מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה מירי מעוז-עובדיה, נשואה לשלמה, אמא של נוה ומתגוררת בישוב נווה צוף. עובדת כרכזת דוברות חו"ל במועצה אזורית מטה בנימין יום שישי 28.6.13 7 תגובות לפוסט 22659 צפיות

החלום ושיפוצו

מאז היותי נערה מתבגרת, אני זוכרת שתמיד חלמתי על תקופה סטודנטיאלית בירושלים.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני בת יישוב גאה, ולא רואה את עצמי גרה לאורך זמן במקום שאינו יישוב, אך בשביל בני 17 עד גיל 30 בערך אשר אינם נשואים, ליישוב בשלב מסוים כבר אין הרבה מה להציע במשך השבוע (ויש המהדרים ואומרים - אף בשבת אין...). אני זוכרת שכשהיינו בני 17, ראשון החברים שהוציא רישיון נהיגה ובילה כל דקה פנויה אי שם בגוש דן, הבטיח להוכיח לנו שיש חיים מעבר למחסום... ואכן אחרי מיצוי הבילויים האפשריים ביישוב קטן, פתאום הבנתי כי העיר הגדולה קורצת למדי באינספור האפשרויות הנוצצות הטמונות בקרבה.

שופינג בלתי פוסק, בתי קפה בשפע, ים של פרצופים בלתי מוכרים, ותרבות סביב השעון. פסטיבלים, קולנוע ותיאטרון, ולחובבי הספורט - יש גבול כמה לופים אפשר לרוץ ביישוב סביב אותם בתים - בעיר יש טיילות ופארקים למכביר. ביישוב - המכולת נסגרת בשבע, וצריך להסתדר עם מה שיש. כשיצאתי לשירות לאומי בחולון, הדבר שריגש אותי כמעט עד דמעות היה בפעם הראשונה שהזמנתי פיצה בשתים-עשרה בלילה... במשך רוב ימי התואר הראשון למדתי באוניברסיטת בר אילן, אך הייתי בת בית אצל אחות וחברות שגרות בירושלים, ולמעשה רק אחרי שהתחתנתי הגשמתי את החלום בדיליי קל - תקופה סטודנטיאלית בירושלים, היר איי קאם!

הבילוי האולטימיטבי- להעביר את הזמן בקניון מלחה. התמונה באדיבות וויקיפדיה

ולא סתם ירושלים, לאחר תקופה קצרה בקטמונים מצאנו עצמנו מתנחלים ברחביה. רבע שעה הליכה לכל כיוון - מרכז העיר, שדרות ממילא, קטמון הישנה (מעוז הצעירים והביצה הירושלמית), נחלאות. ממש לב העניינים. בין בית הנשיא לבית ראש הממשלה, רחוב חד סטרי שקט עם בתים ישנים, ומרפסת בקומה שנייה הצופה על העוברים והשבים. לכאורה גן עדן עלי אדמות, התגשמות החלום הירושלמי. עד כאן החלום, ומכאן שברו, או ליתר דיוק, שיפוצו.

לפני חודשיים-שלושה נראו סופסוף ניצני האביב אחרי חורף ירושלמי גשום. המרפסת נוקתה, העציצים חזרו לתחייה, הלילות הירושלמים נהיו נסבלים יותר, והשקיעה הואילה בטובה לחכות עוד קצת, עד שנחזור מהעבודה. אך יחד עם זרעי האופטימיות והאביב שלבלבלו בכל פינה, החלו סימנים מחשידים להופיע ברחוב. דיירים מדירות סמוכות עזבו, שלטים נתלו ומכולות מתכת ענקיות צצו משום מקום כפטריות לאחר הגשם, תופסות את כל החנייה. למרבה הזוועה, התחילה התופעה המוכרת והנוראה מכל, שיפוצים.

הרחוב שלנו ידע ימים טובים יותר...

שיפוצים הם דבר נפלא כשמדובר בבית שלך, וקללה מאין כמוה כשמדובר בבית של שכניך. מיום ליום התופעה התפשטה בכל הרחוב - כל בניין שני עובר שיפוצים. הדירה מתחת, הדירה ממול, המנזר בראש הרחוב. והפועלים - חסרי חמלה - נדמה שאין לב אנושי פועם בקרבם כי ב-7:00 הם מתחילים לקדוח, לדפוק, לנסר. הבניין כולו רועד, היקיצה הטבעית בימי שישי הפכה לחלום רחוק, הבית הפך למאובק תמידית. 

הרחוב הירושלמי והשקט שעליו חלמנו הפך לאתר שיפוצים, ויחד עם זאת גם האטרקטיביות של העיר החלה דועכת בעינינו מרגע לרגע... כל מגוון בתי הקפה שבעיר פסק להיות שווה בעיננו כשכוס קפה במרפסת הבית הפכה לחלום בלתי אפשרי.

נדמה שיחד עם שיפוץ הבניינים, גם החלום שלנו השתפץ לו... קניונים, בתי קפה ובילויים, הכל טוב ויפה - בשביל סופי שבוע. החלום החדש הולך ומתגבש לו - לשבת כמו בני אדם במרפסת או בגינה מחוץ לבית, על כוס קפה, וליהנות מהעובדה שאין שום דבר מסביב, שום רעש או אקשן שמנסה למשוך אותנו אליו, חוץ מהשקט והשלווה סביב.

הצטרפו אלינו! וקבלו את הפוסט הטרי ישר למייל האישי שלכם

הוסף תגובה
 
7 תגובות לפוסט זה
הקורא האנונימי ... (אורח) הגיב ביום שישי 28.6.13

מדהים!

הגב
איילה אפרתי (אורח) הגיב ביום שישי 28.6.13

מבינה ומזדהה עם כל מילה! החל מהכיף של ירושלים ועד השיפוצים בבניין לידינו...

הגב
ציפי (אורח) הגיב ביום שישי 28.6.13

יאלה, זה הזמן ולחזור לגור בבית! (בישוב כמובן לא אצל ההורים..)

הגב
הילה (אורח) הגיב ביום שבת 29.6.13

מירי, זיהיתי את הבניין בשיפוצים, שכן אני עוברת ברחוב זה מדי יום בדרכי לעבודה. לא ייאמן שברחוב לא ארוך יש לפחות שלושה בניינים בשלבי שיפוץ או בנייה שונים. שמחתי לקרוא שיש מישהו מתחת לגיל 80 שגר ברחוב, שכן לפי ההתרשמות שלי, גרים בו רק קשישים והפיליפינים שלהם. יש לי אפילו הוכחה: לאחר השלג הכבד שירד בירושלים בחורף האחרון, נותרו בגינות בפתחי הבניינים (ברחוב זה וברחובות הסמוכים לו) מרבצי שלג צחור במשך שבוע! וזאת משום שלא היו שם ילדים שהתפלשו בשלג ומוססו אותו, כמו שקרה בשכונה שלי.. בכל אופן, את גרה ברחוב שהוא מהיפים מירושלים, תיהני ותנצלי כל רגע!

הגב
מירי מעוז-עובדיה
מירי מעוז-עובדיה הגיב ביום ראשון 30.6.13

אז מסתבר שיש עוד כמה סטודנטים שהצליחו למצוא דירות במחיר סביר ברחוב היפה הזה :)

שלושה בניינים בשיפוץ, לא כולל המנזר ולא כולל הדירה שמתחתינו שהשיפוצים בה הסתיימו לפני כחודש! תודה רבה על העידוד, מקווים שאכן נזכה ליהנות מהחודשים הספורים שלנו בירושלים.

הגב
השכן שלא ישן (אורח) הגיב ביום ראשון 30.6.13

מירי יקירתי,
גם ביישוב אפשר לסבול עד דמעות משכן שמשפץ, ויעידו שנים עשר חודשי הסבל הבלתי יתואר שסבלתי בשל השכנים שהחליטו לבנות את בית חלומותיהם דווקא בדו שלנו. הרעש בלתי נסבל לאוזניים אנושיות והגינה שטיפחת-הולכת לעזאזל. בקיצור: חיים לא חיים.

הגב
בילי (אורח) הגיב ביום שני 1.7.13

בעודי קוראת את הפוסט המקסים שלך, מלווים אותי כקולות רקע מתמשכים מהלומות ,ניסורים קידוחים ודפיקות העולות מהדירות התורניות המשתפצות סביבי.

הגב