות שלי- אחת לקחה כדורים למניעה בתחילת הנישואין ואח"כ כשרצתה לא הצליחה להיכנס להריון. באו כל אותן הנשמות ואמרו לה שזה בגלל שהיא מנעה... חברה אחרת- נאמר לה שבגלל שהיא לחוצה להיכנס להיריון[בכ"ז היא נשואה 4 שנים ומאוד רוצה]היא לא מצליחה... מה נסגר עם אנשים?!

ומירי- את נראית פצצות עם השמלה השחורה! :)

הגב
מיכל (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

מצד שני, יש לדתיות קטע מוזר לא להגיד כשהן כן בהיריון, כאילו יש בזה משהו מביש משום מה. ואז במשך חודשים ארוכים אי אפשר לדעת עד שאת כבר כמעט יולדת... אם כבר כמו החילונים אז עד הסוף - תגידו איך שאתם מגלים, ואם אתם יודעים את המין, תגידו גם. מה הטעם לדעת בעצמכם ולא לגלות לאנשים אחרים? הרי אתם אלה שהכי איכפת להם...

הגב
יונית (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

כל הכבוד! מזדהה איתך לגמרי!

הגב
מ. (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אין לי נסיון בעניין אבל אני באמת יכולה להגיד שאי אפשר שלא לשים לב לתופעה הפשוט מכוערת הזאת.
מירי - סחתיין על האומץ, אני בטוחה שיש מלא בנות שמאושרות שמישהו סופסוף כתב את מה שכתבת על במה כזאת.
והמלצה לכל הבנות שסובלות מה"נשמות טובות" האלה - מי שמקבלת משפט שכזה שתדפיס את הפוסט ותשלח בדואר לשכנה/דודה הנחמדה שטרחה לומר את מה שלא היה צריך...

הגב
עידן (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אני לא אשכח טרמפ שהיה לי פעם עם 2 נשים מגבעה ליד שילה. במהלך הנסיעה הן דנו לגבי כל הנשים בגבעה שלהן מי בהריון, באיזה שבוע היא, וכמה זמן היא חיכתה מאז הלידה הקודמת עד ההריון הבא. אם זה לא נקרא לחיות בחדר שינה של השכנים, אני לא יודע מה כן.. אה, כמעט שכחתי- גם היה שם דיון מרתק לגבי כל אחת מההריוניות למי מהנשים היא מספרת שהיא בהריון, ולמי לא (ואז המסכנה תדע על זה רק ברכילות..). יצאתי נגעל מהטרמפ הזה. בעיני זה שיקול רציני לא לגור ביישוב קטן (וגילוי נאות-אני גר היום בגבעה קטנטנה..)

הגב
רותי מרמור (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

הי
אני חוששת שאין כל דבר חדש. יש סקרנות טבעית שרובה מטעמים חיוביים ויש גם את הקנטרנים , שאני מעדיפה להאמין שגם הם לא רעים. אני דוגלת בשיתוף הסביבה כי כך טוב לי. אני יודעת שרבים/ות מעדיפות לשמור סודות. הבעייה עם סודות בין מכרים שהם תמיד עוברים מפה לאוזן. הכל כמובן מועצם בישוב קהילתי קטן שכולם מרגישים שהם חלק ממשפחה מורחבת.

הגב
ימיק (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אוי, זה נהדר!!!

הגב
שירה (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אוי!! כמה נכון!! כמה מכאיב..

הגב
אמונה (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אגב, בפורומים שונים עולים מדי פעם הצעות לתשובות מוחצות.
וכן כמו בעלך אני חשובת שלאנשים חסרי טאקט מגיע לקבל בוקס בפנים.
כמו "לא הולך לנו משום מה, רוצה לתת שיעור פרטי?" (בוטה בוטה אבל עובד)
ועד ה"תתפללי עלי" הצדקני משהו

הגב
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה הגיב ביום ראשון 2.6.13

אני חייבת לומר שוב שאני נורא נהנית לקרוא את התגובות, ובהחלט אוהבת את קו המחשבה. אם כבר צריך לסבול מההצקות האלה, למה לא ליהנות קצת על הדרך?

הגב
חנה (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

המצב הרבה יותר גרוע!
כשאומרים לי שהילד כבר גדול... ומה קורה ...(חבל שלא יודעים כמה יסורים בין ילד להריון המיוחל )
אני עונה שבפעם הבאה אני אפנה אליך לצורך תכנון משפחה טוב יותר.

הגב
בדויה (אורח) הגיב ביום ראשון 2.6.13

אין עליך מירי... כל מילה בסלע... מאחת שלמדה איתך...

הגב
רותי (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

אני דווקא למדתי להנות, כששאלה אותי דודה של בעלי בלי הרבה טאקט: "מה זה, את כבר זקנה, והילד שלך כבר גדול, לפחות הייתי מצפה לראות בטן!" עניתי לה: " את לא יודעת שאני לא פוריה במיוחד?".... חחחחחח

הגב
תחיה (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

הם באמת גרים בחדר השינה של השכנים. ראית פעם את המרחק בין הקראוונים? את עובי הקירות שם?...

הגב
מוריה (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

מכירה את :"לא עוד לא, אבל אנחנו עובדים על זה בכל צורה אפשרית. את יכולה להתפלל עליו?" זדוני ומשתיק. תנסו את זה בבית.

הגב
אביגיל (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

כעובדת בתחום הבריאות [ אחות] שחודשיים אחרי החתונה חצי מהצוות הרשה לעצמו לשאול אותי האם אני בהריון - גיסתי שתחיה הציעה לי לשאול בחזרה איך הם מטפלים בטחורים שלהם...
ייאמר לזכותי שאחרי שקראתי בקול שייצאו לי מהבטן, ויתנו לי להשמין בנחת עם הקרואסונים שאני כ"כ אוהבת הרוחות נרגעו במקצת..

הגב
חני כהן זדה (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

קראתי את התגובות ונשמע שכולן מסכימות ומכירות את התופעה. אז מי , בבקשה, הן השואלות חסרות הטאקט?? היתכן שאחת שכבר סבלה מחטטנות תלך לחטט הלאה? תמהני

הגב
רחל ענבר (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

התגובה שלי לשאלה הזאת (בתיאוריה) היא, "באמת התכוונת לשאול את זה בקול???" כמי שחלמה מגיל צעיר מאד להיות אמא, ובשלב מסויים נאמר לי שכנראה שייתכן שלעולם לא אזכה לך (טעו) אני זוכרת היטב את השאלות האלה. כאילו לא היה לי מספיק קשה... (זה היה מזמן, הבת הגדולה שלי היא כבר חיילת, ואחריה נולדו עוד חמישה, אבל את ההרגשה האיומה הזאת אני לא שוכחת).

הגב
יעל(המדריכה לשעבר) (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

אחלה כתבה ... באמת נכון ולא ענין אף אחד..(:

הגב
שושי (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

מצבך עוד טוב, כשנכנסתי לביה"כ בשבת הראשונה לאחר השבע ברכות, כולן הסתכלו לי על הבטן.
כאילו, גם אם כן.... מה אתן מצפות לראות???

הגב
יעל (אורח) הגיב ביום שני 3.6.13

מוכר ועצוב!
שבוע אחרי החתונה (עוד לא הספקתי לעלות את ה-5 ק"ג) מישהי מהיישוב שאלה באיזה חודש אני..
מאז זה לא הפסיק.
היו לנו גם קשיים בדרך, ולקח לנו זמן להיכנס להריון, ולא היה שבוע(!!!) שלא שאלו אותי. זה כבר היה דריכה על יבלות.
בהתחלה בכיתי, אח"כ למדתי שצריך להקים יישוב ושמו "גבעת הטאקט" ולשלוח את כולם להתנחל שם!
או בקיצור- "צאו לי מהשחלות!"

הגב
שירה (אורח) הגיב ביום שלישי 4.6.13

אני כבר אחרי ילד אחד, בן שנתיים ולא מפסיקים להציק. אפילו השכנה של חמותי (???) מצאה לנכון לתת לי טיפים לחדר המיטות ("תעשו את זה באהבה..")..
האחרונה ששאלה פשוט אמרתי לה: "קצת טאקט, אנחנו בטיפולים.." אפילו שזה לא נכון.
אני בטוחה שזו הפעם האחרונה שהיא שואלת מישהי על דבר כזה... ולדעתי עוד עשיתי לה טובה..

הגב
מאיה (אורח) הגיב ביום שלישי 4.6.13

אני חייבת לציין שזו בעיה גם בחברה החילונית. מאז החתונה אני גם סובלת מהצקות ומבטים אבל אני גם מרשה לעצמי להיות בוטה כשצריך בתגובות כמו "את מוכנה לצאת לי מהשחלות???" לא רק מהרחם :)
שמעתי גם שמועה שזה לא נגמר שם- אח"כ נוגעים לך בבטן, אח"כ כל אחד מתערב באיך לגדל ולחנך את הילד...נראה לי זו תופעה של חודרנות נורא גדולה בפרטיות בחברה שלנו לצערי :(

הגב
אדרת מינץ
אדרת מינץ הגיב ביום שלישי 4.6.13

מירי,
כתבה יפה!לא צריך אומץ כדי להגיד את הדברים הללו.
זו פשוט חוצפה לשמוע...אני כבר עניתי בכל הדרכים האפשריות שיש:
אני לא בהריון כי אי אפשר להיקלט עם גלולות-האמת,שניסיתי נרות אבל פחדתי להיקלט אז חזרתי לגלולות.
איך בעלי עם זה? בסדר גמור הוא שומע תראשון בוכה ירד לו החשק לשני.
תודה ששאלת ואיך אתם מסתדרים במיטה?את צריכה עצה?
רוצה לבוא לישון איתנו אולי ?
ועוד ועוד...
יש אנשים מגעילים בלי גבול זה פשוט דוחה.צריך להוקיע אותם מאיתנו!
מה שהכי מחרפן זה שיש לי כבר ילד ועוד רוצים עוד אחד!תגידו אתם בסדר?!?!?!?!?
פשוט אין לי מילים כבר.הזוי!

הגב
ליאת צ. (אורח) הגיב ביום שלישי 4.6.13

גם אני נתקלתי בזה. אחרי 5 (!!!) ילדים!
אני עובדת בתחום פרא-רפואי בעיקר עם נשים בהריון.
יום אחד נכנסה אלי לבדיקה אחת המטופלות הקבועות ושאלה אם אפשר להגיד לי 'בשעה טובה'.
(אני די רזה, עם בטן קטנה שהרווחתי ביושר ובאושר)
כדי לא להביך אותה, עניתי: אה, זה? אני אחרי, לא לפני... זה בסדר...
אחרי שבדקתי אותה , היא ירדה מהמיטה והוסיפה: כמה זמן את אחרי?
עניתי לה בחיוך, על גבול ההתפקעות מצחוק: 5 שנים!!
חחחח כמה בנאדם מביך את עצמו...
אנשים לא סותמים ת'פההה
אבל במקרה שלי, זה באמת לא הזיז לי. עד היום אני מספרת את זה כקוריוז.
היא לגמרי עשתה מעצמה פסיכית!

הגב
אורחת (אורח) הגיב ביום שלישי 4.6.13

הולכת לי ברחובות ירושלים ולפני מעבר החציה אני שמה לב לרכב גדול שעושה רוורס וכמעט ודורס אותי.
חזרתי מהר למדרכה והנהגת פותחת את החלון ואומרת לי "מזל שראית אותי, לא הייתי רוצה לדרוס מישהי בהריון" רציתי להגיד לה, אז איזה מזל שאני סתם מישהי.....
וזה עוד בא כמה שעות אחרי מעקב זקיקים מאכזב במיוחד.....

הגב
ניקי (אורח) הגיב ביום רביעי 5.6.13

בתור מאותגרת פוריות לשעבר אני רוצה להודות לך!!! הלוואי וכל הנשים(נכון שזה בד"כ נשים?!...) היו קוראות את הפוסט שלך. את נותנת כח ולגיטימציה לכולנו להיות מי שאנחנו בלי שמישהי תעז לחטט/לשאול/לברך בקול. יאללה להפיץ!!!

הגב
נכון מאד!!!! (אורח) הגיב ביום חמישי 6.6.13 הגב
מיכל (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

בתור נשואה טריה, אני מזדהה ממש. חודשיים (!!!) אחרי החתונה סיפרה לי חמותי שהשכנות שאלו אותה אם אני כבר בהריון. הייתי בהלם מוחלט מהחוצפה. אני שמחה בשביל אותן שכנות שהן לא שאלו אותי ישירות, כי התגובה שלי כנראה לא הייתה מרוסנת כמו של חמותי. אני באמת לא מבינה מאיפה לאנשים יש את עזות המצח לשאול כאלה שאלות-ומה אם אני לא מצליחה? מה אם אני לא רוצה ילדים? ומה אם אני כן בהריון, וממש לא בא לי לגלות בשלב הזה? מישהו צריך להעמיד אותם על מקומם.

הגב
בתיל'ה (אורח) הגיב ביום רביעי 19.6.13

אני 8 חודשים אחרי לידה שניה , 45 ק"ג ובכל זאת אנשים מרשים לעצמם לאחל לי מזל טוב ולמשש לי את הבטן חדשות לבקרים! אפילו הגניקולוג שלי לא מתעניין בכזו התלהבות

הגב
מיכל (אורח) הגיב ביום רביעי 26.6.13

מזדהה עם כל מילה.
http://www.kipa.co.il/women/50610.html

הגב
הזדהות מלאה ממנ... (אורח) הגיב ביום חמישי 14.11.13

http://hamimlatsim.blogspot.co.il/2013/11/21-14-2013.html

אסתי

הגב
ריקי (אורח) הגיב ביום ראשון 29.12.13

אצלי אף הגדילו לעשות ועוד לפני שחשדנו שאנחנו בהיריון, כבר חברותיי לספסל הלימודים (באוניברסיטה..) חשדו!
ולא רק חשדו, גם סקירות אולטראסאונד עשו לי...איזה שבוע אני ומה יש לי! וששאלתי אותן, למה חשדו שאני בהיריון? ענו לי כי הפנים שלי אחרי הקאת הבוקר הסגירו אותי..אבל לא הקאתי חברות!

הגב
נעמה (אורח) הגיב ביום חמישי 28.5.15

אהבתי

הגב
נעמה (אורח) הגיב ביום חמישי 28.5.15

מישהי פעם סיפרה לי מה היא ענתה והתגלגלתי מצחוק:
קרציות: מזל טוב, את בהריון?
חברה שלי: "אולי מאתמול...? עוד לא בדקתי... "

ד.א היא מהישוב שלך.

הגב