נעה גלבוע
נעה גלבוע בת 27. רקדנית ומאפרת. נשואה לנעם, בן קרית ארבע. לאחר נישואיהם גרו במעלה חבר שבדרום הר-חברון וכיום גרים בקיבוץ משואות יצחק. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים. יום רביעי 12.6.13 55 תגובות לפוסט 95597 צפיות

חלק ממני

אני כבר מאומנת - אני אומרת לעצמי. מנסה לשכנע. זו כבר הפעם הרביעית. לא יהיו הפתעות... כאילו זה מנחם. אני מגלה שאפילו לי אין את המילים. 
השבוע תהיה הפעם הרביעית שאפגוש את הבן שלי, במערכת היחסים המורכבת שלנו, בלי היכולת לברוח.
קשר שהתחיל בתפילה והשתוקקות, בחלום ודמיונות, בציפייה כנה לבן.
אמרתי עליו שהוא ילד של ברכה.



אין לנו דרך לצפות את ההפתעות של החיים, וכך גם אין לנו יכולת להכין את עצמנו לקראתן.
לפני ארבע שנים בשבת הראשונה של חודש תמוז, בקרית ארבע שליד חברון, צמוד לאבות והאמהות הקדושים, בלווית בני משפחה ושכנים נלחמנו עליך בעריסתך יוחאי, כשאתה בן שנה וחודש, והלכת ממנו, בלי שום הכנה מוקדמת.

ניחשתי כבר אז ברגעים הראשונים לאן פנינו מועדות. בדברים הקטנים שבחיים ובכאב הבלתי ניתן להכלה. ישבתי שבעה והתאבלתי בפעם הראשונה בחיי, על אחד מהקרובים ביותר שיש לי. על חלק ממני. על בני.
ומאז הייתי אחרת - נבולה, זקנה בכמה שנים טובות, חלשה וכואבת.

וזו היתה רק ההתחלה. כל יום שעבר, שבוע וחודש הביא תחושות ועוצמות חדשות, כל פעם מחדש גיליתי סיטואציות שלא ידעתי שאתקל בהן. העצבות היתה חיי.
"כמה ילדים יש לך? "
שאלה פשוטה. תשובה מורכבת.
עוד לא התרגלתי למצב הזה. אני מתלבטת וכל פעם עונה איך שבא לי. לפעמים שלושה, לפעמים שניים, לפעמים פשוט מתחמקת ולוקחת את השיחה למקום אחר. ואף תשובה לא משאירה אותי שקטה.
לא שופטת את עצמי, מרשה לעצמי לענות לפי התחושה בכל רגע נתון. לפי הסיטואציה.

אני שונאת לקחת את הכאב איתי, הוא כבד. אבל הרבה יותר פשוט להיות איתו רק כמה דקות ביום מאשר יום שלם.
הוא לא מתאים לי לכל הבגדים בארון. הייתי צריכה לקנות אפילו נעליים חדשות כדי ללמוד ללכת ביחד איתו, אבל בזכות ההבנה שהוא רק חלק ממני אבל לא כולי, ראיתי הרבה דברים יפים בזמן האחרון.

התגלגלתי מצחוק כמו שלא צחקתי מעולם, וגם עליו.
רקדתי בכל הכח, כדי לעייף אותו -  הוא לא כזה חכם.
יצרתי, והוא אפילו עזר.

ועכשיו אני יושבת שוב, מתכוננת לפגישה השנתית שלנו, לטקס ולתחושות. הפעם אני יודעת שהאזכרה נועדה להזכיר לי אותו. את הטוב שבו. את היופי והתום שהיה.
את מה שהביא למשפחה שלנו. את זה שהוא חלק מאיתנו, ואת האהבה שלנו אליו, יקר שלנו.

זה היום שלו. יותר מהכל. היום בו נולד לחיים בעולם האמת.
והלידה הזו כאבה לי יותר מהראשונה.
והיום, עליו אני חושבת. משתדלת להשתיק את כל הרעשים,
ולנסות להרגיש אותו. להרגיש אותו כאן איתי.

יצאתי מהמים הקרים והדוקרים, עם בלון החמצן שמילאתי לעצמי. זוכרת את כל מה שלמדתי בדרך, וצפה מעל המים החשוכים. עולה מעליהם ורוקדת לי ריקוד, צועדת על המים ולא טובעת בהם שוב.
בעזרת צבע, שיר וריקוד, אני חיה את המציאות, את החוסר ואת הקיים, ומאגדת אותם ליצירה אחת.

המים הם עדיין הקרקע לרגלי, לא יציבים אך מלאים בעומק. ואני ממשיכה בדרכי צועדת על פניהם לעבר מחוזות של חלומות שאצור לעצמי.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
55 תגובות לפוסט זה
מ. (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה יקרה, אמנם אנחנו לא ממש מכירות. אם כי אני מכרה של אחותך. וגדלתי בק.א. כך שאני מאוד זוכרת את התחושות של הצוות הרפואי מהשבת הזו. אין לי הרבה מילות נחמה. מי שלקח ממך אליו את יוחאי הוא שינחמך. בדרכך....
תודה ששיתפת אותנו בתחושות. בע"ה ימלא חסרונך בשפע טוב . בשורות טובות

הגב
אורית (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

מתוך ובין השורות ניכר איזה מסע התמודדות ארוך עברת, וכמה שאת מדהימה. שתדעו רק טוב!

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום רביעי 12.6.13

ל- מ. ואורית,
תודה שקראתן, ותודה על התגובות...

שנדע כולנו ימים טובים ובשורות טובות !

הגב
שירה (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה יקרה.
מדהים מכה שכאב יכול להפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים.
היטבת לתאר זאת.
תודה על המילים הנוגעות, המרגשות והחזקות.
וה' ימלא את חייכם בצבע, אור ואהבה.

הגב
ממקום אחר וזמן אחר (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה יקרה,
אני מלווה מרחוק בפורום אחר את הסיפור שלך ושל יוחאי כבר כמה שנים.
אילו תעצומות נפש עולות מהמסע הזה שאת עוברת וכמה חמלה יש בך כלפי עצמך.
אני תפילה שאלו שזקוקות לנחמה,
ידעו לשאוב ממך כוח ושנדע כולנו ימים של טוב, בריאות וצמיחה.

הגב
ליאת (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

כמה צובט וכואב...
יודעת שאין זו אלא מחווה סימלית, אבל שולחת לך חיבוק חזק, ומאחלת לך רק בשורות טובות, ואת בכוח להמשיך הלאה, למרות הכל.

הגב
מעוז דניאלה (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה אהובתנו
לקרוא ולבכות, אולי לצחוק, כל תגובה נראית פשוטה ובנאלית מידי. איך אפשר בכלל להכיל, להבין, להפנים???
הדמעות זולגות עליך? על נעם? על הוריך היקרים? עלינו? אין לי תשובה רק שהלב מלא עד מאד.
מבקשת שיהיו לך כוחות להמשיך עוד ועוד. ללמוד את טוב והיופי. לשכוח מכאב וצער.
שהחיים יביאו עמם רק בשורות טובות ונחמה.
אוהבת עד מאד ומצטערת שלא נוכל להיות עימכם פיזית, אך בנפשנו ובליבנו אתם תמיד תמיד איתנו לעד.
דודתך דני

הגב
בתיה בר און
בתיה בר און הגיב ביום רביעי 12.6.13

אני מנסה למצוא על המקלדת את המילים הנכונות, ולא יודעת אם יש בכלל מילים נכונות. יש בכלל מילים נכונות לאמא שאבדה ילד בבת אחת? אבל משהו מושך אותי להגיב למרות הכל.
אני קוראת בפוסט שלך כל כך הרבה כאב וגם כל כך הרבה תקווה. כמה עוצמה יש בך להמשיך ללכת, לצבוע את החיים ואת הפנים בכל הצבעים, לגדל באהבה ילדים ולא למחוק את הכאב והזכרון אבל לחיות איתם למרות הכל.
שתמיד יהיו לך כוחות נועה, שבמציאות שלך כל החלקים יתאימו ויתרככו עד שלא יכאיבו לצלקת. שהחיים ימשיכו לנַצח.

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום רביעי 12.6.13

אתן מרגשות אותי כל כך.
המילים שלכן חמות ונעימות.
התחיל לו הערב הקשה הזה..
ואתן כמו עוטפות אותי במילותיכן ומנחמות.
הערב אני לא לבד.
אני מלאה בחיבוק שלכן.

תודה !

הגב
אילה (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

את מדהימה שלנו. אוהבת אותך.

הגב
סמדר סבן
סמדר סבן הגיב ביום רביעי 12.6.13

צופים בך מהצד
הולכים איתך יד ביד
חוויים איתך וגם לחוד
אובדן של אחיין אהוב

תמשיכי לכתוב אחות אהובה
תשתפי לעצמך או לעיני כל
העיקר תמשיכי,
את נפלאה

אוהבת'תותך.

הגב
חן א. (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה יקרה,
אני איתך, מתפעמת ממך
מהחיות והיופי שבך.
ממה שהצלחת להצמיח ממך מאז.
אוהבת אותך.

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום רביעי 12.6.13

אחותי אהובתי !
תודה !

הגב
יעל (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

ממי שלי, הדמעות זולגות מתוכי, מליבי, אל תוך העוצמה, החוזק והחולשה שבך מתערבבות.
יש איזה הרהור פנימי שמתחיל בי כל שנה סביב התאריך הזה וסביב השאלה שעולה תמיד, תמיד...
גדלת! אין ספק ויוחאי צופה ואומר, יופי אמא, המשיכי! את טובה! את בסדר!! וגם מוסיף ואומר, כשניפגש, תביאי אתך איזו גלידה, כזו שמטפטפת ונמרחת..
אוהבת אותך מאד!

הגב
תמי-תמרה (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

יוחאי.
בשבילי הוא היה החבר הוירטואלי של שקד.
שקד היום בן 5 וחודשיים.
ואני זוכרת את ההתכתבויות בפורום, בלילה.
את ואני כותבות.
ומזדהות.
חוות את הביחד דרך הילדים שלנו,
מחזקות אחת את השנייה באשמורות מוזרות.

והנה עברה עוד שנה.
שקד כבר שובב מאד, יכול לכעוס, להרביץ
יכול להגיד לי: אם את לא מלבישה אותי, אז אני לא חבר שלך.
אני לא רוצה אף פעם להיות חבר שלך.

ושל יוחאי?
אפילו מבלי שידעת – היית חבר שלו. היית שותף אתו.

את יודעת,
יש אנשים שאני נמצאת איתם המון זמן. נגיד בעבודה.
והם באים, וכך גם הם הולכים.
יוחאי לא הולך.
אני זוכרת את ההתכתבויות.
אני זוכרת את אין סוף התמונות, את ואני תמיד עם מצלמה (אני עדיין... )
אני זוכרת את ההודעה.
אני זוכרת אותך בחיפה, אצל קרן.
אני זוכרת את האזכרות.

ואני זוכרת את הכאב שלי,
ואני גם חווה אותו.
לא יודעת מה עוד אפשר להגיד.
בסוף נשאר הכאב.

הגב
שולמית שוורץ (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה אהובה.
התרגשתי לקרוא את מה שכתבת. מלבד הכישרון הבלתי רגיל שלך בכתיבה, מתגלים כוחות של אישה שלמדה להתבונן בכאב העצום ממקום אחר. התהליך המשמעותי שעברת מלמד עלייך שאת נשמה מיוחדת במינה-בעיקר הרגישות שבך , הכנות והאותנטיות. אהבתי במיוחד שכתבת שהכאב הוא לא כולך , הוא רק חלק ממי שאת. נעה יקרה. יש בך כל כך הרבה חלקים מדהימים שאני אוהבת בך. בנוסף למה שכתבתי לעיל, אני אוהבת את השמחה, החיוניות, הצחוק, השובבות, החבוק שלך ומאור הפנים.
ליבי איתך ביום הכואב הזה. לעולם לא אשכח את הרגע שנודע לי שיוחאי איננו ואת הלוויה הקשה כשכל כך הרבה שאלות התרוצצו לי בראש.
נעה אהובה, אני מעריצה אותך. המשיכי לכתוב, את מוכשרת!את נותנת הרבה כוחות ותקווה.
אוהבת אותך מאוד
שולמית

הגב
מיקי פנקס (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה שלי האהובה.

כמה אומץ בילדה אחת קטנה?
כמה אהבה ונתינה?
וכמה כוח???
מעריצה אותך ואוהבת אותך
איתך בליבי כל יום וגם היום.
בספטמבר נרקוד יחד ונתחבק ונצחק
ויוחאי שלך איתנו כמו תמיד מלאך שלנו כחול עיניים.

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום רביעי 12.6.13

אהובה !
נגעת בליבי .
העלת חיוך על פני.

תודה !

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום רביעי 12.6.13

חברים אמיתיים,
שקד ויוחאי...
לילות שלמים שבזכותם הכרנו אנחנו, אמהות צעירות ועייפות :)

כתבתי לך ! אוהבת המון !
ואיזה כיף שאת החיבוק שלך אני לוקחת איתי כבר כמה ימים :)

הגב
גלית (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה הנשמה, איתך ממש
כמו נעלמות להן המילים
מול התום והמתיקות של יוחאיוש
וכוחות החיים שגדולים שבך
והכאב הגדול.

המשיכי לגדול
לרקוד (בפרט עם אמונה, הדרו'ש ו...איתי :) כבר מזמן לא רקדנו יחד )
ולכתוב.
ותבואו כבר לשבת !!!! :)

חיבוק גדול ואוהב,
שלך,

גלית.

הגב
קרן ארגמן
קרן ארגמן הגיב ביום רביעי 12.6.13

נעה, כתבת דברים מהלב.
אני כותבת לך כאחות שמבקרת את אחיה הקטן כבר 16 שנים, והוא נשאר בן 4.5 לנצח.
אמא שלי עדיין אומרת שיש לה 6 ילדים. וגם היא נבלה וכבתה ושמחת החיים נקברה עם הילד...
כעבור כמה שנים מגלים את האור במקומות אחרים, ומצליחים להדביק קצת אור בחזרה לעיניים, ומצליחים לתפוס כמה קרניים של שמש, ומנבילה ממשיכים לצמוח, ויוצאים עלים חדשים, ואפילו פרחים וכן, גם פירות.
אולי זה נראה מוקדם, ואולי זה נשמע לא הגיוני, אבל החיים חזקים יותר מהכול.
דימית את עצמך יוצאת מהמים, וע"י צבע שיר וריקוד את מצליחה להמשיך, אנחנו בחרנו במים החמים להמשיך את החיים, אם תירצי לקרוא את הסיפור בפירוט, מוזמנת להציץ באתר שלנו המספר את הסיפור: www.lbm.co.il

הגב
לידור (אורח) הגיב ביום רביעי 12.6.13

נויוש יקרה ואהובה כל כך!!!
אני נמצאת פה, בצד לידך, מתבוננת בך ורואה כמה שאת מופלאה, כמה שאת מבורכת בכשרונות,
איזו אמיצה את, איך את לא מוותרת, צועדת במסלול החיים ומתקדמת, צומחת, גדלה...
מתמודדת עם האובדן, נותנת לו את המקום הראוי לו ולא נותנת לו להביס אותך, ההפך, מוצאת בכל דרך אפשרית איך להתקדם הלאה ולעשות את החיים משמעותיים יותר, טובים יותר, מיוחדים יותר.
יש לך כוחות כל כך מופלאים- שמחת חיים, יצירתיות, אהבה, משפחה, חברה, על שום דבר את לא פוסחת, ממלאת כל חלל בצבע, בטיפות נוצצות של קסם...
תמשיכי נעה ואל תעצרי, הדרך שלך היא דרך החיים.
אוהבת אותך ואתכם כל כך הרבה!!!

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום חמישי 13.6.13

קרן יקרה, מצטערת לשמוע על מיכאל.
מדהים מה שבניתם שם..
שולחת חיבוק גדול ! לך ולמשפחתך.
באהבה, נעה

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום חמישי 13.6.13

ניצוצות של קסם... כמה אמת יש במשפט הזה.. ואת ידעת בדיוק מה להגיד.
אני אוהבת אותך יקרה שלי !
מעריכה אותך על הסבלנות והכוחות להיות איתי ברגעים הכי קשים !
את כמו הושטת לי את המכחול ליד כדי שאוכל להתחיל לצייר בו..

אוהבת אותך מאוד מאוד !!

הגב
רננה (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

נעה.
כ"כ עצוב. כ"כ כואב.
כמה בכיתי.
הכתיבה שלך ודאי מרפאת משו.
אם בכלל אפשר.
כמה הייתי רוצה לבא מחר למשק.
חיבוק,ושוב,בלי מילים.
עם לב ששפועם איתך,ומבט בעיניים.

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום חמישי 13.6.13

גליתי ורננה,
תודה !

<3

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

שיהיה לך חיים מאושרים !!!

הגב
אורחת פורחת (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

נעה מדהימה, היכולת שלך , להתרומם לגדול ולצמוח , מפעימה!!! שתזכו לגדול ולצמוח ביחד ולחוד
ושתדעו שמחות לרוב. <3

הגב
אורלי זילברשלג
אורלי זילברשלג הגיב ביום חמישי 13.6.13

כואב הלב למקרא הדברים ודמעה מתגלצ'ת במורד הלחי.

הגב
רחל הרטום (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

נעה יקרה,
מחבקת בחם, על הפתיחות והשיתוף.
עדין חולמת לשתפך בחויה העוצמתית
שחויתי.... באזכרה שעברה....
וזה מגלה לי שעברה עוד שנה.

עוד שנה ללא יוחאי ז"ל
ואת, כל כך גדלת...
מעריצה אותך,
על השילוב הנרקם
ביצירה המורכבת
שממנה
את בוראת את עולמך.

השם ימלא חסרונכם.

הגב
כרמי (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

יקרה. את מפתיעה אותי הכל פעם מחדש עם הנוכחות השקטה והיציבה שלך, עם ההתבוננות על העולם מתוך שקט וצבע עז של חיים. מחבקת ומעריכה...

הגב
ענת-אורחת (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

נעהלה-אני נפעמת מהדרך שבה את משתפת אותנו בכאבך היכולת שלך להביע את מה שאת עברת ועוברת ואפשר ללמוד ממך כל כך הרבה. אני שולחת לך חיבוק והרבה אהבה שתמשיכי לצמוח לצחוק לאסוף כוחות ולהנות מבנותייך ועם נעם שלא תדעו עוד צער ומכאוב.

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום חמישי 13.6.13

אמן !
תודה רבה !!

הגב
אילה זמיר
אילה זמיר הגיב ביום חמישי 13.6.13

נעה יקרה,

לפני 10 שנים נפגשנו על סט הסרט הראשון שעשיתי "כשם שאני", את השחקנית הראשית שקיבלתי במתנה מיעל חברתי ללימודים, נערה צעירה, צנומה, חושבת ועוצמתית!! את עשית את הסרט ועד היום הוא גאוותי מעל כל הסרטים שאי פעם עשיתי. כל כך כאב לי להחשף פתאום אל הפוסט הזה ולגלות שהנורא מכל קרה לך... קראתי והרגשתי איך גופי מתהפך בקירבי, ככל שהמשכתי לקרוא כך גיליתי כי אותן תעצומות נפש ועמידה איתנה מול האמת שאחזה בך אז מופיעה כאן שוב, מפותחת יותר וגדולה בהרבה. אני רוצה לסיים ולהזכיר לך את המילים האחרונות של הסרט בהם את מופיעה ברחוב חשוך כאשר נעלי בלט בידייך ואת מתרחקת מן המצלמה כאשר אור נדלק לפתע ושוב כבה : "אור וחושך, אור וחושך אתה מאיר עלי ונעלם / אני הולכת על השביל ולא תמיד רואה לאן / לפעמים כשחשוך אני כמעט נופלת מהשביל / אבל אז אני נזכרת שאתה מאיר עלי.

נעה מאחלת לך שברגעים הקשים האלה ביומיום תמשיכי למצוא גם את האור כי הוא קיים בך והמון!!

בחיבוק, אהבה והערכה
שלך, אילה . (גליק-זמיר)

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

לא מכירה אותך אבל את נשמעת פשוט מדהימה!

הגב
אסף (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

לא יודע איך, אבל גרמת לגבר כמוני להזיל דמעה
ליבי איתך ולומד ומעריך את הבחירה וההתמודדות שלך
תמיד לא הבנתי את האבלות, האם כדי להתמודד איתה צריכים לוותר על הכל?
נתת המון השראה בסיפורך ונהצטת בי רצון להמשיך ולקרוא את מה שכותבת מי שנושאת נשמה כזאת
המון הצלחה

הגב
שירה (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

מרגש ומכאיב מאוד. לאבד ילד זה לא טבעי בכלל ואני לא יודעת אם ניתן בכלל להכיל את הצער הגדול. בפרט תינוק מתוק עם מבט תמים וזך בעיניים והתחושה הזו שלא הצלנו אותו ממלאך המוות. אין לי נחמה להציע אלא רק אמונה, שכל מה שה' עושה הכל לטובה, ואבי יתומים ואלמנות ישלח לכם את תנחומיו

הגב
י. (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

אכן קשה מנשוא, מזדהה עם כל מילה.
אין שום דבר שיוכל למלא את החלל הזה, יש כל מיני דברים שיכולים לעזור להקהות קצת את הכאב.
במבט לאחור, אפשר לנסות ולחפש את הדברים הטובים והמשמעותיים שקרו.... אבל, איזה נסיון....
מאחלת לך רק טוב, הרבה שלווה ושמחה, עד כמה שניתן...
ממני (רק שנתיים אחרי...)

הגב
רוחמה (אורח) הגיב ביום חמישי 13.6.13

נעה
תודה ששיתפת במה שאת עוברת
אני מאמינה שיש מאגר געגועים שמניע את העולם
שנמצא בתחתית הקיום
ולכל אחד יש את הדרך שלו להגיע לשם
וכל שלב בחיים בדרך אחרת, ממקום אחר.
הדרך שלך קשה מנשוא.
ויהיו עוד דרכים, יפות יותר..
הוא נראה ילד מופלא, זכית להעביר אותו לגוף בעולם הזה.
קצרה כמה שתהיה דרכו, את האמא שלה.
מכל ליבי אני שולחת חיבוק
ושהגעגוע ימשיך להצמיח אותך, ובך הרבה מקומות חדשים ואור כוכבים.
ותודה. את אמיצה

הגב
איה (אורח) הגיב ביום שישי 14.6.13

נעה את מדהימה. תודה על המילים והשיתוף.אית איה

הגב
אורחת (אורח) הגיב ביום שישי 14.6.13

י. יקרה , מבינה שאת גם "בסרט הזה" שהקב"ה ישלח לכם כוחות של להתמודדות, גדילה וצמיחה בשמחה, מבינה לליבך-זר לא יבין את זה, מאחלת לך רפואה הגוף והנפש.

הגב
אורח (אורח) הגיב ביום שישי 14.6.13

נעה יקרה, מרגש עד דמעות, הלוואי וכולנו נלמד ממך, שגם מהתהום הגדול ביותר, לאבד ילד, יש תקווה אפשר לצמוח ולגדול בלי לשכוח, יש בך יכולות מדהימות <3

הגב
יסמין (אורח) הגיב ביום שישי 14.6.13

נועה
מצער לשמוע על בנך, אבל לדעתי טוב שאת כותבת ומשתפת.
מאחלת לך שתמיד יהיה בך הכוח להמשיך ולהתמודד.
בהערכה, יסמין

הגב
טל (אורח) הגיב ביום שישי 14.6.13

כל כך כואב. אין כאב נורא מזה.
למרות שאני לא מכירה אותך אני מחבקת אותך ושמחה שעשית תהליך, עם עצמך ושאת חיה טוב, שולטת בכאב הנורא ולא נכנעת לו.
מחזקת ומחבקת אותך.

הגב
ציפי דגן (אורח) הגיב ביום ראשון 16.6.13

נועה היקרה
רישגת אותי מאד
מכירה אותך דרך אמך המיוחדת - הניה הצדיקה הנותנת תקווה לכ"כ הרבה אמהות במבצע אמהות
בכינו מחובקות יחד איתה כששפכה את ליבה לפנינו בעמוקא.
את מדהימה בעוצמת הכוחות שאת נותנת בתארך את הכלים המסייעים לך להתמודד
מאחלת לך מכל הלב שבורא עולם ינחמך וייתן לך הרבה כוחות להמשיך "בעזרת צבע, שיר וריקוד", ובעיקר שתצליחי להכניס שמחה לעולמך והיא תרפא את נפשך
באהבה והערצה
ציפי דגן מאמנת אימוזיצחוק

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום ראשון 16.6.13

קראתי את כל התגובות שלכן,
ואני מודה לכל אחת ואחת. (ואחד :) )

בהתחלה הצטערתי שזה התפרסם בדיוק באזכרה, אבל בדיעבד, התגובות מכם- בין אם אנחנו מכירים ובין אם לא, היו לי כמו חיבוק ענק,
הגיעו אלי פנויות מאמהות שעברו דבר דומה, וגם מאחיות ושאר בני משפחה שאיבדו מישהו יקר,
אני שמחה שהצלחתי להסביר קצת מה עובר עלי, ושמחה שאנשים מצאו משמעות במילותי.

מאחלת לכולם רק בריאות, והרבה אוויר לנשימה, גם לרגעים הקשיים יותר...

תודה רבה !
נעה

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום ראשון 16.6.13

(לאילה .

ריגשת אותי מאוד.
שנים שמילות הסרט הלכו איתי, כבר אז התחברתי אליהן מאוד.
האם ניתן לצפות בסרט באינטרנט?

מקווה שאצליח להשיג את המייל שלך...

המון תודה ! חיבוק ואהבה
נעה

הגב
נעה גלבוע
נעה גלבוע הגיב ביום ראשון 16.6.13

לי. היקרה.
מצטערת מאוד לשמוע על אובדנך...
רק שנתיים "מפרידות" בנינו והעולם מבחינתי אחר לגמרי..
מקווה שיש לך את העזרה והתמיכה שיוכלו לעזור לך להתמודד עם כל הקושי.

אשמח לדבר אם תרצי.
חיבוק גדול גדול גדול !!
שלך, נעה

הגב
אנונימי (אורח) הגיב ביום שלישי 18.6.13

תודה ששיתפת. לא יכולה לדמיין לעצמי מה עברת ומה את עוברת.
את מדהימה. תמשיכי בדרכך. ומי יתן ותדעי רק אושר

הגב
אילת (אורח) הגיב ביום שלישי 18.6.13

יקירתי, את כל כך מרגשת וכל כך עמוקה וכל כך מוכשרת.
עזרת לי להרגיש אתכם בדברים שכתבת, כולי דמעות.

נשיקות ואהבה לשניכם,

אילת

הגב

עמודים